לחצו כאן להורדת הפרעות שינה אצל ילדים של האוניברסיטה הפתוחה .
שינה ופסיכופתולוגיה אצל ילדים שינה ומצב רוח קשיי שינה והשפעתם על המצב הרגשי. מתצפיות קליניות ומניסיונם היומיומי של הורים אנו למדים כ מצב רוחם של ילדים נוטה בהחלט להיפגע כתוצאה מחסך שינה. מחקרי חסך שינה שנערכו במבוגרים הראו השפעה משמעותית ביותר על מצב הרוח. חסך שינה עשוי להביא לשינויים גם בתחושות הרגשיות הכוללים בעיקר: ירידה במצב הרוח, עוררות מופחתת, תחושת ישנוניות, מוטיבציה ירודה לעסוק בפעילויות שונות, עלייה בתחושות העצבנות, המתח והחרדה, בלבול וסף תסכול נמוך יותר. השפעת חסך שינה היא מצטברת. שינויים יומיים בדפוסי השינה ושינויים יומיים במצב הרוח. דירוגי מדד איכות השינה היו המנבא הטוב ביותר למשתני מצב הרוח למחרת היום כמו תחושות שמחה, ערנות ומעורבות בפעילויות. שעת ההירדמות הייתה מנבא טוב יותר למצב הרוח למחרת, מאשר משך השינה או שעת היקיצה. כלומר, קיים קשר לא מאוד חזק, בין שינויים יומיים בשינה לשינויים יומיים במצב הרוח. כאשר הילד הולך לישון מאוחר מהרגיל, עייפותו מתבטאת בעצבנות המובילה להתנהגות חסרת מנוחה, בשעות הערב או בבוקר המחרת. מצבים רגשיים והשפעתם על ויסות השינה. לכ-90% מהמבוגרים הסובלים מהפרעה דיכאונית מאובחנת יש הפרעות שינה הכוללות: 1. קשיי הירדמות וקושי לשמור על שינה רציפה במהלך הלילה אינסומניה או היפרסומניה ישנוניות יתר. 2. כמות מופחת של שינה עמוקה. 3. כניסה מהירה יותר לשנת REM ראשונה. 4. כמות רבה יותר של שנת REM בתחילת הלילה, יחסית לאוכלוסייה הנורמלית. 5. במידה מסוימת יעילות שינה פחותה בהפרעה דו קוטבית, אחד התסמינים הוא ירידה קיצונית במספר שעות שינה ועלייה בתחושת האנרגיה. הפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים דיכאוניים הן חמורות פחות מאשר הפרעות שינה בקרב מבוגרים, ההסברים שניתנו לממצא זה מתמקדים בתהליכי ההבשלה של מערכות השולטות בשינה ובערות. בטיעון המרכזי הוא ששנת ילדים מוגנת יותר משנת מבוגרים ומשום כך פגיעה פחות להפרעות. הפרעות ברצף השינה אצל מבוגרים דיכאוניים מחמירות עם הגיל. יאנג טען, שלשנת ילדים יש פונקציות משמעותיות אשר אינן קיימות בשנת המבוגרים, למשל הפרשת הורמון הגדילה בעת השינה, ומשום כך חשוב ששנת הילדים לא תיפגע. לפי דאל, חשיבות השינה להתפתחות מבוססת על העובדה שהיא מהווה יותר מ-50% בשנתיים ראשונות וקיימת ירידה בתגובתיות על חשבון רכישת ידע וניסיון. תפקודי שינה ערות והרגש קשורים זה לזה בתוך מערכת ויסות דינמית, כלומר המערכות הנוירולוגיות ששולטות בויסות השינה חופפות במידה רבה את המערכות המווסתות מצבי רגש וקשב. דאל טען, כי ישנן מערכות קורטיקליות קדמיות (הקורטקס הפרה פרונטלי - PFC) בעלות השפעה מעוררת שאינן מאפשרות למערכות התת קורטיקליות (התלמוס ו-LC), האחראיות על ויסות השינה, לבצע את תפקידן. לדבריו, שנתם של ילדים מוגנת יותר, בהשוואה לשנתם של מבוגרים, משום שמבחינה אבולוציונית ילדים לא נדרשו להגן על עצמם מפני סכנות הסביבה, ולכן נדרשה מהם פחות דריכות. בנוסף, אצל ילדים קטנים הקורטקס הפרה פרונטלי הוא פחות מפותח, ולכן שנתם נשלטת במידה רבה על ידי האזורים התת קורטיקלים ומוגנת יותר מפני עיבוד קוגניטיבי של גירויים המפריע לאזורים האחראים על ויסות השינה להיכנס לפעולה. דאל הציע מודל תיאורטי, לפי ניתן לדמות את המתרחש בשינה לתזמורת גדולה שעליה לכוון ולכייל את כלי הנגינה שלה. כדי שהתזמורת תישמע מתאומת, חייב כל נגן לכוון את הכלי שלו וגם להתאימו לתזמורת.ייתכן כי במהלך השינה מתרחש ניתוק בין מערכות שונות של הגוף, באופן שכל מערכת מכיילת את עצמה, כדי שבעת הערות יוכלו כל המערכות לפעול באופן מתואם. תפקידו של ה-PFC, הוא לנצח על או לנהל את כל המערכות הללו. לכן כאשר מופיע חסך שינה, עבודת הכיול והתיאום אינה מתבצעת כהלכה, ולכך יש השלכות התנהגותיות ורגשיות. המוח הצעיר זקוק לשינה מרובה על מנת לאפשר את התרחשותם של תהליכים אלה. אין בהכרח סיבתיות. סיכומים האוניברסיטה הפתוחה .
שינה ופסיכופתולוגיה אצל ילדים שינה ומצב רוח קשיי שינה והשפעתם על המצב הרגשי. מתצפיות קליניות ומניסיונם היומיומי של הורים אנו למדים כ מצב רוחם של ילדים נוטה בהחלט להיפגע כתוצאה מחסך שינה. מחקרי חסך שינה שנערכו במבוגרים הראו השפעה משמעותית ביותר על מצב הרוח. חסך שינה עשוי להביא לשינויים גם בתחושות הרגשיות הכוללים בעיקר: ירידה במצב הרוח, עוררות מופחתת, תחושת ישנוניות, מוטיבציה ירודה לעסוק בפעילויות שונות, עלייה בתחושות העצבנות, המתח והחרדה, בלבול וסף תסכול נמוך יותר. השפעת חסך שינה היא מצטברת. שינויים יומיים בדפוסי השינה ושינויים יומיים במצב הרוח. דירוגי מדד איכות השינה היו המנבא הטוב ביותר למשתני מצב הרוח למחרת היום כמו תחושות שמחה, ערנות ומעורבות בפעילויות. שעת ההירדמות הייתה מנבא טוב יותר למצב הרוח למחרת, מאשר משך השינה או שעת היקיצה. כלומר, קיים קשר לא מאוד חזק, בין שינויים יומיים בשינה לשינויים יומיים במצב הרוח. כאשר הילד הולך לישון מאוחר מהרגיל, עייפותו מתבטאת בעצבנות המובילה להתנהגות חסרת מנוחה, בשעות הערב או בבוקר המחרת. מצבים רגשיים והשפעתם על ויסות השינה. לכ-90% מהמבוגרים הסובלים מהפרעה דיכאונית מאובחנת יש הפרעות שינה הכוללות: 1. קשיי הירדמות וקושי לשמור על שינה רציפה במהלך הלילה אינסומניה או היפרסומניה ישנוניות יתר. 2. כמות מופחת של שינה עמוקה. 3. כניסה מהירה יותר לשנת REM ראשונה. 4. כמות רבה יותר של שנת REM בתחילת הלילה, יחסית לאוכלוסייה הנורמלית. 5. במידה מסוימת יעילות שינה פחותה בהפרעה דו קוטבית, אחד התסמינים הוא ירידה קיצונית במספר שעות שינה ועלייה בתחושת האנרגיה. הפרעות שינה בקרב ילדים ומתבגרים דיכאוניים הן חמורות פחות מאשר הפרעות שינה בקרב מבוגרים, ההסברים שניתנו לממצא זה מתמקדים בתהליכי ההבשלה של מערכות השולטות בשינה ובערות. בטיעון המרכזי הוא ששנת ילדים מוגנת יותר משנת מבוגרים ומשום כך פגיעה פחות להפרעות. הפרעות ברצף השינה אצל מבוגרים דיכאוניים מחמירות עם הגיל. יאנג טען, שלשנת ילדים יש פונקציות משמעותיות אשר אינן קיימות בשנת המבוגרים, למשל הפרשת הורמון הגדילה בעת השינה, ומשום כך חשוב ששנת הילדים לא תיפגע. לפי דאל, חשיבות השינה להתפתחות מבוססת על העובדה שהיא מהווה יותר מ-50% בשנתיים ראשונות וקיימת ירידה בתגובתיות על חשבון רכישת ידע וניסיון. תפקודי שינה ערות והרגש קשורים זה לזה בתוך מערכת ויסות דינמית, כלומר המערכות הנוירולוגיות ששולטות בויסות השינה חופפות במידה רבה את המערכות המווסתות מצבי רגש וקשב. דאל טען, כי ישנן מערכות קורטיקליות קדמיות (הקורטקס הפרה פרונטלי - PFC) בעלות השפעה מעוררת שאינן מאפשרות למערכות התת קורטיקליות (התלמוס ו-LC), האחראיות על ויסות השינה, לבצע את תפקידן. לדבריו, שנתם של ילדים מוגנת יותר, בהשוואה לשנתם של מבוגרים, משום שמבחינה אבולוציונית ילדים לא נדרשו להגן על עצמם מפני סכנות הסביבה, ולכן נדרשה מהם פחות דריכות. בנוסף, אצל ילדים קטנים הקורטקס הפרה פרונטלי הוא פחות מפותח, ולכן שנתם נשלטת במידה רבה על ידי האזורים התת קורטיקלים ומוגנת יותר מפני עיבוד קוגניטיבי של גירויים המפריע לאזורים האחראים על ויסות השינה להיכנס לפעולה. דאל הציע מודל תיאורטי, לפי ניתן לדמות את המתרחש בשינה לתזמורת גדולה שעליה לכוון ולכייל את כלי הנגינה שלה. כדי שהתזמורת תישמע מתאומת, חייב כל נגן לכוון את הכלי שלו וגם להתאימו לתזמורת.ייתכן כי במהלך השינה מתרחש ניתוק בין מערכות שונות של הגוף, באופן שכל מערכת מכיילת את עצמה, כדי שבעת הערות יוכלו כל המערכות לפעול באופן מתואם. תפקידו של ה-PFC, הוא לנצח על או לנהל את כל המערכות הללו. לכן כאשר מופיע חסך שינה, עבודת הכיול והתיאום אינה מתבצעת כהלכה, ולכך יש השלכות התנהגותיות ורגשיות. המוח הצעיר זקוק לשינה מרובה על מנת לאפשר את התרחשותם של תהליכים אלה. אין בהכרח סיבתיות. סיכומים האוניברסיטה הפתוחה .
