לחצו כאן עבור סיכום פסיכולוגיה בין המינים יחידה 1 של האוניברסיטה הפתוחה .
פסיכולוגיה של המינים יחידה 1: רקע מושגי: מין, מגדר: gander מין: הבחנה ביולוגית בין גברים לנשים. למילה מין משמעויות מגוונות, משתמשים בה לציון תכונה ביולוגית בין זכר לנקבה, לציון טיב איכות, לחלוקה מדוקדקת של השמות לזכר ולנקבה, לציון מינים ביולוגים ולהתעלסות. בפסיכולוגיה משמעותה- כלל התכונות והשינויים האנטומיים והפיזיולוגיים היוצרים הבדל ברור בין זכר לנקבה. מגדר: הבחנה בין נשים לגברים על סמך קריטריונים חברתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. ההסתכלות על מגדר מאפשרת לנו חופש, אין הבחנה בין נקבה לאישה או זכר לגבר. רקע היסטורי: מתחלק לעד שנות ה-30 ואחרי שנות ה-30. גלאטון - הראשון שהחליט לבדוק את ההבדלים בין גברים לנשים, עד אז התייחסו לכלל בני האדם כגברים, ובחנו את הגברים והשליכו כך על כלל האנשים. בשנת 83 פרסם גלאטון מחקר בנושא ההבדלים בין המינים, המחקר התבטא במדידות, בכימות והשוואות שערך בין גברים לנשים בנושא תכונות גופניות ומנטאליות שונות. הלן תומסון ווליס- ערערה על המחקרים שנעשו קודם, דיברה על מחקר לא אוביקטי ולא מדעי שנעשה עד השנים האלה. אחרי שנות השלושים הגיע בינה- בנה את מבחן האינטליגנציה הראשון שיבדוק איזה ילדים מסוגלים ללמוד בכתה א', ואילו לא על מנת שיוכלו להפנותם לחינוך מיוחד. בשלב זה החל המפנה- מבחנים חוזרים ונשנים של מדגמים רחבי היקף באמצעות מבחן בינה לא הראו הבדלים בין בנים לבנות. ת'רסטון- אשר האמין בקיומם של כישורים אינטלקטואליים אחדים וכי יוכל לזהותם באמצעות טכניקה סטטיסטית הנקראת ניתוח גורמים. ת'רסטון בנה את מבחן כישורים מנטאליים ראשוניים PMA- כושר מתמטי, כושר מרחבי, שטף שפה, יכולות אינטליגנציה. אשר ממבחן זה ניתן להסיק שיש הבדלים בין גברים לנשים- מי חזק במה. אנסטזי וטיילור + מקובי וג'קלין- ממסקנותיה של אנסטזי עולה כי כישורי הנשים בתפקידים מילוליים ולשוניים גבוהים מאלה של הגברים וכי כישורי הגברים גבוהים מאלו של הנשים במבחנים הבודקים יכולת מספרית. מסקנותיה של טיילור היו דומות- נשים עולות על גברים ביכולת מילולית (בשטף מילולי ולא באוצר מילים) וגברים עולים על נשים ביכולת מתמטית (הגיון מתמטי ולא חישוב מתמטי בלבד), ובנוסף גברים עולים על נשים ביכולת מרחבית. מתוך הממצאים של מקובי וג'קלין עולה כי השקפות ותפיסות רבות באשר להבדלים בין המינים אינן מבוססות כלל. נשים חברותיות יותר מגברים, לנשים הערכה עצמית נמוכה משל גברים, נשים טובות מגברים בלמידה באמצעות שינון ובביצוע מטלות פשוטות, והגברים טובים מהנשים בעיבוד קוגניטיבי גבוה. לעומת זאת הסיקו כי קיימת עדות מבוססת להבדלים הבאים- לנשים יכולת מילולית טובה יותר מגברים ולנשים יכולת חזותית-מרחבית טובה יותר משל נשים, הם מצטיינים ביכולת מתמטית ותוקפניים יותר. "השילוש הקדוש" גברים יותר חזקים ביכולת מרחבית גברים חזקים יותר ביכולת מתמטית נשים חזקות יותר ביכולת מילולית + גברים יותר תוקפניים מנשים רקע מתודולוגי: קריאה ביקורתית של מחקרים- במיוחד בתחום כמו פסיכולוגיה של המינים חשובה הזהירות כיוון שמדובר בתחומים בהם מעורבים רגשות ועמדות של החוקרים. יש לשים לב לשיטת המחקר, הנבדקים, שיטוח הניתוח, האם מחקרים אחרים תמכו בממצאים. כלים מתודולוגיים: ניתוח על: מצויים כיום אלפי מחקים שנושאם הוא הבדלים פסיכולוגיים בין המינים. ניתוח על הוא שיטה סטטיסטית חדשה, המאפשרת לחוקרים להכניס סדר במה שנראה לעיתים כתוהו ובוהו של ממצאים סותרים. שיטה זו מאפשרת לחוקר לשלב את ממצאי כל המחקרים שנערכו בנשוא כלשהו שמעניין אותו ולקבוע מהי משמעותם המקובצת של כל הממצאים יחדיו. לשימוש בשיטה שלושה שלבים: א. איתור המחקרים- מאתרים את כל המחקרים הקודמים שנערכו בנושא. ב. חישוב גודל ההבדל לכל מחקר- מחשבים לכל מחקר מדד המודד את גודל ההבדל שנמצא בין גברים לנשים והמציין את כיוונו של ההבדל (האם גברים קיבלו ציון גבוה מנשים או ההיפך). מדד זה נקרא מדד הגודל. המדד מציין לגבי מחקר מסוים את גודל ההבדל בין ממוצע ציוני הנשים לבין ממוצע ציוני הגברים ביחס לפיזו הציונים. ג. חישוב גודלו הממוצע של ההבדל בכל המחקרים שאותרו- מחשבים את הממוצע של המדדים בכל המחקרים שאותרו. ממוצע זה מציין את גודלו הממוצע של ההבדל בין המינים ואת כיוונו. כלים תיאורטיים: מערכות ערכיות בבסיס המחקר- למרות ההנחה בדבר נחיצות האובייקטיביות והניטראליות במדעי החברה ערכיו של החוקר משפיעים על כל שלב ושלב במחקר. לערכים אלו מקורות שונים- מערכות ערכים אישיות של החוקרים, מערכות הערכים המקובלות על אנשי המקצוע החוקרים, מערכות הערכים המקובלת בחברה בתקופת המחקר המסוימת בה חיים החוקרים. מושגים נוספים: אובייקטיביות- מדענים שואפים להיות ניטראליים בהנחותיהם ובציפיותיהם ולהשתמש בשיטות מחקר אמפיריות (ניסיוניות) ומדויקות שיאפשרו לכל חוקר אחר לשחזר את התוצאות המתקבלות באמצעותן. השערה- מנוסחת בתחילת המחקר ומגדירה מהי הציפייה מהממצאים העתידיים של המחקר (קשר, הבדלים). השערת מחקר יכולה להתבסס על תיאוריה מסוימת או על תצפיות חוזרות. תפקידה לתרגם תיאוריה או הנחה לקשר ספציפי בין משתנים הניתן לבחינה אמפירית באמצעות מדידה אובייקטיבית. חוקרים חייבים להגדיר את משתני המחקר שלהם בהגדרה הניתנת למדידה אמפירית אובייקטיבית לפני שיוכלו לעבור לשלב איסוף הנתונים. בעת איסוף הנתונים יש לשים לב שהנסיין לא ישפיע על הממצאים. ניתוח הנתונים- אם נמצא הבדל, עדיין אין להסיק כי הוא הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית. לכן במקרה זה החוקרים יכולים לדחות את ההשערה או להניח שדרך בדיקתה לא הייתה טובה ולנסות דרך אחרת לבדיקתה. פירוש הממצאים- בעת הפירוש החוקרים יכולים לחזור לתיאוריה או לתצפיות מהם נטלו את השערת המחקר שלהם, הממצאים יכולים לתמוך או לא לתמוך בתיאורה, והתיאוריה יכולה להסביר או לא להסביר את הממצאים. בעיות/הטיות מתודולוגיות: 1. הנחת היסוד: בעיה ראשונה- הדגשת ההבדלים בין המינים- מדגים את ההבדלים הידועים מראש בין המינים, כשלא יוצא הבדל בין המינים לא מפרסמים את המחקר או שמוציאים את הנשים מהמשוואה והופכים את המחקר על גברים בלבד. בעיה שנייה- גבר=אדם. הדמות הגברית נחשבה לנורמה בהרבה מחקרים משתמשים רק בגברים וזה לא נאמר באופן מפורש. *מקלילנד וקוהלברג-רמות המוסר. 2. הנסיינים: הטיה שנקראת אפקט הנסיין- האינטראקציה בין הנסיין לנבדק יכולה להיות השפעה על התוצאות של הניסוי, יכולה להיות הטיה בתוצאות. אפקט בין-חברתי: תכונות הדמוגרפיות של הנסיין או הנבדק כמו- גיל, מין ומוצא, יכולות לשנות את הניסוי/תוצאותיו. אפקט פסיכו-חברתי: תכונות הפסיכולוגיות של הנסיין או הנבדק שמשפיעות על הניסוי כמו-סמכותיות, פתיחות, חום, תוקפנות וכו'. נבואה שמגשימה את עצמה (אפקט רוזנטל-חילק כיתה באופן שרירותי לפי שמות משפחה ואמר למורה בתחילת השנה כי חלק הם אינטליגנטים והחלק השני לא, ובמהלך השנה נראה שיפור בחלק האינטליגנטי מכוח כך שהמורים טיפחו יותר את תלמידים אלו): ציפיות/השערות של הנסיין לגבי הניסוי לקבלת תוצאות מסיימות מעלה את הסיכוי לקבל אותן, יכולה לשנות את ההתנהגות שלו במהלך הניסוי. 3. הנבדקים: ישנם 2 בעיות: בעלי חיים: נבדקים שהם בעלי חיים (בעיקר כשחוקרים מחקרים ביולוגיים). הביקורת שניתן על מחקרים אלו היא שה"קפיצה" בין בעל חיים לאנשים רחוקה מדי ולכן קשה להכליל את המסקנות של המחקר על בני אדם. *מחקרים על תוקפנות-מחקר שבדק שנקבות תוקפניות יותר במיוחד בעיקר בתקופת הייחום. מדגם לא מייצג=סטודנטים לפסיכולוגיה: בהרבה פעמים לוקחים מדגם מכלל האוכלוסייה של המחקר, שהוא לא הומוגני, גילאים בין 20-30, מצב סוציו אקונומי בינוני ומעלה. בד"כ המדגם הלא מייצג מורכב מסטודנטים לפסיכולוגיה שנלקחים למחקרים רבים בפסיכולוגיה. 4. מהלך המחקר: קיומה של קבוצת ביקורת- בפסיכולוגיה של המינים קשה בד"כ לקיים קבוצת ביקורת מכיוון שנשים מהוות קבוצת ביקורת לגברים וההיפך, וזה לא תמיד נכון. בדיקת ומדידת המשתנים- הגדרה אופרציונלית-כשמגדירים את האופרציות ע"מ למדוד את המשתנה, פעמים רבות בהגדרה האופרציונלית שלנו יכולה לשאול לדוגמא- עד כמה הילד פעיל? כשבודקים בן ובת מתבוננים בצורה אחרת על רמת הפעלתנות של בת בצורה אחרת מבן. צריך למצוא כלים מתאימים ע"מ לבדוק את המשתנה לדוגמא- כלי של שאלון למדידת תקיפות, לא תמיד יהיה הכלי המתאים לבדיקת תוקפנות. יכולה להיווצר הטיה כאשר לא משתמשים בכלי המחקר הנכון ע"מ לבדוק את המשתנה במחקר. הסקת מסקנות- דיווח חסר/דיווח מוטעה. דיווח חסר- אי פרסום של תוצאות המחקר שלא עולות בקנה אחד עם ההשערות שלו. דיווח מוטעה- הדגשה של הממצאים שעולים בקנה אחד עם ההשערה/מאששים אותה, לצד הצנעה לממצאים שלא מתאימים/מאששים את ההשערה. הכללה בעייתית- כשמכללים ממצאים שהתקבלו במחקר מסוים (אחד) לאוכלוסיה רחבה מדי. *משתנה ייחוס: בכל השערה יש משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי, לאדם יש משתנה ייחוס שהוא מגיע איתם למחקר שהם קבועים- כמו-מין, גיל, צבע עור וכו', זהו משתנה קבוע ואי אפשר לעשות מחקר על משתנה כזה, לא ניתן לבדוק זאת. לכן כל המחקרים יהיו משתנים מתאמיים.
פסיכולוגיה של המינים יחידה 1: רקע מושגי: מין, מגדר: gander מין: הבחנה ביולוגית בין גברים לנשים. למילה מין משמעויות מגוונות, משתמשים בה לציון תכונה ביולוגית בין זכר לנקבה, לציון טיב איכות, לחלוקה מדוקדקת של השמות לזכר ולנקבה, לציון מינים ביולוגים ולהתעלסות. בפסיכולוגיה משמעותה- כלל התכונות והשינויים האנטומיים והפיזיולוגיים היוצרים הבדל ברור בין זכר לנקבה. מגדר: הבחנה בין נשים לגברים על סמך קריטריונים חברתיים, פסיכולוגיים ותרבותיים. ההסתכלות על מגדר מאפשרת לנו חופש, אין הבחנה בין נקבה לאישה או זכר לגבר. רקע היסטורי: מתחלק לעד שנות ה-30 ואחרי שנות ה-30. גלאטון - הראשון שהחליט לבדוק את ההבדלים בין גברים לנשים, עד אז התייחסו לכלל בני האדם כגברים, ובחנו את הגברים והשליכו כך על כלל האנשים. בשנת 83 פרסם גלאטון מחקר בנושא ההבדלים בין המינים, המחקר התבטא במדידות, בכימות והשוואות שערך בין גברים לנשים בנושא תכונות גופניות ומנטאליות שונות. הלן תומסון ווליס- ערערה על המחקרים שנעשו קודם, דיברה על מחקר לא אוביקטי ולא מדעי שנעשה עד השנים האלה. אחרי שנות השלושים הגיע בינה- בנה את מבחן האינטליגנציה הראשון שיבדוק איזה ילדים מסוגלים ללמוד בכתה א', ואילו לא על מנת שיוכלו להפנותם לחינוך מיוחד. בשלב זה החל המפנה- מבחנים חוזרים ונשנים של מדגמים רחבי היקף באמצעות מבחן בינה לא הראו הבדלים בין בנים לבנות. ת'רסטון- אשר האמין בקיומם של כישורים אינטלקטואליים אחדים וכי יוכל לזהותם באמצעות טכניקה סטטיסטית הנקראת ניתוח גורמים. ת'רסטון בנה את מבחן כישורים מנטאליים ראשוניים PMA- כושר מתמטי, כושר מרחבי, שטף שפה, יכולות אינטליגנציה. אשר ממבחן זה ניתן להסיק שיש הבדלים בין גברים לנשים- מי חזק במה. אנסטזי וטיילור + מקובי וג'קלין- ממסקנותיה של אנסטזי עולה כי כישורי הנשים בתפקידים מילוליים ולשוניים גבוהים מאלה של הגברים וכי כישורי הגברים גבוהים מאלו של הנשים במבחנים הבודקים יכולת מספרית. מסקנותיה של טיילור היו דומות- נשים עולות על גברים ביכולת מילולית (בשטף מילולי ולא באוצר מילים) וגברים עולים על נשים ביכולת מתמטית (הגיון מתמטי ולא חישוב מתמטי בלבד), ובנוסף גברים עולים על נשים ביכולת מרחבית. מתוך הממצאים של מקובי וג'קלין עולה כי השקפות ותפיסות רבות באשר להבדלים בין המינים אינן מבוססות כלל. נשים חברותיות יותר מגברים, לנשים הערכה עצמית נמוכה משל גברים, נשים טובות מגברים בלמידה באמצעות שינון ובביצוע מטלות פשוטות, והגברים טובים מהנשים בעיבוד קוגניטיבי גבוה. לעומת זאת הסיקו כי קיימת עדות מבוססת להבדלים הבאים- לנשים יכולת מילולית טובה יותר מגברים ולנשים יכולת חזותית-מרחבית טובה יותר משל נשים, הם מצטיינים ביכולת מתמטית ותוקפניים יותר. "השילוש הקדוש" גברים יותר חזקים ביכולת מרחבית גברים חזקים יותר ביכולת מתמטית נשים חזקות יותר ביכולת מילולית + גברים יותר תוקפניים מנשים רקע מתודולוגי: קריאה ביקורתית של מחקרים- במיוחד בתחום כמו פסיכולוגיה של המינים חשובה הזהירות כיוון שמדובר בתחומים בהם מעורבים רגשות ועמדות של החוקרים. יש לשים לב לשיטת המחקר, הנבדקים, שיטוח הניתוח, האם מחקרים אחרים תמכו בממצאים. כלים מתודולוגיים: ניתוח על: מצויים כיום אלפי מחקים שנושאם הוא הבדלים פסיכולוגיים בין המינים. ניתוח על הוא שיטה סטטיסטית חדשה, המאפשרת לחוקרים להכניס סדר במה שנראה לעיתים כתוהו ובוהו של ממצאים סותרים. שיטה זו מאפשרת לחוקר לשלב את ממצאי כל המחקרים שנערכו בנשוא כלשהו שמעניין אותו ולקבוע מהי משמעותם המקובצת של כל הממצאים יחדיו. לשימוש בשיטה שלושה שלבים: א. איתור המחקרים- מאתרים את כל המחקרים הקודמים שנערכו בנושא. ב. חישוב גודל ההבדל לכל מחקר- מחשבים לכל מחקר מדד המודד את גודל ההבדל שנמצא בין גברים לנשים והמציין את כיוונו של ההבדל (האם גברים קיבלו ציון גבוה מנשים או ההיפך). מדד זה נקרא מדד הגודל. המדד מציין לגבי מחקר מסוים את גודל ההבדל בין ממוצע ציוני הנשים לבין ממוצע ציוני הגברים ביחס לפיזו הציונים. ג. חישוב גודלו הממוצע של ההבדל בכל המחקרים שאותרו- מחשבים את הממוצע של המדדים בכל המחקרים שאותרו. ממוצע זה מציין את גודלו הממוצע של ההבדל בין המינים ואת כיוונו. כלים תיאורטיים: מערכות ערכיות בבסיס המחקר- למרות ההנחה בדבר נחיצות האובייקטיביות והניטראליות במדעי החברה ערכיו של החוקר משפיעים על כל שלב ושלב במחקר. לערכים אלו מקורות שונים- מערכות ערכים אישיות של החוקרים, מערכות הערכים המקובלות על אנשי המקצוע החוקרים, מערכות הערכים המקובלת בחברה בתקופת המחקר המסוימת בה חיים החוקרים. מושגים נוספים: אובייקטיביות- מדענים שואפים להיות ניטראליים בהנחותיהם ובציפיותיהם ולהשתמש בשיטות מחקר אמפיריות (ניסיוניות) ומדויקות שיאפשרו לכל חוקר אחר לשחזר את התוצאות המתקבלות באמצעותן. השערה- מנוסחת בתחילת המחקר ומגדירה מהי הציפייה מהממצאים העתידיים של המחקר (קשר, הבדלים). השערת מחקר יכולה להתבסס על תיאוריה מסוימת או על תצפיות חוזרות. תפקידה לתרגם תיאוריה או הנחה לקשר ספציפי בין משתנים הניתן לבחינה אמפירית באמצעות מדידה אובייקטיבית. חוקרים חייבים להגדיר את משתני המחקר שלהם בהגדרה הניתנת למדידה אמפירית אובייקטיבית לפני שיוכלו לעבור לשלב איסוף הנתונים. בעת איסוף הנתונים יש לשים לב שהנסיין לא ישפיע על הממצאים. ניתוח הנתונים- אם נמצא הבדל, עדיין אין להסיק כי הוא הבדל מובהק מבחינה סטטיסטית. לכן במקרה זה החוקרים יכולים לדחות את ההשערה או להניח שדרך בדיקתה לא הייתה טובה ולנסות דרך אחרת לבדיקתה. פירוש הממצאים- בעת הפירוש החוקרים יכולים לחזור לתיאוריה או לתצפיות מהם נטלו את השערת המחקר שלהם, הממצאים יכולים לתמוך או לא לתמוך בתיאורה, והתיאוריה יכולה להסביר או לא להסביר את הממצאים. בעיות/הטיות מתודולוגיות: 1. הנחת היסוד: בעיה ראשונה- הדגשת ההבדלים בין המינים- מדגים את ההבדלים הידועים מראש בין המינים, כשלא יוצא הבדל בין המינים לא מפרסמים את המחקר או שמוציאים את הנשים מהמשוואה והופכים את המחקר על גברים בלבד. בעיה שנייה- גבר=אדם. הדמות הגברית נחשבה לנורמה בהרבה מחקרים משתמשים רק בגברים וזה לא נאמר באופן מפורש. *מקלילנד וקוהלברג-רמות המוסר. 2. הנסיינים: הטיה שנקראת אפקט הנסיין- האינטראקציה בין הנסיין לנבדק יכולה להיות השפעה על התוצאות של הניסוי, יכולה להיות הטיה בתוצאות. אפקט בין-חברתי: תכונות הדמוגרפיות של הנסיין או הנבדק כמו- גיל, מין ומוצא, יכולות לשנות את הניסוי/תוצאותיו. אפקט פסיכו-חברתי: תכונות הפסיכולוגיות של הנסיין או הנבדק שמשפיעות על הניסוי כמו-סמכותיות, פתיחות, חום, תוקפנות וכו'. נבואה שמגשימה את עצמה (אפקט רוזנטל-חילק כיתה באופן שרירותי לפי שמות משפחה ואמר למורה בתחילת השנה כי חלק הם אינטליגנטים והחלק השני לא, ובמהלך השנה נראה שיפור בחלק האינטליגנטי מכוח כך שהמורים טיפחו יותר את תלמידים אלו): ציפיות/השערות של הנסיין לגבי הניסוי לקבלת תוצאות מסיימות מעלה את הסיכוי לקבל אותן, יכולה לשנות את ההתנהגות שלו במהלך הניסוי. 3. הנבדקים: ישנם 2 בעיות: בעלי חיים: נבדקים שהם בעלי חיים (בעיקר כשחוקרים מחקרים ביולוגיים). הביקורת שניתן על מחקרים אלו היא שה"קפיצה" בין בעל חיים לאנשים רחוקה מדי ולכן קשה להכליל את המסקנות של המחקר על בני אדם. *מחקרים על תוקפנות-מחקר שבדק שנקבות תוקפניות יותר במיוחד בעיקר בתקופת הייחום. מדגם לא מייצג=סטודנטים לפסיכולוגיה: בהרבה פעמים לוקחים מדגם מכלל האוכלוסייה של המחקר, שהוא לא הומוגני, גילאים בין 20-30, מצב סוציו אקונומי בינוני ומעלה. בד"כ המדגם הלא מייצג מורכב מסטודנטים לפסיכולוגיה שנלקחים למחקרים רבים בפסיכולוגיה. 4. מהלך המחקר: קיומה של קבוצת ביקורת- בפסיכולוגיה של המינים קשה בד"כ לקיים קבוצת ביקורת מכיוון שנשים מהוות קבוצת ביקורת לגברים וההיפך, וזה לא תמיד נכון. בדיקת ומדידת המשתנים- הגדרה אופרציונלית-כשמגדירים את האופרציות ע"מ למדוד את המשתנה, פעמים רבות בהגדרה האופרציונלית שלנו יכולה לשאול לדוגמא- עד כמה הילד פעיל? כשבודקים בן ובת מתבוננים בצורה אחרת על רמת הפעלתנות של בת בצורה אחרת מבן. צריך למצוא כלים מתאימים ע"מ לבדוק את המשתנה לדוגמא- כלי של שאלון למדידת תקיפות, לא תמיד יהיה הכלי המתאים לבדיקת תוקפנות. יכולה להיווצר הטיה כאשר לא משתמשים בכלי המחקר הנכון ע"מ לבדוק את המשתנה במחקר. הסקת מסקנות- דיווח חסר/דיווח מוטעה. דיווח חסר- אי פרסום של תוצאות המחקר שלא עולות בקנה אחד עם ההשערות שלו. דיווח מוטעה- הדגשה של הממצאים שעולים בקנה אחד עם ההשערה/מאששים אותה, לצד הצנעה לממצאים שלא מתאימים/מאששים את ההשערה. הכללה בעייתית- כשמכללים ממצאים שהתקבלו במחקר מסוים (אחד) לאוכלוסיה רחבה מדי. *משתנה ייחוס: בכל השערה יש משתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי, לאדם יש משתנה ייחוס שהוא מגיע איתם למחקר שהם קבועים- כמו-מין, גיל, צבע עור וכו', זהו משתנה קבוע ואי אפשר לעשות מחקר על משתנה כזה, לא ניתן לבדוק זאת. לכן כל המחקרים יהיו משתנים מתאמיים.
