לחצו כאן להורדת סיכום פסיכולוגיה בין המינים יחידה 7 של האוניברסיטה הפתוחה .
פסיכולוגיה של המינים יחידה 7: השפעותיהם של הסטריאוטיפים המיניים על תחום המשפחה חוקרים רבים שעיסוקם במוסד המשפחה טוענים כי בתרבויות המערב נתון במשבר, הם מצביעים על ירידה בשיעור הנישואין ועלייה בשיעור הגירושין וגם על עלייה בדפוסי ההתקשרות החורגים מדפוסי הנישואין ומשפחה, השכיחים וחלוקת העבודה האופיינית להן כמו- קומונות, משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות, נישואין פתוחים ונישואין ללא תעודות שבהם אין חלוקת עבודה חד משמעית על פי מין. סוגים שונים של חלוקת עבודה וסמכויות במשפחה- הטיפוס המפריד: מתקיימת הפרדה ברורה, נוקשה וחסרת שיתופיות בין תפקידי המשפחה, האישה ממונה על תפקידי הבית והגבר אחראי על הפרנסה. הטיפוס המשותף: אין הפרדה ברורה בין תפקידי הבעל ותפקידי האישה ויש שיתוף פעולה ביניהם בתחומים השונים. שני סוגים אלו חופפים להבחנה בין "משפחות מסורתיות" ל"משפחתיות מודרניות". משפחות בחברות שונות מצויות בנקודות שונות על פני רצף זה של מסורתיות-מודרניות ועל פי רוב אינן מייצגות בצורה טהורה סוג זה או אחר. חוקרים המתמקדים בחקר המשפחה טוענים כי המשפחה הגרעינית בישראל ממשיכה להיות יציבה ומרכזית. במשפחה הישראלית הטיפוסית קיימת גמישות בחלוקת התפקידים והיא תוצר של כורח המציאות ובעיקר של הצורך בשיתוף הנשים בעול הפרנסה. חיי הנישואין שלו ושלה: התפיסות הסטריאוטיפיות של תפקידי המינים מגדירות באופן שונה את חיי הנישואין של הגברים והנשים. הבדל זה מופנם ונעשה חלק מתפיסתם העצמית של מרבית הגברים והנשים. תפקידי המין הסטריאוטיפיים מעצבים ציפיות עצמיות וייחודיות אצל בני שני המינים. חפץ טוענת כי תכתיבי הסטריאוטיפים של תפקידי המין שונים זה מזה עד כי קשה לתאר יחסים בין אישיים ואינטימיים ביניהם במסגרת המורכבת וארוכת טווח של המשפחה. כאשר גבר ואישה מתחתנים הם נושאים עימם במרבית המקרים את הדימויים הסטריאוטיפיים האלה אפילו שבאופן בסיסי דימויים אלה סותרים את המאפיינים של יחסי אהבה ואינטימיות. על פי ברנרד, נישואין בהגדרה של אישה וגבר שונים עד כדי כך שניתן לתאר זאת כנישואיו ונישואיה. שני בני המין נכנסים למסגרת הנישואין כמו שהם נכנסים למיטה- עם רצונות, קצב וציפיות נבדלים ועם ניסיון התנסויותיהם הקודמים. תפיסות עצמיות שונות: גברים ונשים נבדלים בתפיסותיהם העצמית וההדדיות כבעלי משפחה וכאנשים נשואים. ממחקרה של רובין בו ביקשה ממאות אנשים בגילאים ושכבות חברתיות שונות לזהות עצמם, הגברים הגיבו באופן ללא יוצא מן הכלל את עיסוקם כגון- אני מהנדס, אני עו"ד וכו' ואח"כ העידו על מצבם המשפחתי, לעומת הנשים שקודם כל מזהות עצמם כאמהות וכרעיות, ואח"כ מעידות על תפקידן המקצועי. גברים ונשים יכולים לחלוק על מאפייניה הרצויים של האישה האידיאלית, אך ישנה הסכמה כללית למדי באשר למטרה העיקרית של האישה בחברה המערבית והיא האמהות, שתכליתה לגדל ילדים סתגלנים לחברה. בישראל כמו בארצות אחרות, נוצר סולם העדפות שבראשותו עומד ערך האם והראיה ומשני לו ערך ההגשמה העצמית באמצעות הישגים בעבודה מחוץ לבית. סולם העדפות זה מאפיין נשים עובדות רבות בחברה המערבית. אם כך, בני שני המינים נבדלים ביחסם לנישואין, מובן שתפיסות ותכתיבים נפרדים אלה של בעלים ושל נשותיהם מקבלים באופן שוטף חיזוקים מן הסביבה, על הנורמות, המנהגים, העמדות והחוקים השגורים בה. משמעויות חוקיות שונות: הנישואין או החיים יחדיו הינם יותר מאשר קשר רגשי ושותפות אלא כרוכים בהם עניינים כמו- חלוקת עבודה, חלוקת הכנסות וקבלת החלטות בענייני עבודה, ילדים וכו'. להתחברות בקשר הנישואין או מגורים משותפים לאורך זמן יש מלכתחילה משמעויות חוקיות וכלכליות, שלרוב אינן נתונות למשא ומתן בין בני הזוג שכן הן קבועות בחוקי המדינה. משמעויות חוקיות אלה נוגעות לרכוש שנצבר במהלך הנישואין, במקרים של גירושין או מוות והנוגעות לחובות ולזכויות שונות ששני בני הזוג נושאים בהן, משמעויות אשר נבדלות בין גברים ונשים. מבחינת הדת- שלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנוצרות והאסלאם מאופיינות בערכים פטריאכליים מובהקים ועל כן השפעתן על ההגדרה הסטריאוטיפית של בני שני המינים חזקה. מעמדן המשפטי של הנשים בישראל של הנשים בישראל חמור במיוחד שכן הוא מוכתב על ידי שיטת משפט הנשענת לא רק על המשפט האנגלי אלא גם על המשפט העברי ההלכתי וכן הסמכות בתחום מעמדנו האישי לרבות שאלות בנושאי נישואין וגירושין מופקדת בידי בתי הדין הרבניים, אשר לפי שיטה זו ערך האישה נחות לעומת הגבר. האופן בו נתפסות האהבה והרומנטיקה: אפשר לראות בחיי הנישואין כעסקת חליפין מסוג מסוים שבו הנשים ממירות עבודת בית ויחסי מין בתמיכה פיננסית, והגברים מספקים את צרכיהם הבסיסיים במחיר נפרד משלהם. יש חוקרים התולים את שיעור הגירושין הגבוה באותה הנחה שגויה בדבר נחיצותה של האהבה הרומנטית לנישואין מוצלחים. יחידה 5 של פסיכולוגיה בין המינים .
פסיכולוגיה של המינים יחידה 7: השפעותיהם של הסטריאוטיפים המיניים על תחום המשפחה חוקרים רבים שעיסוקם במוסד המשפחה טוענים כי בתרבויות המערב נתון במשבר, הם מצביעים על ירידה בשיעור הנישואין ועלייה בשיעור הגירושין וגם על עלייה בדפוסי ההתקשרות החורגים מדפוסי הנישואין ומשפחה, השכיחים וחלוקת העבודה האופיינית להן כמו- קומונות, משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות, נישואין פתוחים ונישואין ללא תעודות שבהם אין חלוקת עבודה חד משמעית על פי מין. סוגים שונים של חלוקת עבודה וסמכויות במשפחה- הטיפוס המפריד: מתקיימת הפרדה ברורה, נוקשה וחסרת שיתופיות בין תפקידי המשפחה, האישה ממונה על תפקידי הבית והגבר אחראי על הפרנסה. הטיפוס המשותף: אין הפרדה ברורה בין תפקידי הבעל ותפקידי האישה ויש שיתוף פעולה ביניהם בתחומים השונים. שני סוגים אלו חופפים להבחנה בין "משפחות מסורתיות" ל"משפחתיות מודרניות". משפחות בחברות שונות מצויות בנקודות שונות על פני רצף זה של מסורתיות-מודרניות ועל פי רוב אינן מייצגות בצורה טהורה סוג זה או אחר. חוקרים המתמקדים בחקר המשפחה טוענים כי המשפחה הגרעינית בישראל ממשיכה להיות יציבה ומרכזית. במשפחה הישראלית הטיפוסית קיימת גמישות בחלוקת התפקידים והיא תוצר של כורח המציאות ובעיקר של הצורך בשיתוף הנשים בעול הפרנסה. חיי הנישואין שלו ושלה: התפיסות הסטריאוטיפיות של תפקידי המינים מגדירות באופן שונה את חיי הנישואין של הגברים והנשים. הבדל זה מופנם ונעשה חלק מתפיסתם העצמית של מרבית הגברים והנשים. תפקידי המין הסטריאוטיפיים מעצבים ציפיות עצמיות וייחודיות אצל בני שני המינים. חפץ טוענת כי תכתיבי הסטריאוטיפים של תפקידי המין שונים זה מזה עד כי קשה לתאר יחסים בין אישיים ואינטימיים ביניהם במסגרת המורכבת וארוכת טווח של המשפחה. כאשר גבר ואישה מתחתנים הם נושאים עימם במרבית המקרים את הדימויים הסטריאוטיפיים האלה אפילו שבאופן בסיסי דימויים אלה סותרים את המאפיינים של יחסי אהבה ואינטימיות. על פי ברנרד, נישואין בהגדרה של אישה וגבר שונים עד כדי כך שניתן לתאר זאת כנישואיו ונישואיה. שני בני המין נכנסים למסגרת הנישואין כמו שהם נכנסים למיטה- עם רצונות, קצב וציפיות נבדלים ועם ניסיון התנסויותיהם הקודמים. תפיסות עצמיות שונות: גברים ונשים נבדלים בתפיסותיהם העצמית וההדדיות כבעלי משפחה וכאנשים נשואים. ממחקרה של רובין בו ביקשה ממאות אנשים בגילאים ושכבות חברתיות שונות לזהות עצמם, הגברים הגיבו באופן ללא יוצא מן הכלל את עיסוקם כגון- אני מהנדס, אני עו"ד וכו' ואח"כ העידו על מצבם המשפחתי, לעומת הנשים שקודם כל מזהות עצמם כאמהות וכרעיות, ואח"כ מעידות על תפקידן המקצועי. גברים ונשים יכולים לחלוק על מאפייניה הרצויים של האישה האידיאלית, אך ישנה הסכמה כללית למדי באשר למטרה העיקרית של האישה בחברה המערבית והיא האמהות, שתכליתה לגדל ילדים סתגלנים לחברה. בישראל כמו בארצות אחרות, נוצר סולם העדפות שבראשותו עומד ערך האם והראיה ומשני לו ערך ההגשמה העצמית באמצעות הישגים בעבודה מחוץ לבית. סולם העדפות זה מאפיין נשים עובדות רבות בחברה המערבית. אם כך, בני שני המינים נבדלים ביחסם לנישואין, מובן שתפיסות ותכתיבים נפרדים אלה של בעלים ושל נשותיהם מקבלים באופן שוטף חיזוקים מן הסביבה, על הנורמות, המנהגים, העמדות והחוקים השגורים בה. משמעויות חוקיות שונות: הנישואין או החיים יחדיו הינם יותר מאשר קשר רגשי ושותפות אלא כרוכים בהם עניינים כמו- חלוקת עבודה, חלוקת הכנסות וקבלת החלטות בענייני עבודה, ילדים וכו'. להתחברות בקשר הנישואין או מגורים משותפים לאורך זמן יש מלכתחילה משמעויות חוקיות וכלכליות, שלרוב אינן נתונות למשא ומתן בין בני הזוג שכן הן קבועות בחוקי המדינה. משמעויות חוקיות אלה נוגעות לרכוש שנצבר במהלך הנישואין, במקרים של גירושין או מוות והנוגעות לחובות ולזכויות שונות ששני בני הזוג נושאים בהן, משמעויות אשר נבדלות בין גברים ונשים. מבחינת הדת- שלוש הדתות הגדולות: היהדות, הנוצרות והאסלאם מאופיינות בערכים פטריאכליים מובהקים ועל כן השפעתן על ההגדרה הסטריאוטיפית של בני שני המינים חזקה. מעמדן המשפטי של הנשים בישראל של הנשים בישראל חמור במיוחד שכן הוא מוכתב על ידי שיטת משפט הנשענת לא רק על המשפט האנגלי אלא גם על המשפט העברי ההלכתי וכן הסמכות בתחום מעמדנו האישי לרבות שאלות בנושאי נישואין וגירושין מופקדת בידי בתי הדין הרבניים, אשר לפי שיטה זו ערך האישה נחות לעומת הגבר. האופן בו נתפסות האהבה והרומנטיקה: אפשר לראות בחיי הנישואין כעסקת חליפין מסוג מסוים שבו הנשים ממירות עבודת בית ויחסי מין בתמיכה פיננסית, והגברים מספקים את צרכיהם הבסיסיים במחיר נפרד משלהם. יש חוקרים התולים את שיעור הגירושין הגבוה באותה הנחה שגויה בדבר נחיצותה של האהבה הרומנטית לנישואין מוצלחים. יחידה 5 של פסיכולוגיה בין המינים .
