חפשו סיכומים

יום שלישי, 11 במאי 2010

סיכום מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים - פרק 11 האוניברסיטה הפתוחה

פרק 11 – המשכיות ושינוי באקולוגיה - האוניברסיטה הפתוחה

אקופוליטיקה - הצומת המפגיש אקולוגיה ופוליטיקה, האקולוגיה עניינה בהשפעת הפעילות האנושית על הסביבה. הפוליטיקה עניינה בשימוש בכוח. האקופוליטיקה מתמקדת בהשפעתם של שחקנים פוליטיים על התפיסות של סביבותיהם ועל התגובות המדיניות לסביבות אלה. עמים ומדינות ניצבים כיום בפני מגוון רחב של אתגרים בתחום הסביבה והמשאבים. הפוליטיקה מתגלה ככוח רב עצמה, החודר לסוגיות הסביבה והמשאבים בכל היקפן.

ביטחון סביבתי ופיתוח: סקירה כללית:
"ביטחון" פירושו חופש מפחד .חופש מסיכון ומסכנה .
ביטחון סביבתי – בהתמקדו באופי החוצה גבולות של אתגרים לשימור הסביבה הגלובלית.
איומים על מערכות חיים גלובליות, כמו התחממות גלובלית, דלדול האוזון ואבדן יערות טרופיים ובתי גידול ימיים, חשובים לעתיד האנושות לא פחות מאיום "השואה הגרעינית".
הואיל והידרדרות באיכות הסביבה פוגת ברווחה הכלכלית של מדינות ובאיכות החיים .
המאמינים בקרן השפע סבורים, כי אם יונהגו שווקים חופשיים וסחר חופשי, יתוקן חוסר האיזון האקולוגי המאיים על האנושות. מנגנון התאמה עיקרי, שיניב בבוא העת את הטוב ביותר לרבים ביותר. הנאומלתוסיאנים(רואי השחורות), סבורים שהואיל והשווקים אינם נושאים באחריות לעלות ניצול היתר של משאבים מתחדשים ומתכלים, נדרשת התערבות של סוכנים מחוץ לשוק. יש לתקן את "התבנית החברתית השלטת", הגורסת כי "ראשית, השוק החופשי תמיד ירבה את הרווחה החברתית, יש אספקה אינסופית לא רק של משאבים טבעיים, אלא גם של' "ביב שופכין", לסילוק הפסולת מניצול המשאבים האלה, בני האדם לא ידלדלו את המשאבים כל עוד לא תיבלם הטכנולוגיה ויתאפשרו תנודות מחירים.

העולם לא יוכל לקיים את הצמיחה הנדרשת למילוי צרכיה ושאיפותיה של אוכלוסיית העולם ההולכת וגדלה, אלא אם ינקטו גישות שונות לחלוטין בסוגיות בסיסיות כמו התפשטות כלכלית, צדק, ניהול משאבים ויעילות אנרגיה. הגנה על הסביבה העולמית היא סוגיית ביטחון בין-לאומית ראשונה במעלה. עולם מזוהם זקוק לתרופה כלל עולמית ולכן בטחון סביבתי הוא סוגיה שנועדה להשאר בראש סדר היום העולמי במאה ה-21 .
"חברה בת-קיימא" - חברה המספקת את צורכי ההווה בלי לסכן את יכולתם של דורות עתידיים לספק את צורכיהם שלהם . הואיל ויכולת קיום פירושה לחיות מרווחי הקרקע בלי לנגוס בהונה, היא מפנה את תשומת הלב לסיפוק צרכים שוטפים, בלי לשלול מדורות עתידיים את המשאבים שידרשו לקיומם. דימוי "הטרגדיה של השדות המשותפים" אינו מותיר מקום רב לתקווה בין שמדובר ביחידות או מדינות שכן, בהיעדר ויסות, חמדנות של אחדים מובילה להרס הכול . ואם נוסיף לכך את המבנה האנרכי של המערכת הבינ"ל המניא מדינות משיתוף פעולה מחשש שיהיו מדינות נשכרות יותר מאחרות.
שלושה אשכולות קשורים זה בזה של בעיות שעל סדר היום האקופוליטי העולמי:
*נפט ואנרגיה- עניינו במחלוקת על משאב נדיר שאינו בר-חידוש במסורת ההגדרות הרגילות של
ביטחון לאומי.
*שינויי אקלים ודלדול האוזון מרחיבים את היריעה וכוללים בה את הסכנות לביטחון הסביבתי.

*שונות ביולוגית ובירוא יערות הקיימות,מדגימים את הבעיות ואת המכשולים ששחקנים שהם מדינות ושחקנים שאינם מדינות עומדים בפניהם בחתירתם לפיתוח בר-קיימא של נכסים משותפים ושל משאבים מתחדשים .

ביטחון לאומי וביטחון סביבתי
בטחון סביבתי עניינו בשתי סוגיות שונות: הגורמים הסביבתיים לסכסוכים אלימים אפשריים והשפעת ההידרדרות באיכות הסביבה הגלובלית על רווחת חברות ומשקים. הייתה הידרדרות רצינית באיכות המשאבים הטבעיים, ובמערכות חיוניות לקיום חיים .כתוצאה מההאצה שחלה בפעילויות הכלכליות הגלובליות. לשינויים פיסיים אלה בעולם עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת בטווח הארוך .

האקופוליטיקה של האנרגיה
חשיבות הנפט לביטחונן הכלכלי של מדינות התלויות באספת אנרגיה מבחוץ,גדול, ולפיכך גם לביטחונן הלאומי. חיוניות הנפט למדינות הצפון ןארה"ב עולה מחלקן הגדול בצריכת משאבי האנרגיה העולמיים. ההבדלים מקבילים לפער שבין המדינות העניות והעשירות בעולם, פער הבולט בתחומים רבים אחרים בפוליטיקה העולמית בימינו .צריכת האנרגיה חיונית לייצור סחורות ושירותים, היא קשורה לשינויים בפעילות הכלכלית .
למרות היעילות המוגברת, ממשיך הביקוש לנפט. מדינות הדרום, הרואות באנרגיה את המפתח להתפתחותן הכלכלית ולהעלאת רמת החיים בהן. גידול השפע, העיור (התגברות השימוש בכלי רכב)וגידול האוכלוסיות יגרמו לעלייה בביקוש לאנרגיה, הצמיחה הכלכלית תיצור ביקוש גבוה במיוחד לאנרגיה .
ככל שיגדל הביקוש לנפט ולסוגים אחרים של אנרגיה מסחרית, עלולות התוצאות הסביבתיות להיות קטלניות יותר. תלות העולם בדלק פוסילי היא סיבה מכרעת ללחצים סביבתיים רבים שעל העולם להתמודד אתם כיום.

(הנפט מוכתר למלך) לפני קצת יותר ממאה שנה היה עץ הסקה מקור האנרגיה העיקרי. המהפכה המכנית שינתה את פני התחבורה, העבודה והפנאי, החל הפחם לתפוס את מקום העץ.
פיתוחים טכנולוגים חדשים, ובמיוחד מנוע השרפה הפנימית, האיצו את המעבר מפחם לנפט, וגז טבעי. הנפט הדביק במהירות את הפחם בתור מקור האנרגיה העיקרי, והתלות בו החלה לגבור במהירות . אוכלוסיית העולם גדלה במהירות, גדל השימוש באנרגיה, ומדרבן בתוך כך צמיחה כלכלית מהירה . בשל הגידול המהיר בייצור, נהייה הנפט מקור האנרגיה המסחרית העיקרי של העולם. הסיבות למעבר לנפט- נקי וזול מפחם . נפט ימלא תפקיד ראשי בתמונת האנרגיה הגלובלית. הבעיה היא שמשאבי הנפט המסורתיים של העולם מרוכזים במספר קטן ביחס של מדינות, היכולות לנצל את המחסור הכלכלי בנפט לטובתן ולרעתן של מדינות אחרות, והן עשו זאת בעבר . פיתוחים טכנולוגיים יצמצמו את עלות גילוי מרבצי נפט חדשים . החלופות לנפט העשויות יום אחד להיות מעשיות מן הבחינה הטכנולוגית והכלכלית: נפט המופק ממקורות לא מסורתיים וצורות מתחדשות של אנרגיה (אנרגית השמש, הגלים, והרוח). פיתוח חלופות אלה יצמצם את התלות בנפט מהמזרח התיכון ההפכפך, ויפחית את החרדות מפני מחסור אפשרי. לפי שעה החלופות העיקריות לנפט הן פחם, גז טבעי, כוח הידראולי וכוח גרעיני. לכל אחת מהן נלוות אי-ודאויות כלכליות וכל אחת כרוכה בסיכונים סביבתיים משלה .

פחם - פחם הוא החלופה העיקרית לנפט . יספיק לעוד יותר ממאתים שנה . פחם הוא מזהם אויר חמור, תרומתו גדולה להיווצרות משקעים חומציים ולשחרור פחמן, התורם להתחממות גלובלית. הוא חלופה לא מושכת לנפט אף על פי כן יש ארצות שהפחם בהן הוא עדיין מקור אנרגיה עיקרי.
גז טבעי - השימוש בגז טבעי נקי יותר ונוח יותר מהשימוש בנפט או בפחם. מלאי הגז הטבעי יספיקו ליותר משישים שנה. פיזורו של הגז הטבעי על בסיס אזורי אינו אחיד כלל , ופירוש הדבר שהמשך פיתוחו יהיה תלוי בסחר ייצוא .
העברת הגז מהבאר לצרכנים היא הבעיה העיקרית. שיטת ההעברה המועדפת היא צינורות, אך היא כרוכה בתכניות הנדסיות גדולות ויקרות, בהן טמונות סכנות סביבתיות, ועל כן היא נתקלת בהתנגדות.
אפשרות אחרת היא העברת גז טבעי בצורת נוזל. האפשרות היחידה להעביר גז במיכליות מהמזרח התיכון לאמריקה או לשווקים. יש מחלוקת בין המומחים בעניין בטיחות השיטה .
רוח, מים, אדמה, שמש - השימוש בכוח הרוח, מקור האנרגיה שהתפתח במהירות. באמצעותו מפיקים פחות מאחוז אחד מהחשמל בעולם. כוח הידראולי המספק כיום חמישית מהחשמל בעולם.
אינו תורם לזיהום . זמינות מוגבלת של מים, עלויות כספיות מופרזות, ומחלוקות בעניין הטיפול באדמה ואבדן קרקע בשל בניית סכרים, מגבילים את פיתוח הכוח ההידרואלי כחלופה לדלקים פוסיליים .
אנרגיה גאותרמית (חום ממעמקי האדמה) היא יקרה, אך היא עוד מקור אנרגיה מתפתח .
אנרגיית השמש מספקת יותר מתשעים מגווט חשמל ברחבי העולם, ומקור לא מזהם זה יעיל במיוחד באספקת אנרגיה בארצות מתפתחות .
רוח, מים, אדמה ושמש נועדו להתפתח כמקורות לסיפוק הצורך הגובר של העולם באנרגיה,
למרות ההוצאות הכספיות הניכרות הדרושות להמשך פיתוחם .
אנרגיה גרעינית- כשבעה אחוזים מהאנרגיה העולמית. בעיות טכניות וכספיות אילצו מדינות אחדות לצמצמם או לזנוח את תכניותיהן, ובאחרות השתנה הלך הרוח הפוליטי ופנה נגד כוח גרעיני . המחלוקת נסבה בעיקר על בטיחות. החששות בעניין סכנות הכוח הגרעיני אינם נוגעים רק לבטיחותה של האנרגיה הגרעינית כאמצעי לייצור חשמל. למשל, השאלה כיצד והיכן להשליך פסולת גרעינית היא סוגיה שינוייה במחלוקת ובלתי פתורה למעשה בכל מקום. טרם נמצא נוהל בטוח לסילוק פסולת גרעינית רדיואקטיבית שחלקה ממשיך להיות מסוכן מאות אלפי שנים אח"כ. בינתיים הצטברו כמויות גדולות, המסכנות מאוד את בטיחות הסביבה .
קהילות מקומיות זועקות לא אחת "לא בחצר האחורית שלי" .שכן סילוק פסולת גרעינית ופסולת רעילה תופס מקום חשוב בסדר היום האקופוליטי העולמי כסוגיה מפלגת בין מדינות הצפון (הרוצות להשליך את הפסולת מחוץ לשטחן) לבין מדינות הדרום (הרוצות לא להיות מזבלה- אך לא אחת משמשות מזבלה).
חשש הוא, שמדינות נטולות ידע גרעיני ירכשו אותו, וכך ישיגו את האמצעים לפתח נשק גרעיני. אף שהפצת נשק גרעיני היא בעיקרה סוגיה של ביטחון לאומי .

הבחינה הקצרה של "בעייתיות האנרגיה" מוכיחה את מרכזיות הפוליטיקה של מחסור בפוליטיקה העולמית העכשווית. בעולם שקיימת בו תלות הדדית מן הבחינה הסביבתית ואין בו מוסדות שלטון גלובליים חזקים, עולם שבו לפעולות בכל מקום שהוא יש השפעה חיצונית כמעט בכל מקום .

האקופוליטיקה של האטמוספרה
התחממות הגלובלית- העלייה ההדרגתית בטמפרטורות העולמית, תחולל שינויים הרסניים בדפוסים האקלימיים בעולם, מפלס המים גואה בימים, הפשרת קרחונים וסערות יוצאות דופן יגרמו לשינויים נרחבים במערכות וביחסים הפולטים והכלכליים בעולם .
גורמים האנושיים לשינויים אקלימיים, באמצעות צמצום פליטת דו תחמוצת הפחמן וגזי "חממה" אחרים.

שינויי אקלים- השינויים הם ניכרים ומאיימים, העלייה ההדרגתית בטמפרטורת כדור הארץ, בולטת במיוחד מאז תחילת המהפכה התעשייתית, מקורה בגידול בכמות הגזים מעשה אדם הנפלטים לאטמוספרה. האטמוספרה מאפשרת לקרינה מהשמש לחדור לכדור הארץ, אך מולקולות הגז יוצרות מעין גג חממה, בלוכדן חום הנפלט מכדור הארץ שאלמלא כן היה בורח לחלל החיצון.
פעילות אנושית גורמת התחממות גלובלית. העולם כבר נמצא בראשיתה של תקופת אי-יציבות אקלימית, שתגרום מן הסתם תהפוכות כלכליות, חברתיות וסביבתיות נרחבות.
לעלויות נמשכות בטמפרטורה עשויות להיות השפעות דרמטיות והרסניות:
• מפלס הימים עשוי לעלות בשל הפשרת הקרחונים. דבר יגרום להצפת שטחים .
• החורפים יתחממו, מזג אויר חם, גל החום, יהיו תכופים יותר וחמורים יותר. כמות הגשם הגלובלית תגדל, סופות יוצאות דופן, אזורים מועדים לבצורת יהיו יבשים עוד יותר. ככל שיתחממו האוקיינוסים כן יתחזקו סופות ההוריקן.
• מערכות אקולוגיות שלמות יעלמו מן העולם, התחממות כדור הארץ תרחיק צמחים מסוימים. חקלאים יאלצו להשקות ולשנות את גידולייהם ואת שיטותיהם החקלאיות .
• הצירוף של שטפונות ובצורות יגרום להתפרצות מחלות טרופיות .

האשמים בשינוי האקלים
פליטת דו תחמוצת הפחמן היא הגורם העיקרי להתחממות כדור הארץ. כלומר, שפחמן נפלט באמצעות שרפה כדי לייצר אנרגיה, הוא פועל עם חמצן כדי ליצור את גז החממה דו תחמוצת הפחמן הכולא חום באטמוספרה, וזה בתורו מעלה את הטמפרטורות על פני כדור הארץ.
יש עלייה מתמדת בפליטת דו תחמוצת הפחמן משרפת דלקים פוסיליים , מדינות הצפון התעשייתיות הן בדרך כלל המקורות העיקריים. פחם פולט יותר מזהמי אויר מכל דלק אחר .
כדי להיאבק בסכנה של האצת ההתחממות הגלובלית, חתמו יותר מ- 162 מדינות על אמנת המסגרת של האו"ם בעניין שינויי אקלים. שמטרתה לעצור את גזי החממה ברמות שימנעו שינויי אקלים מסוכנים, אולם האמנה לא הרחיקה לכת דיה .

גשם חומצי המגביר את חומציות האגמים, את איכולם של חומרים ושל מבנים, ואת השחתת מערכות אקולוגיות . גשם חומצי הוא בעיה חמורה בחלק גדול של סין .

שינויי אקלים גלובליים, איש לא תכנן אותם, ולכאורה הם מחוץ לתחום השליט של כל מי שחייב לשאת בתוצאותיהם . יש ארבע אסטרטגיות למניעת ההרס הצפוי לנכסים המשותפים אם ינוצלו יתר על המידה לשם רווח פרטי:
1. הגבלות מרצון .
2. תקנות המגבילות את השימוש בנכסים המשותפים .
3. חלוקת הרכוש המשותף .
4. בעלות משותפת על הרכוש .

מדינות הדרום רואות במדינות הצפון, ובצדק, את האשמות העיקריות בפליטת גזי החממה, מדינות הצפון רואות במדינות הדרום, גם כן בצדק, את המקור העיקרי לעלייה בפליטת הגזים .
אי נכונותן הברורה של מדינות הצפון לשאת בעלויות עיצובם מחדש של משקי הדלק הפוסילי שלהן,
החיכוך שמעוררים החתירה לרווח כספי על חשבון הגנה על הסביבה וחילוקי הדעות בין מדינות הצפון והדרום ממשיך – לערער את התקווה, שהקהילה הגלובלית תקבע סייגים מחייבים לפליטת גזי החמה בעתיד .

באטמוספרה התחתונה האוזון הוא מזהם, אך באטמוספרה העליונה הוא מספק לכדור הארץ שכבת מגן חיונית מפני הקרינה של השמש .
הידלדלות ניכרת בשכבת האוזון – ובייחוד את החור באוזון מעל אנטארקטיקה, חושפת בני אדם לסכנות בריאותיות מוגברות מסוגים שונים, במיוחד סרטן העור.
פליטת גזים רבים מדלדלי אוזון מגדילה מאוד את הצטברות גזי החממה, העלולים לגרום שינוי אקלים קיצוניים בשל ההתחממות הגלובלית.

האקופוליטיקה של יערות ושל שונות ביולוגית
היערות בעולם ממלאים תפקיד חיוני במערכות האקולוגיות המורכבות של כדור הארץ, קשורים קשר הדוק לשמירת השונות הביולוגית של כדור הארץ, להגנה על האטמוספרה ועל משאבי האדמה.
התפתחו כללים שנועדו להנחות את ההתנהגות הגלובלית בשמירה על השונות הביולוגית .
בירוא יערות – צמצום קבוע של השטחים המיוערים. הרס יערות גשם טרופיים מעורר דאגה מיוחדת, שכן חלק גדול מהמורשת הגנטית של העולם מצוי שם, זהו עניין לדאגה בינ"ל, סוגיה מעוררת מחלוקת אחת הסיבות העיקריות לבירוא יערות היא כריתת עצים מסחרית, כדי למכור קורות עץ ומוצרי עץ אחרים בשוק העולמי, אך הסיבה לכריתת יערות-עד אינה רק בצע כסף, אלא מערכת של תמריצים כלכליים מעוותים. הרצון לעודד צמיחה כלכלית מפריע למאמצים לשים קץ לבירוא יערות .
גידול האוכלוסייה והדרישות לשיפור הרווחה תורמים להגברת קצב בירוא .
התוצאה היא לעיתים מדבור, המותיר את האדמה חסרת תועלת הן לייצור והן כבית גידול לחיות בר .
אסון עולמי ההורס את הביטוח שלנו לעתיד.
בירוא יערות גשם טרופיים ושרפתם, כדי להכשיר את הקרקע למשקים חקלאיים ולחוות, מעוררים דאגה במיוחד מנקודת הראות של שינוי אקלים. צמחים ירוקים מסלקים מהאטמוספרה דו תחמוצת הפחמן בתהליך הפוטוסינתזה. התהליכים הטבעיים המרחיקים את גזי החממה נהרסים עם כריתת היערות. גדלה כמות דו תחמוצת הפחמן הנפלטת לאטמוספרה . לכן בירוא היערות הרסני כפליים.
שונות ביולוגית
המונח שונות ביולוגיות מציין את מגוון צורות החיים על פני כדור הארץ, כולל שלוש רמות ארגון בסיסיות במערכות חיים: שונות גנטית, שונות המינים ושונות המערכות האקולוגיות.
שונות מינים- המאמצים להגן על מינים המצויים בסכנת הכחדה ותכניות שימור שנועדו להגן על יערות עתיקים, על ערבות מרעה, על אדמות ביצה, על בתי גידול לחופי הים, על שוניות אלמוגים ועל שטחים דומים.
יערות טרופיים, חשובים במיוחד לשימור השונות הביולוגית, שהם משמשים בית לאין ספור מני בע"ח וצמחים, שרבים בהם עדיין אינם מוכרים. השמדת היערות הטרופיים, מאיימת אפוא לכלות חלק גדול מהשונות הביולוגית והמורשת הגנטית של העולם . יש מומחים החוששים, בעיקר בשל מעשיהם של בני אדם, העולם מצוי על סף אירוע של הכחדת מינים מקיפה הדומה לחמש תקופות. אחרים מפקפקים בהעלמות רחבת היקף של מינים מהעולם ומצביעים שרק אחוז קטן נכחד. המאמינים בקרן השפע טוענים, שהכחדת מינים אינה בשורה רעה, שיתפתחו מינים חדשים, שתועלתם לאנושות תהיה גדולה עוד יותר. הסכנות האורבות לשונות הביולוגית נוגעות לכל המינים.
הנדסה גנטית שמטרתה לפתח הכלאות זרעים לצמחים חדשים, מאיימת לחסל את השונות הביולוגית.
קשה להתגבר על ההרגלים האנושיים שערערו את הביטחון הסביבתי, הבעיה היא באי-ודאות המדעית הרבה הקיימת בעניין הדרך שבה אפשר להציל מינים .

סחר, הסביבה -
הסחר יוצר יותר ויותר זיקות גומלין מורכבות בין פוליטיקה, כלכלה, חברות ותרבויות. תיאוריה כלכלית ליברלית גורסת, שסחר חופשי מניב רווחים, מגביר את השגשוג, ושעושר תורם ליכולת לטפל היטב בסביבה. צמיחה מאפשרת להטיל מיסים ולגייס משאבים ליעדים שונים, ובהם הפחתת הזיהום והגנה כלכלית על הסביבה.
מומחים בתחום איכות הסביבה מפקפקים בהיגיון של הכלכלנים חסידי הגישה הליברלית, וטוענים כי, הסחר החופשי יגדיל רווחים, בלי להביא בחשבון שיקולים אחרים וכי צמיחה מגדילה את העלויות הסביבתיות – ובכך מקטינה את עושרנו, ולא מגדילה אותו.

ופיתוח בר-קיימא-
משק בצב יציב הוא משק שמהירות צריכת משאביו נשארת קבועה, ברמה שאינה מדלדלת את הסביבה יותר מכושרה להתחדש, ואף אינה מזהמת אותה יותר מכושר הספיגה שלה.
משק שהוא קבוע בהיקפו יכול להמשיך לשפר את היכולת לספק את צורכיהם של בני האדם באמצעות הגברת יעילות השימוש במשאבים, שיפור מוסדות חברתיים אך לא ע"י הגדלת מהירות הצריכה במשאבים.

יש לכם שאילתא ? צרו קשר. האוניברסיטה הפתוחה סיכומים