חפשו סיכומים

יום שבת, 11 בדצמבר 2010

סיכום פסיכולוגיה התפתחותית - פרק 1 - טבעה של ההתפתחות

לחצו כאן להורדת הסיכום פסיכולוגיה התפתחותית לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה .
טבעה של ההתפתחות מושג ההתפתחות במה כרוכה ההתפתחות נקודת מבט התפתחותית בוחנת כיצד ילד בגיל מסוים מתפתח ונהיה לילד בוגר יותר, באמצעות סדרה של טרנספורמציות, או שינויים איכותיים . למושג שינוי איכותי קשור בקשר הדוק המושג ארגון ההתנהגות מחדש. השינוי איכותי וארגון ההתנהגות מחדש ניכרים בכל מהלך ההתפתחות. מכאן, שההתפתחות משמעה שינויים איכותיים תלויי גיל וארגונים של ההתנהגות מחדש, שהם סדירים, מצטברים ובעלי כיוון. סדירים פירושו שהשינויים חלים ברצף הגיוני, שכל אחד מהם סולל את הדרך לשינויים בעתיד, ואפשר להבינו על רקע קודמיו. מצטברים פירושו שכל שלב נתון כולל את כל מה שהיה לפניו ועוד משהו. ובעלי כיוון פירושו שההתפתחות מתקדמת תמיד לעבר מורכבות רבה יותר. התפתחות נורמטיבית והתפתחות אישית התפתחות נורמטיבית (טיפוסי, ממוצע) אלו השינויים הכלליים והארגונים מחדש של ההתנהגות החלים כמעט בכל הילדים במהלך גדילתם. ההתפתחות האישית פירושה שהתפתחותו של כל אדם שונה מאי אלה בחינות מהתפתחותו של כל אדם אחר. ישנם הבדלים בין אישיים באישיות ובמומחיות שכל אדם רוכש לעצמו. ישנם שני סוגים של הבדלים בין אישיים בהתפתחות: 1. הסטיות האישיות ממהלך ההתפתחות הנורמטיבי של כשרים שונים. 2. מסלולי התפתחות שונים. ההתקדמות במסלולים שונים אלו גורמת להבדלים באישיות, כגון פתיחות לעומת ביישנות או העדפת פעילויות מסוכנות לעומת לא מסוכנות, ולהבדלים במיומנויות ובידע, או במומחיות. הבדלים אלו נוטים להיות יציבים ומתמשכים. הן ההתפתחות הנורמטיבית והן ההתפתחות האישית עקביות וצפויות מראש. ההסברים להמשכיות בהבדלים הבין אישיים מגוונים: תכונות מולדות, התנסויות ספציפיות והמאפיינים הכלליים של סביבת הילד, כמו כן, מהלך ההתפתחות כפוף להקשרים שהוא מתרחש בהם. מסגרת להבנת ההתפתחות ההתפתחות תלויה ב – 3 גורמים: 1. פוטנציאל התפתחות הטבוע בגנים של האורגניזם, 2. ההיסטוריה ההתפתחותית של האורגניזם, 3. תנאי הסביבה בהווה. שני הגורמים הראשונים מצויים בתוך האורגניזם: כל ילד נושא מערך של גנים המכיל את הקווים המנחים הבסיסיים למהלך ההתפתחות. אבל אילו מן הגנים נמצאים בפעולה תלוי בנקודת ההתפתחות המסוימת שהילד הגיע אליה, כלומר בשינויים שחלו קודם לכן. יתר על כן, מהלך ההתפתחות תלוי גם בתמיכה של הסביבה בהווה. מקורות המסגרת: תורת האבולוציה דרווין, אבי תורת האבולוציה, חיפש הסבר מדעי לרבגוניות של היצורים החיים על פני האדמה ליכולתם להתקיים בסביבות מכל מיני סוגים (כמו לטאות המחליפות את צבען). מחקרו הוביל לאחת התגליות החשובות במדע: הרעיון שכל מין מצויד באמצעים להישרדות ולרבייה בסביבה המסוימת שהוא חי בה. הוא טווה את המושג ברירה טבעית, תהליך המקנה לאלה שניחנו בתכונות המסייעות להם לשרוד בסביבה מסוימת סיכוי רב יותר לחיות די זמן להתרבות ולהעביר את יתרונותיהם אלה לצאצאיהם. עקב כך, התכונות בעלות היתרון מתפשטות יותר ויותר מדור לדור, ובסופו של דבר הן שכיחות מאוד. על פרטים בתיאוריה נמתחה ביקורת, במיוחד על ההנחות שהשינוי האבולוציוני צריך תמיד להיות הדרגתי כ"כ ושיש קו אבולוציה אחד ויחיד, מצורת החיים הנמוכה ביותר ועד בני האדם. השקפתו שלפיה מבוססת האבולוציה של המינים על פעילות גומלין בין הגנים לסביבה, מקובלת מאד היום. דרווין טען שהתפתחות המינים תלויה מצד אחד במה שכבר קיים ומצד אחר בסביבה שהאורגניזם חי בה, העשויה להשתנות בלי הרף. כך גם במודל שלנו, התפתחות האדם היא תוצר של הגנים, של ההיסטוריה ההתפתחותית ושל תנאי הסביבה בהווה גם יחד. התפתחות מוצלחת תלויה בהתאמה שבין נטיותיו של הילד לבין סביבתו המסוימת. הסביבה צריכה להיענות לנטיותיו המוקדמות של הילד ולכשריו ולתמוך בהם. השקפות אחרות על תורת האבולוציה ג'ון לוק סבר שהתינוק הוא לוח חלק, שעליו ייחקק ניסיון החיים. לדעתו, ילדים אינם טובים או רעים מעצם טבעם. הם נעשים למה שהם בגלל נסיבותיהם. ז'אן ז'אק רוסו האמין שהתפתחות האנושית מתרחשת מעצם טבעה בדרכים חיוביות מאד כל עוד החברה מאפשרת זאת. הורים אינם צריכים לעצב ילדיהם בכוח. הם צריכים רק להניח להתפתחות האנושית להתפתח במהלכה הטבעי. השקפתו של גסל הייתה שדפוסים נורמטיביים מתפתחים מאליהם עם הבשילה. כמו נטייתו הטבעית של הילד למלא את משאלותיהם של הורים שהשכילו לטפחם. כולם הסכימו כי בלי הקווים המנחים הגנטיים, לא תהיה כל התפתחות, ובלי תמיכת הסביבה, ההתפתחות לא תוכל להימשך. גישות תיאורטיות להתפתחות טבען של תיאוריות תיאוריה היא מערך מאורגן של רעיונות על דרך הפעולה של דברים, שנועד לספק מסגרת לפרשנות של עובדות וממצאים ולהנחות את המחקר המדעי. על תיאוריה להיות הגיונית ועקבית, אסור שתכלול הנחות שאינן מתיישבות זו עם זו או הנחות מופרכות. עליה לארגן, לשלב ולהבהיר את ממצאי המחקר בנושא מסוים. עליה לסייע לנו לפרש ולהבין את מה שאנו יודעים ועליה להיות ספציפית מספיק שיהיה ניתן להעמידה למבחן. חמש תיאוריות התפתחות עיקריות יש תיאוריות המדגישות את המדגישות את ההיבטים הקוגניטיביים (כיצד חושבים הילדים על המצב ומבינים אותו), ויש המדגישות היבטים חברתיים ורגשיים. תיאורית התפתחות קוגניטיבית היא תיאוריה המבקשת להסביר שינויי התפתחות בזיכרון, בחשיבה, בשימוש בשפה ובמיומנויות שכליות אחרות של האדם. תיאורית התפתחות חברתית ורגשית מבקשת להסביר שינויי התפתחות ברגשותיו של אדם וביחסיו עם הזולת. תיאוריות המדגישות את ההתפתחות הקוגניטיבית תיאורית עיבוד המידע מבקשת להבין את תהליכי החשיבה באמצעות השוואתם לפעולת המחשב. כמו המחשב, האדם מקבל קלט (מידע מן הסביבה) ומעבד אותו באמצעות השוואות והתאמות, בהתבסס על מידע שכבר אוחסן בזיכרון. חסידי תיאוריה זו מעוניינים במיוחד בשינויים החלים עם הגיל בזיכרון ובמיומנויות של פתרון בעיות. לדוגמה, בתהליך הושטת עזרה לזולת, יש תחילה צורך להתאים מאגר של ידע דקלרטיבי על דברים ואירועים להיבטים של המצב הנוכחי כדי לקבוע אם המצב הנוכחי מצריך הושטת עזרה. בנוסף, יש גם לקבוע איזה סוג של עזרה הוא המתאים ביותר. לשם כך יש לחפש זיכרונות של תגובות אפשריות שהגיב בעבר או ראה אחרים מגיבים ולהחליט איזו מהן סביר שתהיה המהירה ביותר ותביא לתוצאות המוצלחות ביותר. מרגע שהילד החליט איזו עזרה להושיט, יש להוציא את הבחירה לפועל. לשם כך עליו לחפש בזיכרונו אחר הפעולות הנכונות – שהן חלק מהידע הפרוצדורלי , או הידע כיצד לעשות דברים. לפי תיאוריה זו, ככל שמתבגרים היתרון בזיהוי בעיות ופתרונן גדל וזאת בשל שתי סיבות: בסיס הידע מתרחב וניתן לאחסון יותר בזיכרוננו, גם על משמעותם של אירועים וגם על הדרך לעשיית דברים. ובנוסף, ניתן להשתמש במידע ביתר יעילות, כלומר לשלוף יותר מהר, לערוך השוואות נאותות יותר ולהסיק מסקנות ביתר זריזות. בני אדם שונים מפתחים תחומי מיומנויות שונים, ואחת הסיבות להבדלים אלה ביניהם היא השונות במיומנויות הקוגניטיביות בתחומים ספציפיים. התיאוריה של פיאז'ה על התפתחות קוגניטיבית. פיאז'ה טען שככל שילדים גדלים חלים שינויים איכותיים מרכזיים בדרך שבה הם מבינים את העולם ולומדים עליו. בנוסף לכך, שלילדים גדולים יותר יש יותר מידע ומיומנויות מאשר לילדים קטנים, גם חשיבתם מאורגנת בדרכים שונות מיסודן. כמו דרווין, פיאז'ה טען שההסתגלות במהלך ההתפתחות מביאה להופעתם של סוגי חשיבה חדשים. כל הילדים הנורמאליים עוברים אותן תקופות התפתחות מרכזיות, באותו הסדר ובערך באותו הגיל. יתר על כן, בכל תקופת התפתחות ציין שורה של שלבים הכרוכים בשינויים איכותיים קטנים יותר בחשיבה, שגם אותם עוברים הילדים באותו הסדר. תיאוריות המדגישות את ההתפתחות החברתית רגשית תיאורית הלמידה החברתית זוהי תיאורית התפתחות הנשענת במידה רבה מאד על מודלים ביהביוריסטיים בהדגשת החשיבות של שינוי הדרגתי בהתנהגות באמצעות חיזוקים חיוביים ושליליים, בפרט באמצעות תצפית בתוצאות החברתיות של פעולות מסוימות. חלק חשוב מן ההתנסות הן תוצאות מעשינו, אנו נוטים לחזור על התנהגויות שקיבלנו עליהן גמול ואפשרו לנו להימנע מתוצאות לא נעימות ולחדול מהתנהגויות שאינן מביאות לאחת מתוצאות אלה. חלק גדול מהלמידה מתחולל באמצעות תצפית באחרים. בתהליך הקרוי חיקוי , אנו לעיתים קרובות חוזרים על התנהגויות שראינו אצל אחרים, בייחוד עם נוכחנו שיש להן תוצאות חיוביות. התיאוריה מדגישה שהלמידה של האדם מתרחשת בהקשר חבתי (באמצעות תצפית ופעילות גומלין עם אחרים). כמו בתיאורית עיבוד המידע, גם בתיאוריה זו רואים את ההתפתחות כתהליך הדרגתי ומצטבר. אך בשונה לה, המוקד הוא ההתנהגות החברתית ולא החשיבה. ויש רצון להסביר את ההבדלים בין ילדים באותו הגיל יותר מאשר בהסברת הסברים בין ילדים בגילים שונים. באופן כללי, תיאוריה זו יעילה יותר בהסבר תגובות חברתיות ורגשיות ספציפיות אצל ילדים, ופחות בהסבר דפוסים אוניברסאליים של שינויי התנהגות החלים עם הגיל. השקפות פסיכואנליטיות. לפי פרויד, התנהגות לא תקינה נובעת מהתבטאות לא נאותה של דחפים מולדים – יצרים עזים המעוגנים בביולוגיה האנושית, כגון הצורך במין או בהבעת תוקפנות. התיאוריה פסיכואנליטית של פרויד, ששמה דגש רב בסיפוק הדחפים המולדים להשגת תענוגות חושיים, מנסה להסביר התפתחות פסיכולוגית מן הינקות ועד הבגרות בעזרת מודל פסיכואנליטי המציג מבנה דינמי של אישיות: בעת הלידה נפש האדם אינה אלא מלאי של דחפים ואינסטינקטים פרימיטיביים, הנקרא איד . בשנות החיים הראשונות מופיע האגו , או העצמי שבעזרתו רוכש הילד כושר לדחות סיפוקים ודחפים כדי להיענות לצורכי החברה, במיוחד לאלה המועברים לו ע"י הוריו. בהתחלה הדבר נובע מפחד מעונש, אולם לאחר שמתפתח אצלו אני עליון (המצפון), הכללים והערכים של הוריו הופכים לחלק של עצמי של הילד (לחלק ממנו). פרויד הציע גם תיאוריה של התפתחות האישיות האינדיווידואלית, המסבירה כיצד רוכשים לעצמם מבוגרים סגנונות שונים של התנהגות חברתית ורגשית. לפיה, האישיות מתפתחת במהלך הילדות בשורה של שלבים פסיכו-סקסואליים . בכל שלב, ההנעה הראשונית של הילד היא לספק את הדחף לתענוג חושי בחלק מסוים של הגוף. לטענתו, כל הילדים עוברים את השלבים באותו הסדר, באותם הגילים בערך. אישיותו של האדם היא תולדה של המידה שבה סיפוק הדחפים מוגבל או מטופח בשלבים מסוימים. גם תת סיפוק וגם סיפוק יתר עלולים להביא לחרדה ולקיבעון , שבו האדם לא הצליח לפתור את הסוגיות המרכזיות בשלב מסוים ממשיך לחיות אותן שוב ושוב בדרכים סמליות. תיאורית ההתפתחות הפסיכו-חברתית של אריקסון היא המשך והרחבה לתיאוריה של פרויד. כמו פרויד, אריקסון מייחס תפקיד מכריע לרגשות וליחסים חברתיים, בעיקר לאלה המתפתחים בשלבים המוקדמים של החיים. והתווה שורה של שלבים מובחנים, שונים מהבחינה האיכותית, שבני אדם עוברים אותם בסדר מסוים. לפיו, האדם עובר מילדות ועד זקנה שמונה שלבי התפתחות פסיכו-חברתיים , שכל שלב משפיע על הדרך שבה האדם רואה את עצמו, ועל הדרך שבה הוא רואה את העולם. בכל שלב ישנו קונפליקט מסוים שצריך לפתור ומתגבש אצל האדם מאפיין אישיות חיובי או שלילי, בהתאם ליחסי הגומלין בין צורכי ההתפתחות שלו לבין מגעיו עם הסביבה. אולם שלא כמו פרויד, אריקסון לא האמין שהאדם עלול "להתקבע" בשלב התפתחות מסוים. השוואה בין השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד לבין השלבים הפסיכו-חברתיים של אריקסון גיל השלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד השלבים הפסיכו- חברתיים של אריקסון סוגיות התפתחות לפי פרויד סוגיות התפתחות לפי אריקסון לידה עד שנה אוראלי אמון בסיסי לעומת חשדנות התינוק מפיק את סיפוקו דרך הפה, ולכן כל פעולה הקשורה בפה ובשפתיים (מציצה, יניקה וכו') גורמת לו תחושה נעימה, הנושאת אופי ארוטי-יצרי. תינוקות לומדים לבטוח באחרים שיספקו את צורכיהם, וכך לפתח תחושות של ערך עצמי. תינוקות המקבלים טיפול לא עקבי עלולים לפתח בהתבגרם חשדנות כלפי הרדם בעולמם. 1 - 3 שנים אנאלי אוטונומיה לעומת בושה וספק הילד מתנסה בחינוך לניקיון ונוצר קונפליקט אפשרי בין דרישה להרגלי ניקיון ובין תחושת הסיפוק היצרי של הילד בכל הקשור לעשיית צרכים. הילד מגלה עניין בעולם הקיים מחוץ לתחום המצומצם של החדר ומתחיל להפגין רצון משלו, אך מאחר שכוחו עדיין מוגבל יחסית, מופיעים גם סימנים רבים של ספקות ובושה. החינוך לניקיון במהלך שנים אלה יכול לעורר קונפליקט בין הנטייה של הילד להפגין עצמאות ובין ציפיות ההורים הדורשים משמעת, לכן יש צורך להגיע להתאמה בין שני הכיוונים האלה. 3 – 6 שנים פאלי יוזמה לעומת אשמה הילד מתחיל לגלות תסביך עניין בגופו ובייחוד באיברי המין. אצל הבן מתעוררת משיכה אל האם (אדיפוס) ואצל הבת מתעוררת משיכה כלפי האב (תסביך אלקטרה). הילד מתחיל לגלות עניין רב יותר בילדים אחרים. הוא גם מגלה לרוב רצון עז לדעת ולהבין דברים וסקרנותו מכוונת גם למין. אריקסון, לעומת פרויד, טוען שהבן, בתקופה זו, רואה באם דמות המעניקה לו חום ואהבה, ואילו את האב כדמות שמתחילה לשמש לו מודל לחיקוי והזדהות. המשבר ההתפתחותי בגיל זה מתמקד מסביב לאיזון שבין יזמה ופעילות חופשית מצד הילד לבין רגשי האשמה שעלולים להתעורר בו בשל גישה מחמירה מדי מצד ההורים והסביבה. 7 – 11 שנים החביון חריצות לעומת נחיתות הליבידו אינו מרוכז באזור מסוים בגוף ולדעת פרויד אין כעת ביטויים גלויים של יצריות או מיניות בהתנהגותו של הילד. הילד לומד להתמודד עם עולם חדש של מושגים, רוכש מיומנויות חדשות ובתנאים מתאימים הוא לומד לפתח כישורים חדשים שירחיבו את עולמו ויעניקו לו הרגשה של הצלחה ובטחון עצמי. לעומת זאת, קשיים וכישלונות בלימודים או בחיי חברה עלולים לעורר אצלו תחושה של נחיתות וחוסר ביטחון. 12 – 18 שנים גניטאלי זהות לעומת טשטוש הליבידו מתחיל להתרכז באופן סופי באיברי המין. פרויד רואה בכך את השלב העליון בהתפתחות הליבידו ובהתפתחות האישיות בכללותה. זו תקופה של מעבר מילדות לבגרות, כאשר ההתבגרות היא אחד השלבים העיקריים במהלך ההתפתחות. המתבגר מוצא את עצמו מול אתגר התפתחותי מיוחד במינו: מצד אחד אי אפשר לראות בו עוד ילד קטן, אך עם זאת ברור לסביבה שעדיין אין להתייחס אליו כאל אדם מבוגר. מצב זה גורם לאי בהירות ולאי יציבות במעמדו של המתבגר בעיני עצמו ובעיני הסביבה. לפי אריקסון, קיימת סכנה שייווצר מצב של חוסר בהירות לגבי זהותו העצמית של המתבגר ותפקידו בחיים. בגרות מוקדמת אינטימיות לעומת בדידות מסתמנת נטייה ליצור קשר עם בן/בת זוג קבוע/ה מן המין השני. לפי אריקסון, תחושה אמיתית של אינטימיות וקרבה בניגוד להתבודדות והסתגרות יכולה להיווצר רק על בסיס של זהות עצמית מגובשת ויציבה. האתגר ההתפתחותי המרכזי בתקופה זו מתמקד בחוויית האהבה בין בני הזוג, המשלבת קשר בעל אופי רומנטי עם תחושה של אחריות ומחויבות בינו לבינה. בגרות פוריות לעומת קיפאון לדעת אריקסון בשלות נפשית נמדדת, בין היתר, ביחס של אחריות ומחויבות לדעת למשפחה ולילדים, ובצורה רחבה יותר לסביבה שבה האדם חי. זאת, לעומת הנטייה לאגוצנטריות ואהבה עצמית, הסתגרות ודאגה רק לנוחות אישית. בשלות - זקנה שלמות לעומת ייאוש הקשישים מביטים אל עברם. האדם שחש סיפוק מהדברים שעשה בעבר מאופיין בשלמות ומסוגל להשלים עם המוות הקרב. לעומת זאת, מי שחש החמצה וחרטה ביחס לחייו מאופיין בייאוש ומרירות ופחד מהמוות. תיאורית ההסתגלות של בולבי היא תערובת של היבט רגשי, חברתי וקוגניטיבי. תיאוריה זו היא תיאוריה קוגניטיבית שלפיה רכישת מבנים שכליים מחוללת שינויים יסודיים במעורבות של הילד בעולם. הילד נתפס בה כמעבד מידע פעיל לשם הנחיית התנהגותו החברתית. נקודת המוצא היא הרעיון שתינוקות בנויים מלידתם ליצירת התקשרויות עם מטפליהם. הנטייה להתקשרויות בגיל המוקדם היא נטייה ביולוגית מולדת, וכמעט אצל כל הילדים היא מתפתחת ברצף של שלבים ששיאו שותפות "בעלת יעד" עם ההורים (אבולוציוני). בנוסף, הרעיון הפסיכואנליטי, שאיכות ההתקשרות בין הפעוט למבוגר מושפעת מאוד מאיכות הטיפול שהתינוק מתנסה בו. פעוט שמטפליו נענים לצרכיו יפתח אמונה שהוא יכול להשפיע על הסביבה ולקבל טיפול מהזולת מתי שיזדקק לו. במשך הזמן, ילדים שהפיקו בטחון מהתקשרויותיהם יאמינו אמונה כללית יותר שהם יכולים לגבור גם לנוכח מצוקה או אסון. לעומת זאת, פעוטות שמטפליהם אינם נענים לצורכיהם והם אינם מפיקים בטחון מהתקשרויותיהם עלולים להיות תלותיים ולפקפק ביכולותיהם שלהם, ועלולים אף להיות מבודדים מהחברה או תוקפניים. עם אלה נמנים תינוקות ופעוטות שדוחפים אותם לעצמאות בגיל מוקדם מדי. בהתאם להתנסויותיהם הראשונות עם מטפלים יוצרים התינוקות ציפיות, הידועוות בשם מודל פעולה פנימי , ואלה מנחות את מערכות היחסים החברתיים בעתיד (משותף לתיאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה). סוגיות מרכזיות בנושא ההתפתחות התפתחות בשלבים או התפתחות הדרגתית חסידי תיאורית עיבוד המידע מאמינים שההתפתחות הקוגניטיבית היא תוצאה של שיפור הדרגתי בקשב, בזיכרון ובמיומנויות של פתרון בעיות. לעומת זאת, התיאוריה של פיאז'ה גורסת שההתפתחות הקוגניטיבית כרוכה לא רק בשינויים כמותיים בקשב, בזיכרון ובמיומנויות למידה, אלא גם בשינויים בדרך שבה חושבים ילדים על העולם ומבינים אותו. התיאוריות הפסיכואנליטיות של פרויד ושל אריקסון הן תיאוריות שלבים. התנסויות מוקדמות לעומת התנסויות בההוה אסכולת הלמידה החברתית אינה מייחסת חשיבות רבה לגיל שבו חלות ההתנסויות. היא טוענת שסגנון התגובה של ילד מסוים לאחרים נובע מסך כל ההיסטוריה המצטברת של התגובות על התנהגות הילד. רבים סבורים שההתנסויות בהווה חשובות יותר מההתנסויות הקודמות מאחר שככלות הכול, הילד פועל בהווה. לדעת אריקסון, יש חשיבות רבה להתנסויות קודמות. כל שלב שהתפתחות הפסיכו-חברתית מושפע מהשלב הקודם. תיאורית ההסתגלות של בולבי, מייחסת חשיבות להשפעה של התנסויות בהווה, אך עדיין מייחסת תפקיד מיוחד להתנסויות מוקדמות. כמו אריקסון, לדעת בולבי, ההתפתחות מתרחשת במסגרת של דפוסי הסתגלות קודמים. הילד עומד מול מצבים חדשים ומפרש אותם לאור ציפיות קודמות מן העצמי ומן הזולת. אבל עדיין יכול לחול שינוי מהותי, שהרי ההסתגלויות שיתרחשו בעתיד נובעות גם מן ההתפתחות עד לאותו רגע וגם מן הנסיבות החדשות. לפי התיאוריה של בולבי, כמו פיאז'ה, ילדים אינם מקבלים את השפעות הסביבה בפסיביות, אין הם גוש חומר שאפשר לעצבם בצורה כזו או אחרת. אלא יותר מזה, הם משתתפים פעילים בהתפתחותם שלהם. במידת מה הם יוצרים להם את סביבתם שלהם באמצעות הבחירות שהם עושים. שיטות לחקר ההתפתחות הניסוי מחקר שבו החוקר שולט בתנאים, על מנת שיוכל להוציא מכלל אפשרות כל השפעה על ההתנהגות שאיננה ההשפעה הנחקרת. כאשר חוקרים סיבה ותוצאה, השליטה היא היתרון העיקרי של ניסוי מעבדה. החיסרון הוא, שלא ניתן תמיד להכליל את הממצאים לגבי כלל האוכלוסייה (לאו דווקא תקף) וכי יש דברים שאינם ניתנים לחקירה באמצעות הניסוי. תצפית בתנאים טבעיים בשיטה זו צופים החוקרים ורושמים בקפידה התנהגות המתרחשת בטבעיות בסיבות יומיומיות. היתרון הוא שהחוקר לא שולט בסיטואציה והחקירה נעשית בתנאים טבעיים עד כמה שניתן. החיסרון הוא בחוסר יכולתו של החוקר לנטרל השפעות שאינן נחקרות ולכן אי אפשר לעלות על סיבה ספציפית לבעיה ספציפית שעולה. הניסוי הטבעי שיטת תצפית הננקטת כאשר אי אפשר לבצע מחקר מעבדה ובה משווים החוקרים קב' בני אדם שנסיבות חייהם שונות מטבע הדברים בממדים המכריעים. כלומר, לא ניתן לבחור נבדקים באופן אקראי. לדוגמה, כאשר רוצים לבדוק את תפיסת העצמי של הורה לילד חריג, יש לבחור מלכתחילה הורה עם ילד חריג ולנטרל את כל שאר הגורמים המשפיעים על תפיסת העצמי. שילוב של תצפית וניסוי לעיתים עוברים החוקרים מניסוי לתצפית וחוזר חלילה וכך ניתן לגלות מה הסיבה לבעיה. לדוגמה, מגלים ע"י תצפית כי יש בעיות עם מתבגרים, עורכים להוריהם סדנה כיצד יש להתנהג עימם ושבים לבדוק את השינויים שחלו אצל המתבגרים שהוריהם עברו את הסדנה, לבין המתבגרים שהוריהם לא עברו את הסדנה. חקר שינויים לאורך זמן כדי לצפות בשינוי לאורך זמן, חוקרים עשויים להשתמש במחקר אורך, שבו נערך מעקב אחר קבוצת בני אדם אחת במשך תקופה מסוימת. הם עשויים להשתמש לחילופין במחקר רוחב, שבו משווים בין קבוצות שונות של נבדקים בני גילים שונים בנקודת זמן אחת. במערך אורכי מואץ משלבים החוקרים את שתי השיטות וחוקרים בו בזמן כמה קבוצות גיל ועוקבים אחריהן על פני תקופות חופפות.  סיכומים נוספים של האוניברסיטה הפתוחה בקרוב.