פרק 8 – סוגיית סחר ומטבע בכלכלה פוליטית- גלובלית
השאיפה לעושר היא שאיפה נצחית וניהול מוצלח של כלכלה מספק את האמצעים למימוש הרבה וערכים אחרים . ממשלות מייחדות מקום מרכזי לניהול מוצלח של הכלכלה בבואן להגדיר את האינטרסים הלאומים שלהן .
כלכלה פוליטית- חקר הקשר בין פוליטיקה לכלכלה, חקר האי שוויון בעוצמה ובעולם בין עמים, מדינות ודפוסי העוצמה המשתנים של האי שוויון. שינויים בעולם מאלצים בני אדם לחשוב על פוליטיקה עולמית ולפרשה בדרכים חדשות . הבולט מבין כל השינויים היה התופעה הנקראת "הגלובליזציה" =השילוב הבינ"ל ההולך ומתהדק של שוקי סחר ושירותים ושוקי ההון.התחזקות התלות ההדדית והקשרים בין משקי מדינות, הביאה לבחינה מחודשת של רעיונות בסיסים בעניין מדינות, שווקים, סחר ומנגנוני החלפת מטבע .
כלכלה פוליטית בינ"ל – קיבלה חשיבות בתחום מחקר – המחלוקות בפוליטיקה העולמית באות לידי ביטוי בפוליטיקה של הכלכלה בעיקר .
הויכוח בין עשירים- לעניים, בין הצפון לדרום , ספקים וצרכנים . המדיניות הגבוהה המנחה עימותים צבאיים, המאבק בין מעצמות העל, השאיפה לביטחון לאומי הם נושאים שיש לעסוק בהם .
הגידול העצום בסחר הבינ"ל ואופיו המשולב של המשק העולמי מושכים את תשומות הלב לעסקאות כלכליות . שערי ריבית גבוהים במדינה אחת מובילים לשערי ריבית גבוהים במדינה אחרת ונפילה חדה של שוק המניות .
שפל כלכלי בחו"ל פירושו מיתון בבית . הכל שותפים לאינפלציה .מאזן העצמה הפיסיקלית .
הגלובליזציה הובילה לגילוייה מחדש של הכלכלה הפוליטית רגישה לרבות המתרחש בעולם. בעידן הגלובליזציה- פוליטיקה וכלכלה קשורים זה בזה בלי אפשרות להינתק . הגידול בסחר העולמי הוא סמל הבולט ביותר לגלובליזציה והסיבה לתלות. המערכת הומניטרית הבינ"ל שבאמצעותה מעריכים מטבעות חוץ ואשראי כאשר הון חוצה גבולות (= סחר, השקעות והלוואות).
ליברליזם מסחרי – שווקים חופשים ומיעוט הגדלות על סחר פרטי וזרימת הון .
המערכת הכלכלית הבינ"ל בימינו- סדר כלכלי בינ"ל ליברלי- מבוסס על עקרונות שוק חופשי. מדינות תומכות בעקרון הליברלי, ממשלות אינן צריכות להתערב באמצעות ניהול סחר משום שהן נוטות לקבל החלטות מוטעות .
הדו-קיום המתוח של ממשלות ושווקים נמשך שנים בעולם של מדינות ריבוניות תחרותיות. מדינות חוששות שתלות גומלין – מצב של רגישות ופגיעות הדדית, תסכן את ריבונותן וביטחונן . "רגישות" משמעותה ששינויים בחברה אחת מועברים בנקל לאחרת באמצעות פעולות גומלין וממשלות אינן יכולות לעצור את הדהודים החוצה .
"פגיעות" נוצרת כאשר לשינויים במדיניותה של מדינה אחת נודעת השפעה פוליטית על מדינה אחרת. תלות גומלין מעודדת מדינות להגדיל ככל האפשר את רווחיהן באמצעות חליפין בינ"ל וכך למזער את רגישותן ופגיעותן. מדיניות הסחר של מדינות מושפעות משאיפתן האנוכית להגדיל את התועלת המקומית, ולצמצם את הנזקים.
הדרך הנדונה שעל המדינה לנקוט בכלכלה פוליטית גלובלית כדי להטיב ולהתמודד עם שינוי כלכלי: האפשרויות משמשות השראה וקווי פעולה שונים . הן מאלצות ממשלות לנסות ליישב בין הצורך המסיע של מדינות לשתף פעולה עם אחרות בליברליזציה של הסחר כדי שיוכלו להגדיל את עושרה של מדינתם ולדאוג לשאיפה הטבעית של כל מדינה, לדאוג לרווחה שלה.
ליברליזם מסחרי –כתיאוריה פוליטית מבסס את ההסדר הכלכלה על ההנחה של מין האנושי נטייה טבעית לשתף פעולה. בני אדם פועלים בד"כ בתבונה ובקור רוח בהכירם בכך שהכול יכולים לצאת נשכרים מחליפין, ופשרה .כאשר כל מדינה מתמחה ביצור המוצרים שלהן ביתרון יחסי וממירות אותם במוצרים שמדינות אחרות נהנות מיתרון בהם, התוצאה תהיה רווח נקי לשתי המדינות, בצורת חיים גבוהה יותר .
שווקים מיטיבים לפעול שהם חופשיים מהתערבות ממשלתית. תהליכים כלכליים המסדירים את הייצור, החלוקה והצריכה של מוצרים ושירותים, פועלים היטב לפי חוקים טבעיים .
- סימן ההיכר של התאורייה הליברלית המסחרית היא נחרצותה לשווקים חופשיים ולהתערבות מזערית של המדינה . הקדמה מנותקת מהפוליטיקה ומבוססת על התפתחות השוק . סחר וצורות אחרות של יחסים כלכליים הם מקור ליחסי שלום בין מדינות . הכל יצאו נשכרים אך לא במידה שווה.
התאורייה הליברלית המסחרית מתעניינת ברווחים מוחלטים (=מצב בבל המשתתפים יוצאים נשכרים ) ולא ברווחים יחסיים .(=מצב בו יש משתתפים היוצאים יותר נשכרים מאחרים ).
מרקנטיליזם - פילוסופיה כלכלית מעוגנת בסיפור של שאיפת מדינית לעצמה ועושר . מצדד בהכוונה ממשלתית של החיים הכלכליים כדי להגביר את עצמתה של המדינה ובטחונה. אסטרטגית סחר שממשלה נוקטת כדי שהמדינה תצבור עושר ועצמה באמצעות עידוד ייצוא והגבלת ייבוא . רואה במדינה את השחקן הראשי חוששים שרווחים שיממש צד אחד בעסקה יבואו על חשבון צד אחר רווח יחסי יותר חשוב מרווח מוחלט .
היום אנו נאומרקנטיליזם - מדינות סחר שלפיה מדינה מבקשת לשמור על עודף במאזן המסחרי כדי לעודד ייצור ותעסוקה מקומיים באמצעות צמצום הייבוא. על מדינות להתחרות על מעמד ועצמה , משאבים כלכליים הם המקור לעצמתה של מדינה. מדיניות סחר של מדינה השואפת לשמור על עודף במאזן המסחרי באמצעות צמצום הייבוא, המרצת הייצור, וקידום היצוא.
מדיניות מגן – מונח כלכלי לתיאור מס' קווי פעולה ממשלתיים מרקנטיליסטיים. שנועדו להגן על היצרנים המקומיים מפני הצפה של מוצרים זרים . מחסומים לסחר חוץ, כמו מכסי מגן ומכסות שמטרתם להגן על התעשיות מקומיות מפני תחרות .
רושש את שכנך – מדיניות שנועדה לשפר את הרווחה המקומית באמצעות עידוד יתרות מסחריות על חשבון מדינות אחרות . מאמצי ממשלה לצמצם את האבטלה באמצעות פיחותי מטבע, מכסים , מכסות, אסטרטגיות הפוגעות בשיתוף בסחר .
מכסות יבוא- מגבירות באורח חד צדדי את הרמות של מוצר מסוים שאפשר לייבא מחו"ל.
מכסות ייצוא-הסכמים בין יצרנים, מגבילים את זרימת המוצרים .
מדיניות סחר אסטרטגית – צורה של מדיניות תעשייתית המפנה סובסידיות ממשלתיות לתעשיית מסוימות כדי להשיג יתרון תחרותי .
תיאורית הריאליזם – גורסת כי מדינות נמנעות משיתוף פעולה משום לאנרכיה בינ"ל בלא ממשל גלובלי מעוררת פחד. היא מסיעת להסביר את הדחף של מדינות לנקוט מדיניות מגן . האי בטחון מצמיח תחרות ולא שיתוף פעולה .
המדינה ההגמונית – (הגמוניה= יכולתה של מדינה אחת לשלוט בכללים ובהסדרים המנחים את הכלכלה ואת הפוליטיקה הבינ"ל ).השוק גורם תזוזות משמעותיות במיקום הפעילות הכלכלית ומשפיע על החלוקה מחדש
של העוצמה הכלכלית והתעשייתית במערכת הבינ"ל, משנה את המסגרת הפוליטית עצמה, מחלישה את העוצמה ההגמונית .כך פוחתת יכולתה של המדינה ההגמונית לקיים את המערכת. הקפיטליזם ומערכת השוק נוטים להרוס את היסודות הפוליטיים שעליהם ידרשו להישען. כושר ההסתגלות של המעצמה הכלכלית המובילה, חיוני לשמירה על מעמדה, אין להתעלם מהסימנים להחלשות ההגמוניה של ארה"ב. בכל התחומים החיוניים להגמוניה- שליטה בחומרי גלם, הון ושווקים, יתרונות תחרותיים בייצור- ירדה קרנה של ארה"ב.
חוקרים המחזקים בתיאורית השקיעה מקבלים כי מתיחות יתר אימפריאלית (=מדינות הגמוניות שיקבעו משום שהן נוטלות על עצמן התחייבות גלובלית שאין בכוחן לקיימן ) תהיה הגורם לירידה של אמריקה מגדולתה . מעצמה הרוצה להישאר ראשונה לדורי דורות זקוקה ליכולת צבאית, רצון לאומי, בסיס כלכלי משגשג ומרקם חברתי ברובו . מבקרים תקפו את תאוריית השקעה של קנדי וטענו כי ההקבלה בין אמריקה והתנסויותיה של בריטניה בעבר אינה הוגנת .צמיחתם של מתחרים כלכליים אינם מנבאים טובות לשליטה הכלכלית ההגמונית של ארה"ב. מעצמה הגמוניית יכולה להרשות לעצמה לדאוג פחות מאחרות בעניין עמדת הכוח היחסית שלה, נטייתה להגדיל את חלקה בשוק העולמי תהיה פחותה משאיפותיה של מדינות אחרות.
התוצאות הלא ודאיות של שקיעת המדינה ההגמונית :המדינה תזנח את דגל הליברליזם המסחרי, אי סדר, במקרים קיצוניים עלול לפרוץ סכסוך מזוין שכן ההנהגה ההגמונית היא "הדבק" שמאחד את המערכת .
כיום הליברליזם המסחרי – ממשיך להתעצם למרות שקיעתה היחסית של ההגמוניה האמריקאית . גלובליזציה ממוסדת הגיעה לרמה המאפשרת את המשך הסחר הליברלי משום שליותר מדינות ומוסדות יש עניין עצום בשימורה .
משטרים בינ"ל – נוצרים כאשר מדינות מתקנות כללים לשיתוף פועלה גם התנאים של אנרכיה בינ"ל .
ליברליזם , מרקנטיליזם , והגמוניה במשטר סחר בינ"ל :
שארה"ב נהייתה להגמון החדש של העולם היא הייתה לבעלת השפעה מכרעת בתחום הסחר הבינ"ל. שיטת הסחר הליברלית שבחרה לתמוך בה. סברו כי מדיניות של סכום-אפס, או של רושש את שכניך, הייתה הסיבה להעמקת השפל הכלכלי של שנות השלושים. הירידה ניכרת של מכסי מגן ושנפתח השוק האמריקאי צמחו המשקים של המדינות האחרות והגידול בסחר תרם לאווירה שעודדה מדינות אחרות לפתוח גם את שווקיהן. ההתקדמות לקראת סחר חופשי נעשתה בשלבים .
עניינים מוניטורים : היכולים משטרים לעודד סחר וצמיחה ?
מדינות אינן יכולות לסחור כרצונן זרימת הייצוא והייבוא תלויה בגורמים רבים – גובה המכסים וההיטלים המגדילים את המכירות. שינויים בביקוש, המנגנונים המשמשים לקביעת שער החליפין של המטבעות שלפיהם נקבעים מחירי המוצרים הנסחרים. המערכת המוניטארית חיונית לסחר הבינ"ל בלי שיטה יציבה של חישוב ערך המכירות וההשקעות הזרות תפחת פעילות הסחר וההשקעות. מנגנון לקביעת ערך המטבע של כל מדינה יחסית לערך המטבע של מדינה אחרת הוא תנאי והכרחי לסחר, התאוששות כלכלית ושגשוג. המערכת המוניטארית צריכה להתבסס על שערי חליפין קבועים. אין מטבע לאומי לביצוע עסקאות פיננסיות לכן יש להמציא מנגנון לקביעת הערך היחסי של כספי הממשלות . המע' המוניטארית הבינ"ל קובעת את המסגרת הזו שמטרתה לשמור על יציבות וערך המטבע הלאומי ולהצליח את הגמישות הדרושה . שערי החליפין מבטאים את ערכו של המטבע . התפתחויות שחברו יחד והרסו את המע' המוניטארית . עלית הפעילות הצבאיות , סיוע חוץ כלכלי וצבאי והשקעות פרטיות כבדות -יצרו גירעונות במאזן התשלומים שהלכו וגדלו .
גרעון במאזן המסחרי – נובע מחוסר איזון בין יבוא וייצוא, הגירעון נוצר כאשר מדינה קונה בחו"ל יותר ממה שהיא מוכרת .
מאזן הסחורות –מודד את ערך המוצרים הנרכשים או הנמכרים בחו"ל .
מאזן התשלומים –דין וחשבון כולל, מסכם את כל העסקאות הפיננסיות של המדינה עם שאר העולם .
סטגפלציה – מצב בו שורר קיפאון כלכלי ואינפלציה גבוהה באותו הזמן.
הגורם לתנודות בשער החליפין-כסף פועל בדרכם שונות ומשרת מטרות שונות . הוא עובר לשוכר כדי שבני אדם המשתכרים ממנו יוכלו לרכוש מוצרים ושירותים מאחרים . אינפלציה נגרמת כאשר הממשלה מדפיסה כסף רב מדי יחסית למוצרים ולשירותים במשק. כשהכסף שופע יותר ולכן פחות קביל הוא לא משמש ביעילות .
תנודות בשער החליפין חלות כאשר שינויים בהערכות עצמתה הכלכלית של מדינה. גירעון במאזן התשלומים יגרום לירידת ערך המטבע .
ספסרים – מי שקונים ומוכרים כסף בניסיון להרוויח מכך עשויים אף הם להשפיע על היציבות הבינ"ל של מטבע מסוים . רפורמת דרושות כדי לסייע בריכוך הזעזועים המשניים על התנועה המהירה של קרנות ההשקעה בין מדינות תנועה היוצרת תקופות שגשוג ושפל .אפשר לשפר את הישגי המשק העולמי אם יהודק הפיקוח על המדינות ויצומצמו תכיפות וגודלן של האי-התאומות בשערי החליפין .
תלות הגומלין הגלובלית מבשרת התרחבות נוספת של אזורי סחר חופשי והתגברות השפעתם של תאגידים גלובליים על קידום הסחר הליברלי והמשך ההתנגדות לשווקים סגורים .
הגאות הכלכלית הגלובלית – גדל הסחר העולמי, התוצר הגולמי העולמי, הצפייה היא שצמצום המחסומים לסחר חופשי יאיץ במיוחד אם ימשיך הסחר העולמי להתרחב בקצב מהיר.
"שילוב מסחרי"- ההפרש בין שעורי הגידול בסחר ובתוצר הלאומי הגולמי שיקשור משקים ביחסים כלכליים הדוקים המאפיינים תלות הדדית .תהליך הליברליזציה של הכלכלה ימשך . משטר הסחר הליברלי ממשיך להתקיים בתמיכת מוסדות גלובליים, ומשטרים אזוריים ליברליים.
התמחות וסחר חופשי מאפשרים למדינות הסוחרות להנות מרמת חיים גבוהה.סחר חופשי תורם לצמיחה כלכלית, והגנה מסחרית מפחיתה את השגשוג בטווח תאריך העתיד תלוי במידה רבה בכללים שיחליטו המעצמות הכלכליות המובילות לאמץ כדי להנחות את מדיניות הסחר והמטבע. הבחירה היא בין ליברליזם מסחרי, מרקנטיליזם, ונאומרקנטילזם (שניהם מבקשות לנקוט מדינות מגן ). פעילותם של תאגידים רב לאומיים בעלי עוצמה יקבעו במידה את הזרימות הכלכליות .התחרות המרחיבה את העושר ומצמצמת את עלויות המוצרים והעבודה. הגורל הכלכלי של העולם קשור בקשרי גומלין הולכים ומתהדקים .
צמיחת מדיניות סחר מדינית ואזורית:
אסטרטגיה חד צדדית :חוק סחר המחייב מדינות לסחר חופשי
אסטרטגיה אזורית : כינון הסדרים אזורים
פרק 9 – גלובליזציה והשפעת היעלמותם של גבולות :
מגמות גלובלית רבות, נעות בכיוונים שונים .
- מחירי המניות עולים כאשר משקיעים מעבירים הון ממדינה למדינה .
- ניסיון להיפטר ממניות- גורם לבהלה ולמכירתם .
- הבנק מוריד את שערי הריבית, סוחרי הכספים וחלפנים סוחרי בכסף.
- יצרן מעביר את הייצור מעבר לים כדי להחליף עובדים מקומיים בזרים זולים יותר .
העולם נעשה מחובר, הולך ומתהדק, בקהילה משולבת אחת ובשוק אחד . תנועה זו וקשרי גומלין החוצים גבולות ומאחדים את העולם מפחיתים את חשיבותם של גבולות מדיניים
מצב זה 1. מזמן אפשרויות – זוכים, איחוד מדינות, התעצמות כוחות.
2. מציב בעיות – מפסידים, התפוררות מדינות, כרסום בסמכותן.
גלובליזציה – השילוב הולך ומתהדק של שוקי מוצרים ושירותים כאחד .
המגעים הכלכלים פולטים, חברתיים, ותרבותיים בין מדינות גורמים לכך שחשיבות מדינה וממשלות בתוך מחסומים הולכות ופוחתות . הגלובליזציה שנויה במחלוקת היא יוצגת
שני תרחישים 1.הריבונות תידחק הצידה, כרסום במשמעות הזהות הלאומית, אזרחים גלובליים, נאמנים לאינטרסים של כל העמים .
2.מדינות יתחרו זו בזו, משגבר הדמיון בין המדינות תחרות העולם תפלג
ביניהם, חלק מדינות יתעשרו וחלק יתרוששו .
הסיבות לגלובליזציה– אינם מתחום הכלכלה. מתקפה של כוחות כלכלים ואקולוגים הרוצים שילוב ואחידות. הם מהפנטים את העולם בעזרת מוסיקה, מחשבים, מזון מהיר- דוחסים אומות לרשת עולמית אחת אחידה מבחינה מוסרית = חלוקה מחדש של הכוח הכלכלי הגלובלי (= חלוקה מחדש של כוח פוליטי )
כפר גלובלי- דימוי לתיאור התחזקות ההכרה של כל בני האדם גורל משותף, העולם השלמות אחת שקיימת בה תלות גומלין . דימוי לתיאור עולם שהגדולות בו ייעלמו והוא יהיה לקהילה אחת .תקשורת מהירה ולא מוגבלת = סימן ההיכר של הכפר הגלובלי .
מהפכת הטלקומוניקציה- טלפונים סלולרים נעשים זמינים בכל העולם, מאפשרים לבני האדם לתקשר עם אחרים.
התחרות הגלובליזציה את גורל המדינה? האם עומדת להסתיים קיומה של מדינת הלאום?
- נזדקק למדינת לאום כדי להקנות זהות לבני אדם, לגבות מיסים, לספק בטחון, להגן על הסביבה .
- הגלובליזציה יוצרת עושר עצום, למדינות שאינן רוצות או יכולות להיות מקושרות טכנולוגית צפויים להיות עניות ומבודדות .
אינטרנט - מחשבים הם סמל שני לגלובליזציה, אין תחום בעולם ללא שימוש במחשב. החופש שבני האדם נהנים ממנו בזכות המחשב והיכולת להחבר לטכנולוגיות חדשות בלא התערבות ממשלתית בולט באינטרנט .
כלי התקשורת- תקופתנו מכונה "עידן המידע", רבים מכירים בהשפעת כלי התקשורת על הפצת התרבות המערבית בעולם. בכוחם של כלי התקשורת לקבוע את סדר היום של השיח הציבורי ועיניו הפוליטיים. תעשיית הטלקומוניקציה היא הדרך המהירה להעביר מידע רעיונות ותמיכות בעולם, היא ממלאת תפקיד בהעברת מסודרת וביצירת הכנסה . הטלקומוניקציה הגלובלית תשחרר מחשבות, תרחיב את אפשרויות הבחירה , תחדור לחברות סגורות ותיצור תרבות גלובלית אחת מאוחדת ואחידה . בלי האתר עלולים להעביר מסרים מפלגים והפצת ערכים מסוימים עלולים ליצור פילוג .
בריאות / חולי גלובלי : סכנת המחלות תמיד הייתה מתוחה, הגלובליזציה מגבירה את המודעות לסכנות בריאותיות .
- עיור מהיר תורם להתפשטות של מחלות, המוני פליטים הנדחסים במחנות ללא כל תנאיי תברואה נוהלים קורבן למחלות העלולות להיות קשות יותר מהסכסוכים האלימים שהם בורחים בהם .
- גידול מהיר באוכלוסיה.
- התכווצות העולם – התפשטות מחלות מעבר לגבולות קשה לבלימה .
- שימוש בסמים – שימוש לא חוקי נפוץ, רווחי מאוד. קשה לבלום בעולם ללא גבולות.
הגירה גלובלית- תנועת אוכ' ממדינה למדינה יצרה משבר הגירה גלובלי
• מעוררת שפע סוגיות מוסריות – איזון אתני במדינות מארחות .
• משמעותן של אזרחות וריבונות .
• התפלות הכנסה, כוח אדם, שנאת זרים.
• ריבוי תרבויות .
• הגנה על זכויות אדם / מניעות ניצול .
הגלובליזציה של הממון :
ניהול פיננסי גלובלי כולל את כל הסוגים של עסקאות בנקאיות והשקעות בין מדינות.
הגדרת המגמות של רב לאומיות או של ריכוזיות בשווקים הפיננסים באמצעות מזוג וזרימות הון בעולם , אין היא מתמדדת במדינה אחת .
- צמיחת שוק עולמי מאוחד אחד – מצב של התפתחות כלכלית שבו למיקום ג"ג אין שום חשיבות בניהול פיננסי .
הוכחות לגלובליזציה פיננסית = גידול בסחר, נפח זרימת ההון גדל, עסקאות באגרות חוב וניירות ערך גדלות ,חלפני כספים , עבודת חלפני הכספים-מכירת מטבע ורכישת אחר כדי להרוויח משעי ההמרה המשתנים .
הכלכלה העל לאומית נעשות מארג חד , ההאצה בגלובליזציה מחוללת שינוי עמוק בשווקים .
השערת ניידות ההון= הזרימה החופשית והלא מוסתת של כסף מעבר לגבולות משפיעה על הגלובליזציה של הממון . המהפכה הטכנולוגית יצרה מזומנים אלקטרונים במשק הדיגיטאלי
החדש סכנות של הונאה והלבנת כספים . הגלובליזציה של הממון הגדילה את רוחם של השווקים פרטים ותאגידים שאינם קשורים למדינה .ובכך ערערה את כוחה של המדינה .לגלובליזציה כיום חיים משל עצמה .
הגלובליזציה מצמצמת את יכולתן של ממשלות להגדיל פעולות כלכלית או לשלוט בה .
הגלובליזציה של הסחר :
שינויים טכנולוגיים הובילו למיזוג השווקים הכלכלים של המדינות. הדחף לארגון השווקים ברמה הגלובלית והתאמת מחירי הסחורות נתנה הפחתת מכסים בעולם כולו, שאפשרה את התרחבות הסחר הבינ"ל .
+ ארגון הסחר העולמי –הגדיל את מס' החברות בו, המדינות הסכימו לאמץ את כללי הסחר החופשי.
+ הפחתת מכסים אפשרה לסחר עולמי ולתפוקה עולמית לגדול, הגידול דחף לשיפורים נרחבים והתפשטות הגלובליזציה מהירה במיוחד .
+ הגידול והגלובליזציה בסחר העלו את הצמיחה הכלכלית לשיאים חדשים.
+ הגלובליזציה של הסחר שינתה את דרכי הפעולה, המחשבה, הצריכה ורמת החיים בעולם.
+ הפן השלילי- רווחי הסחר אינם אחידים, מה שמניע את הקפיטליזם הוא אי- שוויון .
שילוב מסחרי :
ההפרש בין שיעורי הגידול בסחר ובתוצר המקומי הגולמי . שגודל השילוב המסחרי גוברת תלות הגומלין .
מדינות מתפתחות אינן מוצאות בגלובליזציה של הסחר- דרך לעושר .
רוב מדינות הדרום רואות בעצמן קרבן של עולם הסחר, המדינות הנמרצות החזקות מרוויחות ממנה .
גלובליזציה – התרחבות העמקה של זרימה בינ"ל של כספים/סחורות/מידע .
להנהיג ליברליזציה בשווקים לאומיים וגלובליים מתוך אמונה שזרימות חופשית של סחורות , כספים , ומידע , יניבו תוצאה טובה בכל הקשור לרווחה אנושית. יש היוצאים נשכרים ממנה ויש היוצאים מפסידים . עם התרחבות הסחר וההשקעות התרחבו הפערים בין המדינות .אי-שוויון אינו טבוע בגלובליזציה עצמה .
הגלובליזציה של היצור-
תאגידים רב לאומיים באים במקומם של תאגידים לאומיים משום שמכירותיהן של חברות גדולות מותאמות לשוק הגלובלי. חלק גדול מההכנסות מקורו במשרות שמחוץ למדינות שהנהלתן יושבת בהם.
הניידות המודרנית של אופן היצור של התאגידים הרב לאומיים . העבירו את מפעלי היצור מעבר לים כדי לעמוד במחיר התחרותי בשוק והתוצאה = נטייה לבריתות מסחריות, אסטרטגיות עם חברות זרות בענף. ברית יכולה לאפשר לחברה להשלים את היכולות הבולטות ביותר של האחרות, ובאותו הזמן ללמוד מהמומחיות של השותפה שלה .מדינות נגררות למחלוקות, הלובשות צורה חדשה בעקבות התפתחות אותן בריתות גלובליות.
כיום חברות אם רב לאומיות קשורות בתאגידים וירטואליים ובריתות של בעלות משותפת ויצור משותף, נוקטות אסטרטגית גלובלית למטרות רווח, באמצעות הסכמי ספקים, חוזי רישוי והענקת זיכיונות – אסטרטגיות משותפות . הסיבה לריכוז השקעות חוץ ישירות במדינות הצפון היא אינטרס עצמי = רווחים.
גם מדינות הדרום מקבלות השקעות חוץ ישירות.השפעת השקעות חוץ על יצירת שוק הון גלובלי – כסף, טכנולוגיה, תעסוקה, תרומות לפיתוח משקים מיעוטי פיתוח.
והמחיר: 1. השפעה פוליטית של תאגידים רב לאומיים – הטיה של תהליכים פוליטים.
2. אין הם מעריכים את התוצאות החברתיות, פוליטיות ארוכות הטווח .
3. השחתה של הסביבה, חלוקה לקויה של משאבים, התפוררות חברתית .
תרומה חיובית – מעודדים המרת ערכים לאומיים צרים בערכי תרבות, בני אדם יעבירו נאמנויות למדינות העולם כולו: מספקת מכנה משותף המאפשר לבני אדם לשתף פעולה .
הגלובליזציה של העבודה:
להמשך הגלובליזציה והשילוב המהיר של שווקים ברחבי העולם תהיה השפעה ניכרת על שוק העבודה. התחרות התעצמה. התפשטות הגלובליזציה אינה אחידה יהיו עובדים שיצאו נשכרים ממנה ורבים יפסידו .
תת תעסוקה = נובע מהגלובליזציה של הסחר – חלק גדול מכוח העבודה עובד שעות מעטות ביום בעד שכר נמוך בעיסוקים מתחת לרמתם . אבטלה המונית מאפיינת את התנאים ברבות מהמדינות במעבר והדרום. אי-השוויון מחריף – התרופפות הלכידות החברתית, התפוררות פנימית, כרסום במוסדות הדמוקרטים .
תלות גומלין גוברת מועילה לעובדים מסוימים ע"ח אחרים . תאגידים מעבירים אתרי יצור וידע טכני למדינות מתפתחות שם כוח העבודה זול- עובדים לא מיומנים ששכרם נמוך והמדינה שהם מועסקים בה , נעשות פגיעה .
הבדלים ברמות השכר בעולם, מושפע מסחר, התפתחויות טכנולוגיות, פריון עבודה והגירה .
כתוצאה מסחר בינ"ל יעלו רמות השכר במדינות עניות, הסחר אמור להביא להתקרבות ברמות השכר, חלק ירוויחו מכך וחלק יפסידו .תחרות מוגברת מצד יצרנים היא אחד הגורמים לירידה בסחר ולא שוויון הגדל בהכנסות כמו גם להתמשכות שיעורי האידיאולוגיה .
הגלובליזציה והמדינה, מה צופן העתיד?
נראה כי הגלובליזציה המהירה שניזונה ממהפכה טכנולוגית – תימשך .
האם היא רצוייה או נתעבת ? הדעות חלוקות -
• תועלת הגלובליזציה לרווחת הכלל .
• אי אחידותה, הסיכויים שהיא תידחוק עמים ומדינות לשוליים .
• מדינה טריטוריאלית ריבונית – אתגר .
• גמישות המדינה וסיכויים לממשל גלובלי
גלובליזציה היא תופעה כלל עולמית, לא אחידה. התחזקות תלות גומלין מאיימת להרחיב את הפער בין המדינות העשירות והעניות בעולם .
גבולות העולם נעלמים – קוראים טיגר על המדינה הריבונית הטריטואלית אך מדינות עדיין שולטות במוסדות ובחוקים המעצבים שינויים בכלכלה העולמית. מדינות הן יח' פוליטית תשובות. הגלובליזציה צמצמה את שליטתן הריבונית של מדינות על פעולתן ועל יחסיהן עם מדינות אחרות ושחקנים שאינם מדינות .הגלובליזציה מחלישה מדינות להחיל שליטה פוליטית על טריטוריה ששחקנים מהמגזר הפרטי פועלים בה . שולל מהריבונות החיצונית את ערכה התיפקודי לגלובליזציה פן מטריד נוסף – השפעתה על הסביבה הגלובלית .
פרק 10 – דפוסים , בעיות ואפשרויות בדמוגרפיה העולמית :
הגלובליזציה של העולם מפגישה בין בני אדם ומגבירה את קשרי הגומלין בניהם .
גידול האוכ' משנה את אופי קשרי הגומלין ומאיים לשנות את סיכויי ההישרדות .
כושר הנשיאה של כדוה "א – כמה אנשים יכול לכלכל ?תחכומו של האדם והטכנולוגיה
"הרחיבו" את הגבולות. מה יהיה המחיר בתחום חירות האדם . רווחתו והסביבה?
שדות משותפים – הסביבה כולה נחשבת למורשת משותפת ורכוש משותף של כל בני האדם – קרקעית הים , המים , החלל . ההעדר הגבלות על החופש הפעולה של בני האדם – תועלת עצמית עודדה להגידול את הרווח האישי והנכסים וההשפעה – הרס הרכוש המשותף . כל אחד פועל למען עצמו בלבד – בחברה המאמינה בחירות השימוש בשדות המשותפים .
סוגיית סביבתיות – דיג ע"ח אחרים , זיהום סביבתי .
בני אדם פועלים למען עצמם ופוגעים באחרים עד כדי כך שיתכן שמצבם הקיבוצי היה טוב יותר ולו רוסנו . אך איש אינו יוצא נשכר אישית מחיסון עצמי . חלק מנזקיהם של בני האדם קורים מחוץ לתחום ראיתם ויתכן והם אינם יודעים עליהם . החופש להוליד הוא חופש בחירה "לא מווסת" . הגידול הלא מווסת שאוכ' משפיע על רווחת החברה ואיכות הסביבה . גידול לא מרוסן של אוכ' יגרום לאובדן הזדמנויות כלכליות , פגיעה באיכות הסביבה , סכסוכים פנימיים ולהטלת הגבלות על הבחירה האישית. שינויים בדמוגרפיה משפיעים על הסביבה, משאבים ופוליטיקה עולמית. תורת המוסר – הבחנה בין טוב ורע .
דמוגרפיה – חקר שינויים באוכ' סיבה בהתנהגות ומניעים .
מגמות ודפוסים דמוגרפים גלובליים
אוכ' העולם גדלה מדי שעה בקצב שלא נודע כמוהו.
גרסת האמצע – נשענת על ההנחה ששיעור הפריו העולמי ימשיך לרדת , ובסופו של דבר יתייצב . השפעה המצטברת של הגידול באוכ' יכולה להיות מסחררת . גידול האוכ' הוא פונקציה של התוספת במס' המקורי של בני האדם ועוד התוספת שהצטברו מגידול האוכ' בעבר. שיעורי התמותה ירדו כתוצאה מההתקדמות הרפואית ושיפור הפריון והתברואה הציבורית . שיעורי הפריון גדולים במדינות הדרום .
הסיבות לשיעורי הפריון הגבוהים – אושר שילדים גורמים , מסירות תרבותיות , נורמות דתיות , הערכה לצאצאים זרים . ממשלות רבות מעודדות נשים ללדת ילדים רבים כך הכוח הצבאי של יגבר .
ואכלוס הארץ באזרחים עובדי הארץ ולא זרים .
איידס- שיעור תמותת תינוקות וילדים עדיין גבוהים אם המגמה היא כלפי מטה , מס' הנדבקים עולה, מגפה גלובלית המפילה חללים של העולם . יש לראות במחלה סוגיה גלובלית בלי קשר לגבולות לאומים .
קשה לצפות את התפשטות המחלה – חלק מהמקרים אינם מאובחנים / מדווחים העתיד בכל המחלה קודר .ככל שגדלה ההשפעה של מקרי ההדבקות כך גדלות העלויות החברתיות של המחלה . התוצאות הכלכלית ההרסניות מאיימות על כלכלת השוק , נטל כבד על מע' הבריאות .
התפשטות המחלה היא בקרב צעירים ובני גיל העמידה , במדינות בהן החקלאות עדיין עתירת עבודה ויפגעו ייצור ההכנסה מטיפול המשפחתי ויצור המזון .
תנועת האוכ' -קל להסביר את הגידול החד באוכ' מדינות הדרום, נדע משלוב של שיעורי ילודה גבוהה ושיעורי תמותה נמוכים . לא ניתן לעצור את הגידול בשל מספרן הרב של הנשים המגיעות לגיל הפריון.דפוסי האוכ' שונים בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות. ירידה בשיעור התמותה ממריצה ירידה בשיעורי הילודה .
מודרניזציה גורמת לירידה בתמותה ופריון – שיעורי ילודה יורדים משום שצמיחה כלכלית משנה את גידול המשפחה הרצוי . בחברת מסורתיות ילדים הם גמול כלשלו ככל שהמודרניזציה מתקדמת כך הם הופכים לנטל כלכלי .
הסיבות להגירה ותוצאותייה:
שלושת המשתנים הדמוגרפים הקובעים את כל השינויים באוכ' הם :
פריון , תמותה, והגירה . להגירה נודעת חשיבות פוליטית והיא רווחת במדינות רבות .
המהגרים , חלוקים לשני סוגים
*פליטים – יחידים , הנמלטים על נפשם לארץ אחרת בשל חשש מפני רדיפה בשל גזעם , דתם , לאומתם, חברותם , בקבוצה חברתית מסוימת לרוב הם קורבנות מלחמה .
* מחפשי הזדמנויות כלכליות – מהגרים חוקיים, צעירים חסרי תעסוקה עוברים ממדינה מתפתחת לאחרת בחיפוש אחר הזדמנות בד"כ שלחים את כספם למשפחתם בבית .
*כל מקרה של סכסוך – עוני מביא, אי בטחון יציב, מביא לשפת עזיבה מדינות שלהם רמת אוכ' גבוהה- השכלה ובריאות ציבורית מגלות עמידות במצבים אלה מהגרים היוצאים בהן הם תופעה נדירה .
לנוכח התגברות שנאת הזרים, רבים מבין ההמון הגדל של פליטים המחפשים מקלט מדיני מגלים כי שערי חוץ המבטחים נעולים בפניהם. לעיתים – מחפשי מקלטים נתפסים כמחפשי הזדמנויות כלכליות וישנו חשש מבוסס כי הם נרדפים .הפרות של זכויות אדם, פגיעה באיכות הסביבה , מלחמות, התנגשויות אתניות לאומיות , מעשי דחיפה – דוחפים רבים אל מחוץ לארצם . מכוח התקווה לחופש פוליטי והזדמנות ככלות הם יוצאים לחפש מקום אחר.
דמוגרפיה של בטחון לאומי :
גידול אוכ' של מדינה היא מקור חשוב לכוח פוליטי .שיעורי פריון נמוכים ואוכ' מזדקנות מקשים על קיום צבא גדול . היכן שישנם צעירים רבים – יכולים לספק הרבה חיילים לצבא במטרה ללחום.
הנאומלתוסיאנים - מאמינים שאוכ' העולם מבלבלת את משאבי כבוב"ד ומחלישה את יכולתו לספק את צרכי הדור הזה והבא אחריו. רבים מהם מומחים לסביבה אנושית מכונים "רועי הרע שבצמיחה".
המאמינים בקרן השפע - כלכלנים וידועים בכינוי "רועי הטוב שבצמיחה" מדגישים מגמות שונות לגמרי .
• תוחלת החיים גדלה משום שמספר מקרי התמותה קטן .
• הפריון והיצור השתפרו , בני אדם אוכלים טוב, מייצרים וצורכים .
• התדלדלות משאבים באשמת ממשלות ולא אוכ' .
קשה לקבוע איזה נקודת מבט היא הנכונה
דמוגרפיה של פיתוח –
אחוז גבוה של ילדים נתמכים מעיק על השירותים הציבורים ומע' החינוך .
- מעודד צריכה של משאבים כלכלים במקום שישקיעו אותם בתשתית חברתית אחרת כדי לקדם צמיחה כלכלית .
כשמתבגרים הילדים – מתרבות הדרישות למשרות חדשות , דיור וצרכים אנושיים אחרים – המשאבים לסיפוק הדרישות בד"כ חסרים או אינם מספקים .
החיפוש אחר תעסוקה מניע הגירה פנימית ובינא"ל ותורם לעיור מהיר המתרחש בכל העולם.
הרע בעיור מהיר? אין בכוח ממשלות לעמוד בקצב הדרישות המלוות צמיחה עירונית מהירה .
מליונים של שוכנים ערים בבקתות קטנות ודסופית בשכונות פחונים במהירות , הררי זבל , בלי מיים , תנאי תברואה הולמים , גישה לשרותי בריאות , חינוך או שירותים חברתיים – פשע ואלימות .
מכוניות מתרבות בקצב מהיר וגורמות לזיהום אויר בעולם .
העיור מגביר את הלחצים על מע' חקלאיות מקומיות – יש פחות מקום עובדות.
• בכפר כדי להאכיל את מס' הפרות הגדל בעיר .
• השלטון מוזיל את העלויות
• הפחתת התמריצים לחקלאים ליצר – מחפשים עבודה אחרת בעיר
• לחצים לייבא מזון.
דמוגרפיה של הבטחת מזון גלובלית:
אוכ' העולם תגדל בסופו של דבר מהר יותר ויכולתה לייצר מזון ולקיים את מכונה ההולך וגדל.
העלויות בתפוקת המזון מרשימות – הרחבת שטחים , החדרת זנים חדשים פיתוח זנים עמישים בפני מזיקים .
נאונלתוסיאנים – מציינים כי התםתחות במע' החקלאיות והביולוגיה לא מראות לנו עתיד כה ירוד – לא יוכלו לספק לנו את הדרישה של הצלחת מזון .
• מלאי התבואה של העולם הצטמצם והמחירים יעלו .
• שלל הרוב הביא לשיא וכך גם אדמות המריבה בעולם .
טוענים כי כושר הנשיאה של כדוה"א מוגדל והוא הולך ומתקרב לקיצו. גידול יתר של אוכ' יגרום לגרעונות מזון .
רועי הטוב שבצמיחה – רעב נגרם כאשר מע' פוליטיות אינן מצליחות לעודד חקלאות וחלוקת מזון , לכישלונות פוליטים אלא יש דפוסים : הם קוראים במע' ריכוזיות ואיוטטוריות . כלכלת שוק חופשי אינה מניבה רעב .
הדמוגרפיה של שימור הסביבה:
הנאונלתוסיאנים – מדגישים את ההתדרדרות , אם לא יחוסנו הגידול באוכ' והצריכה תהיה התוצאה – צמיחת יתר אידיאלוגית = יותר מכושר הנשיאה של כדוה"א .
רועי הטוב – תוכנית של פיתוח בר קיימא = צמיחה כלכלית שאינה מבלה את המשאבים הדרושים לקיום צמיחה . יש לספק את צורכי הדור הזה בלי לסכן את יכולת הדורות הבאים לספק את צורכיהם .
המחיר הסביבתי של הגידול באוכ' משותף אך לא הכל ישאו בהוצאות במידה שווה .
"המצוקה הפלנטרית" עלויות הלחץ על הסביבה משפיעות אחרת לחלוטין על מדינות הצפון והדרום .
גידול יתר של אוכ' גורם ללחץ על הסביבה. אוכ' צרכנים היא גם אוכ' בזבזנים .
מעמד הנשים: נשים בכל העולם עדיין מקופחות יחסית לגברים, במגוון רחב של תחומיים חינוכיים כמו ידיעת קרוא וכתוב , הרשמות למכללות . גם פחות נגישות לחינוך מתקדם והכשרה מקצועית: מדע, הנדסה, משפטים ועסקים .
הן תמיד מחזיקות במשרות שיוקרתן פחותה, דרכן למעורבות פוליטית רצופה מחסומים והן משתכרות פחות מגברים.
סיכום
בעיית האוכ' נמצאת על סדר היום העולמי , המאמץ לעצור רת הגידול באוכ' הוא אתגר עצום .
אוכ' הגדלות במהירות משילות מעמסה על מע' סביבתיות , מחפירות עוני , מעודדות הבאות ילדים לעולם כדי להתגונן מפני העתיד .פיתוח כלכלי מונע הקמת משפחות גדולות , ומעודד ירידה בשיעורי הילודה.
יש לכם שאילתא בקשר לסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה ? צרו קשר
