מבוא לחקר השינה - הגדרה, מבנה, תפקיד ושיטות מדידה הגדרת השינה אחת ההגדרות ההתנהגותיות המקובלות לשינה היא זו המגדירה אותה כהתנהגות החוזרת ומתאפיינת בשלוש תופעות עיקריות: 1. ירידה במודעות ובאינטראקציה עם הסביבה. 2. ירידה בתנועתיות ובפעילות השרירים. 3. העדר מוחלט, או הפחתה משמעותית, של התנהגות רצונית. השינה אינה העדר ערנות כפשוטו: המוח אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי. במהלך השינה ממשיך המוח לעבד, במידה מסוימת, גירויים מהסביבה. עיבוד זה מתבטא למשל, בתגובות התנהגותיות ופיזיולוגיות שונות, ואפילו בתוכן החלום. מבנה השינה מבנה (אדריכלות) השינה מתייחס לשלבי השינה שניתן לזהות באמצעות מעקב פוליסומנוגרפי, הנערך במעבדת שינה, הבודק את גלי המוח, תנועות העיניים ומתח השרירים. מעקב זה מאפשר לעשות הבחנה ראשונית בין שנת REM לבין שנת NREM, המתאפיין בפעילות נמוכה יחסית של המוח, שבמהלכה ממשיכים השרירים לעבוד. ניתן לחלק את שנת NREM לארבעה שלבים עיקריים. לחצו כאן להורדת סיכום מלא .
