ההיסטוריה של הפסיכולוגיה סיכום מלא האוניברסיטה הפתוחה

לחצו כאן להורדת הסיכום. אתר פתוחה לא אחראי על טיב סיכום ההיסטוריה של הפסיכולוגיה ואינו הבעלים של הסיכום. האתר הינו אינדקס סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה ומספק קישורים בלבד של סיכומים שונים. מומלץ לא להסתפק בסיכום אלא ללמוד גם מספרים של האוניברסיטה הפתוחה, ממ"נים פתורים, ספרי או חוברות עזר בנושא, שעורים מוקלטים של מרצים ולימוד בכיתה. 

ההיסטוריה של הפסיכולוגיה 1. מבוא: א. היסטוריה של התפתחות מדעית: ההיסטוריה של הפסיכולוגיה מעניקה תחושת זהות לשדה המחקר שמבחינות אחרות הוא שדה מחר שונה ומגוון מבחינת שיטות המחקר שלו. המדע אינו מתפתח באופן ליניארי מאחר ועוסקים בו בני אדם. קיימים 3 גורמים המשפיעים על קבלתה או דחייתה של תיאוריה מדעית: - איכות הרעיון - המנהיג המדעי- חשוב כי תהיה דמות מנהיג מדעי כריזמטי ומשכנע. לדוגמא פרויד. - סביבה- התיאוריה מושפעת מהסביבה ומוכנות הסביבה לרעיונות מביאה לקבלתו או דחייתו של רעיון. הסבר האוטומטה של דקארט- הסבר מכאניסטי להתנהגות האדם. ב. אופיים של נתונים היסטוריים: ההיסטוריון חוקר אירועים חד פעמיים אשר התרחשו בעבר. מאחר ומדובר באירועים חד פעמיים, לא ניתן לשחזרם, דבר אשר עלול להוביל ל 3 סוגי טעויות: - נתונים שאבדו או הודחקו - נתונים שלקו עקב תרגום לא מדויק - נתונים בשירות העצמי- עיוות הביוגרפיה לצורך הצגה עצמית חיובית. פרויד ואפיזודת הקוקאין. ג. פרדוקס גילה של הפסיכולוגיה: קיים הבדל בין העיסוק בפסיכולוגיה אשר החל משחר האנושות ותיעוד ראשון שלו קיים מיוון העתיקה, לבין העיסוק במדע הפסיכולוגיה אשר החל לפני כ-100 שנה עם הקמת המעבדה הראשונה וונדט (1987) ד. התפתחות תיאוריה ע"פ קון: I. השלב הקדם פרגמטי: חוסר הסכמה בקהילת המדענים. מאופיין בריבוי פרדיגמות ותחרות עזה בינן על מה לחקור ומהן שיטות המחקר. II. שלב המהפכה המדעית: עליית תיאוריה חדשה לאחר מאבקים וערעור האמיתות של התיאוריות השולטות. לרוב ע"י דור צעיר אשר אינו מחויב לתיאוריות השולטות. עוד סיכומים של האוניברסיטה הפתוחה תוכלו למצוא באתר פתוחה ולהנות מסיכומים חינם. בהצלחה במבחן ההיסטוריה של הפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה .

סיכום הזדהות עם קבוצות 7 - האוניברסיטה הפתוחה

הזדהות עם קבוצות שיעור מספר 7 הפרק האחרון מתייחס לסוגיה של ההשלכות בהזדהות עם קבוצות. כאשר מדברים על השלכות, מבחינים בין שלושה סוגים: 1. השלכות הנוגעות לאדם עצמו. מה זה עושה לאדם. 2. כל מה שקשור לקשר שבין האדם לקבוצה שלו. אילו יחסי גומלין משפיעים על האדם עם הקבוצה. איך האדם משפיע על הקבוצה וכו'. 3. היחסים בין הקבוצות עצמן בעולם החברתי. מאמר מספר 20: party over policy מדובר במאמר הכולל 4 ניסויים. המאמר קשור לפסיכולוגיה פוליטית. באופן ספציפי הוא מנסה להראות כמה לקבוצה יש כוח בגיבוש העמדות הפוליטיות. המאמר טוען איך להזדהות עם הקבוצה יש השפעה עצומה על האופן בו האדם מעצב את הדעות הפוליטיות שלו, אנחנו לא כל כך אוטונומיים כפי שהיינו רוצים לחשוב. קיימים מספר מנגנונים בהם הקבוצה משתמשת כדי להשפיע על הזדהות האדם: סמכות אפיסטמית – מישהו שלאדם יש אמון בו. זה יכול להיות רב, מנהיג פוליטי, איש אקדמיה. קבוצות שונות מחזיקות באוטוריטה מסוג שונה. כשאנו נמצאים בתוך קבוצת הפנים, אנחנו מעבדים עיבוד עמוק יותר תכנים המגיעים מתוך הקבוצה ולא מתוך קבוצת החוץ. אנחנו נוטים להשתכנע יותר כאשר מדובר במישהו מבפנים. הטענה המרכזית שיש בכוחה של הקבוצה להגדיר את המשמעות החברתית של אובייקטים בעולם החברתי. הקבוצה מבנה את המשמעות החברתית של העמדות. הניסוי הראשון נערך באוניברסיטת ייל וניסו לגייס מספר סטודנטים ליברליים ורפובליקנים ונתנו להם כתבה מהעיתון בה מוצגת מדיניות כלכלית. למחצית נאמר שמי שהציע היה מפלגה רפובליקנית ולחצי השני הייתה המפלגה הדמוקרטית. שאלו את הנבדקים מה השפיע עליהם בתוכנית שהוצגה להם. תוצאות הניסוי: ההשפעה של המידע ביחס לעמדות הקבוצה השפיע יותר מכל גורם אחר, כלומר אם המפלגה תומכת במדיניות הזו, גם אם מדובר במדיניות קשוחה מאוד, ניתן לראות שהנבדקים תמכו בה. לא הייתה השפעה לתוכן האמיתי, לנתונים. הנבדקים היו עיוורים להשפעה הזו, הם לא יכלו לחשוב על עצמם כמושפעים מהעמדה של המפלגה. מאמר 21: כיצד משפיעה ההזדהות על התפיסה העצמית של האדם? השאלה הנשאלת היא מה קורה כאשר לי כאדם יש זהות השונה מזהות קבוצתית. תפיסת העצמי תלוית קונטקסט היא משתנה בהקשרים השונים. במאמר זה מתוארים 2 ניסויים שבהם יש חיזוק לתפיסת העצמי כפי שהיא עולה מתיאורית הקטגוריזציה העצמית. כאשר הזהות החברתית בולטת אדם מגדיר את עצמו באמצעות מאפייני הקבוצה, אפילו אם יש ניגוד בין המאפיינים האישיים שלו לבין מאפייני הקבוצ.

לחצו להורדה