חפשו סיכומים

יום שישי, 30 באפריל 2010

סיכום מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים - פרקים 12-13 האוניברסיטה הפתוחה

פרק 12 – סכסוכים מזוינים בין מדינות ובתוכן
המלחמה אינה אלה הרחבה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים, צורת תקשורת בין מדינות, אם כי צורה קיצונית. ההשקפה הריאליסטית- המלחמה היא אמצעי שמדינות יכולות לנקוט, כדי ליישב מחלוקות בינהן. היא האמצעי הקטלני ביותר ליישוב סכסוכים, ופריצתה פירושה בד"כ שניסיונות שכנוע ומשא ומתן לא עלו יפה. סכסוך נוצר דרך קבע כאשר שחקנים מקיימים פעילות גומלין ומתעוררות מחלוקות בעניין אינטרסים מנוגדים. סכסוך אינו מאיים בהכרח, שכן יש הבדל בין מלחמה לסכסוך . סכסוך הוא בלתי נמנע, והוא עלול להתחולל בשל סוגיות דתיות, אידיאולוגיות, אתניות, כלכליות, פוליטיות או טריטוריאליות. אל לנו לראות בסכסוך דבר מה חריג או הרסני, הוא עשוי לחזק סולידריות חברתית, חשיבה יצירתית, למידה ותקשורת – עלויות הסכסוך אכן הופכות מאיימות כאשר השותפים אוחזים בנשק , כדי ליישב את המחלוקות. במקרה הזה פורצת אלימות ואנו נכנסים לתחום הלוחמה. סכסוכים מזוינים נפוצים המערכת הבינ"ל בת זמננו. היקפם, אתריהם ותכיפותם של סכסוכים מזוינים השתנו כשהשתנה המערכת הבין-לאומית, אך הרסנותם נשארה תמיד גבוהה .

האופי המשתנה של סכסוכים מזוינים בין מדינות
במהלך ההיסטוריה השתנה אופיים של סכסוכים מזוינים בעקבות חידושים בטכנולוגיה צבאית ותפוצתם בעולם כולו. כלי נשק מודרניים, שנעשו יותר ויותר הרסניים, שינויים גדולים בלוחמה .
- התקצרו המלחמות, נראה שהיכולת לגרום להרס כבד האיצה את סיומם של הרבה סכסוכים מזוינים בין מדינות .
- ירידה במס' המדינות המשתתפות בסכסוכים מזוינים .
- סכסוכים מזוינים נעשו יותר ויתר מרוכזים גיאוגרפית .
- פחתה שכיחותם של סכסוכים מזוינים רחבי היקף שמעורבים בהם משתתפים רבים.
- השתנו יעדי מדינות רבות בכל הנוגע ליציאה למלחמה .

נשק גרעיני ואבדן כלח על מלחמת המעצמות הגדולות
המדינות החזקות ביותר בעולם מאופקות בשימוש בכוח צבאי האחת נגד האחרת. פיתוח הנשק הגרעיני הוא שגרם לכך. כאשר תאפשר התפתחות נשק ההשמדה לכל אחד להכות כל אחד, איש לא ירצה להרוג אף אחד. מספר הולך וגדל של מדינות צוברות נשק השמדה המונית בגלוי או בחשאי, לשם הגנה, ואולי לשם התקפה, מדינות רבות ממאנות ליטול את הסיכון הכרוך בשימוש בפועל בנשק קטלני זה, שכן, ייתכן בהחלט שמעשה כזה יגרום להשמדתן שלהן . שרוב המדינות הגרעיניות מבקשות לא לנצח, אלא להימנע ממפלה , אין ערובה שהרתעה (מניעה באמצעות איום צבאי) תצליח לנצח, או שמשטר קיצוני הרוכש נשק גרעיני לא ישתמש בו.
הסיכויים להתרחשויות שואה גרעינית בשל טעות גורלית הם גבוהים.

הסיבות לסכסוכים מזוינים: תיאוריות מתחרות
מדוע משתמשות מדינות בכוח.למלחמה סיבות רבות, הנעוצות ברמות ניתוח שונות.
יחידים, מדינות והמערכת העולמית.
*רמת הניתוח הראשונה: טבעם האנושי של יחידים ותוקפנות: במובן מסוים מקורן של כל המלחמות בין מדינות בהחלטות מנהיגים לאומיים, שהעדפותיהם קובעות בסופו של דבר אם יפרוץ סכסוך מזוין. תוקפנות היא מרכיב הטבוע בטבע האנושי, מין האדם כמין הקטלני ביותר . המין האנושי הוא אחד המינים היחידים הנוהג בתוקפנות תוך-מינית הרג שגרתי של בני המין את בני מינם. הדחף לעצמה הוא מולד ושאי-אפשר לחסלו. החיים כרוכים במאבק להישרדותם של הכשירים ביותר והבררה הטבעית מחסלת את התכונות המפריעות לתחרות מוצלחת. בני אדם אינם תוקפנים כל העת, ורובם, הדבקים בעמדה המוסרית שהרג הוא חטא, אינם רוצחים ואינם משלימים עם הרג בידי אחרים בשם המדינה, אין להסביר מדוע עשויים יחידים להיות תוקפנים במקרים מסוימים בלבד.
המלחמה היא תכונה נרכשת, חלק מהמורשת התרבותית של האנושות, ולא חלק מטבעה הביולוגי . נכונותם של יחידים להקריב את חייהם במלחמה, מתוך תחושת חובה למנהיגים ולארצם, היא אחת מחידות ההיסטוריה. אין ספק שההקרבה העצמית הזאת נובעת מאמונות נרכשות, שיש רעיונות כמו נאמנות למדינה שראוי למות למענם. החיילים לא קרבים מסכימים למלחמה לא מתוך תוקפנות, אלא מתוך ציונות. אין פרוש הדבר שטבע האדם הוא הגורם למלחמה, וגם להיטותו הלאומית של הקהל הרחב ותוקפנות נגד יריבים זרים מעודדת מנהיגים לפתוח במלחמה.
אופי לאומי – התכונות והערכים המשותפים של עם- יכול לבוא לידיי ביטוי בדרכים שונות, ויכול אף להשתנות. מנהיגים בדרך כלל מעצבים מדינות חוץ קבוצות.
הסבר טוב יותר להחלטה לצאת למלחמה לא תוקפנותם של מנהיגים יחידם, או אופי לאומי תוקפני, אלא הלחצים הפוליטיים הרבים המשפיעים על מנהיגי הממשל.

*רמת הניתוח השנייה: המאפיינים הפנימיים של מדינות ומעורבות במלחמה: ההבדלים במשטריהן של מדינות, בגודלן, באידיאולוגיה שלהן , במקומן הגיאוגרפי, בדינמיקה של אוכלוסייתן, בהומוגניות האתנית שלהן, בהישגיהן הכלכליים, ביכולות הצבאיות וברמת ההישגים החינוכיים שלהן, משפיעים על ההחלטה של להיכנס או לא להיכנס למלחמה.
המאפיינים הפנימיים של מדינות משפיעים על החלטותיהם של המנהיגים בעניין השימוש בכוח. שההבדלים בטיפוסי המדינות או במעמדן יקבעו אם הן יכנסו למלחמה .
- מדינות חדשות נוטות לייזום מלחמה יותר ממדינות ותיקות. מדינות שזכו בעצמאותן לאחרונה, עוברות בד"כ תקופה של תהפוכה פוליטית פנימית, המשמשת לא אחת זרז לתוקפנות חיצונית .
- גורמים תרבותיים והיחלשות האילוצים המוסריים . התנהגותן הבינ"ל של מדינות מודרניות מושפעת מאוד מהמסורת התרבותיות והמוסריות של עמיהן .
הנטייה ללוחמה היא תולדה של הדרכים שבהן חברות מעצבות את אמונות אוכלוסיותיהן ואת הנורמות שלהן. באמצעות תכניות חינוכיות שהן מממנות בבתי ספר ובמוסדות אחרים, ממשלות רבות מחדירות לתרבותן הפוליטית ערכים המתייחסים בסלחנות לעיסוק במלחמה.
- בעולם של תרבויות לאומיות שונות, המסרים של צייתנות ושל חובה להקריב קרבנות למען המדינה, המועברים באמצעות התניה תרבותית. מדינות מפיצות את האמונה שאין להטיל ספק בזכותן להילחם, ושיש להתעלם מן העקרונות המוסריים של פילוסופיות דתיות וחילוניות האוסרים אלימות.
- רמת הפיתוח הכלכלי של מדינה משפיעה אף היא על סבירות מעורבותה במלחמה, בטרם נסיק שעוני מוליד אלימות, המדינות העניות ביתר הן הפחות מועדות לפתוח במלחמה עם שכנותיהן. אינן יכולות לתת פורקן לתסכוליהן בתוקפנות, משום שאין להן את המשאבים הצבאיים והכלכליים לשם כך. אין פירושו שבמדינות העניות ישרור תמיד שלום. מירב הסיכויים הם שהמדינות העניות שיתפתחו מן הבחינה הכלכלית, יהיו אלה שירכשו נשק ויהיו מעורבות במלחמות חיצוניות בעתיד.
משטיפסו המדינות בסולם הפיתוח, הן התרחקו ממלחמה זו עם זו.
- סוג משטר- התיאוריה של ליברליות במסחר גורסת, כי שיטות שוק חופשי מעודדות שלום, לא מלחמה. הקפיטליזם סבורים, כי מדינות שוק חופשי, המקיימות סחר חופשי בחוץ לארץ, הן רודפות שלום. מלחמה מפריעה לסחר, חוסמת רווחים, הורסת רכוש, גורמת אינפלציה , צורכת משאבים יקרים ומעודדת ויסות ממשלתי של הפעילות העסקית. תיאוריות נאוראליסטיות מבטלות את חשיבות סוג המשטר כגורם המשפיע על מלחמה. תיאוריות ליברליות, החולקות עליהן נמרצות . המסורת הליברלית מייחסת חשיבות רבה לסוג המוסדות הפוליטיים השולטים במדינות כגורם רב השפעה בעיצוב מדיניות החוץ שלהן. התיאוריה הנאוליברלית חוזה, שממשלות דמוקרטיות "חופשיות" וסחר חופשי יעודדו יחסי שלום בין מדינות. מדינות צריכות לתקן את ממשליהן ואת משקיהן באמצעות הנהגת ליברליזציה (מתן סמכות לאזרחים, באמצעות הקלפי, לבחור את מנהיגיהם, ומתן חופש למיזמים מסחריים לנהל את עסקיהם בהתערבות ממשלתית מזערית בשוק). חירות בממשל ובכלכלה נחשבת מועילה שכבוד האדם וחירות האזרח הם ערכים בזכות עצמם, כאשר מאמצים אותם בקבלת החלטות מדיניות, ערכים אלה מניבים תוצאות התורמות לשיפור החיים. מוסדות פוליטיים וכלכליים ליברליים מעודדים שיתוף פעולה, שלום ושגשוג.
צורת שלטון דמוקרטית, המאפשרת לכל בני האדם להצביע בבחירות חופשיות,שמנהיגים נבחרים ברוב קולות האזרחים הנהנים מזכויות אזרח ומחירויות אזרח, מניבה החלטות בתחום מדיניות החוץ שנטייתן ליזום מלחמות פחותה בהרבה מאלה של דיקטטורות ושל מונרכיות שהשלטון בהן ריכוזי. אם יידרשו ממשלות לתת דין וחשבון לעם יהססו ראשי מדינה לצאת למלחמה, דעת הקהל תרסן שליטים. הציבור הגדול, הנושא במחיר האנושי והכספי של מלחמות שמנהיגים יוזמים. בדמוקרטיות, שם נשמע קולו של העם. אם תתפשט הדמוקרטיה הליברלית (והסחר החופשי) בעולם כולו , תהיה הפוליטיקה העולמית רודפת שלום ויתפתח סדר עולמי חדש באמת . (השלום הדמוקרטי) משטר דמוקרטי הוא משענו החזק של השלום הבין-לאומי, וכי אם וכאשר ישלטו בעולם משטרים דמוקרטיים בשיעור הולך וגדל , התוצאה תהיה שלום בר-קיימא בקהילה ליברלית מורחבת זו . היא תפחית את תכיפותם של סכסוכים אלימים ושל מלחמות. נדיר שדמוקרטיות נלחמות זו בזו. יש להן אמצעים אחרים ליישב סכסוכים ביניהן.

דמוקרטיות אכן נלחמות לפעמים ולא תמיד רודפות שלום ביחסיהן עם מדינות אחרות – במלחמת הגנה או במלחמת מנע נגד דיקטטורות תוקפניות. תכיפות ההתערבות הצבאית של מדינות דמוקרטיות לא רק במדינות אוטוריטריות, אלא גם במדינות דמוקרטיות אחרות, כדי לכפות רפורמה דמוקרטית. ניהול מלחמות במטרה להפיץ דמוקרטיה , לא יביא יותר שלום בעולם. והשלום הדמוקרטי עלול להתמוטט, מדינות אינן הופכות דמוקרטיות בשלות בן לילה . הן עוברות תקופת מעבר סוערת.
- לאומיות – אהבת אומה ונאמנות לה היא לדעת רבים הקלחת הרותחת שממנה עולות לעתים קרובות מלחמות. נטיית רוב בני האדם למקד את נאמנותם במדינות הלאום היא זרז למלחמה. כאשר בני אדם רוכשים מחויבות עזה לעצמתה של מדינה ולשגשוגה .

*רמת הניתוח השלישית: מחזורי מלחמה ושלום במערכת העולמית
הריאליזם מדגיש, כי שורשיהם של סכסוכים מזוינים נעוצים בטבע האדם. הנאוראליזם סבור, כי במלחמה מקורה בשינויים המתרחשים ברמת המערכת העולמית היא נתפסת כתוצר האופי המבוזר של המערכת הבין-לאומית, המחייב מדינות ריבוניות לסמוך על עזרה עצמית כדי לשמור על ביטחונן .
כדי להבין את הגורמים המבניים הרבים למלחמה, עלינו לראות כיצד משתנות מערכות ומדוע. לבחון את השפעת התפלגות היכולות הצבאיות, את מאזני הכוחות, מספר הבריתות והארגונים הבין-לאומיים ואת חוקי המשפט הבין-לאומי. זרעי מלחמות העתיד טמונים במלחמות העבר. מלחמות הן נגע מדבק ואין מנוס מפריצתן בעתיד.
הפוליטיקה העולמית- אופייה האנרכי, המערכת המשפטית החלשה שלה, התפלגות הלא אחידה של העצמה, שינויים מערערי יציבות שאין מנוס מהם בכוחם היחסי של השחקנים הראשיים, או צירוף כלשהו של תכונות מבניות- הופך מערכת מדינית למערכת לוחמנית. מלחמה היא תופעה חוזרת ונשנית. אין אנו יכולים להסיק בבטחה, שמלחמות העבר גרמו למלחמות מאוחרות יותר. יש חברות שלא ידעו מלחמה מעולם ואחרות שהיו מחוסנות מפניה במשך תקופות ארוכות. סכסוכים מזוינים אינם בהכרח בלתי נמנעים, כוחות היסטוריים אינם שולטים בחופש הבחירה של בני האדם ובהתנסויותיהם. שחלים שינויים ביכולות הצבאיות של מדינות גדולות, התוצאה לעיתים קרובות תהיה מלחמה. (התיאוריה של שינויים בעצמה ), השלום נשמר באופן הטוב ביותר כאשר יש חוסר איזון ביכולות הלאומיות בין מדינות מקופחות למדינות בעלות יתרון .

במעבר ממעמד של מדינה מתפתחת למדינה מפותחת יכולות קוראות התיגר החדשות להשיג בכוח את ההכרה שהעצמה החדשה שפיתחו מאפשרת להם להשיג. שינויים מהירים בהתפלגות הגלובלית של העצמה הצבאית קדמו לא אחת להתפרצויות תוקפניות. אם המלחמה היא תופעה חוזרת ונשנית, אך לא בהכרח תופעה שאין מנוס ממנה, יש עוד גורמים, חוץ משינויים בעצמה.
תאוריית המחזור הארוך – הסבר ההיסטוריה העולמית המתמקד בדפוסים החוזרים ונשנים של התנהגות בין מדינות. כמו פריצת מלחמות כלליות בתדירות קבועה ארח תקופות ארוכות שדפוסים אחרים שלטו בהן. פרי מלחמות גדולות במשך כל ההיסטוריה היא פרי איזה שהוא צירוף של תכונות מערכתיות (כלכליות, צבאיות ופוליטיות). יתכן ששיטת המלחמה הולכת ונעלמת, וששלום בין מדינות אפשרי. בעבר היו הן תקופות ארוכות של שלום והן תקופות ארוכות של לוחמה. אפשר גם שסכסוכים מזוינים ואלימות ימשיכו להתקיים בתוך מדינות מוכרות .

סכסוכים מזוינים בתוך מדינות:
מלחמת אזרחים – מלחמות בתוך מדינות- פרצו בתכיפות גדולה ממלחמות בין מדינות. מאבקים מזוינים פנימיים על שלטון (מלחמות אזרחים) או על טריטוריה (מאבקים לכינון מדינה).
מלחמות אזרחים נובעות מתנאים מתפתחים דומים והן מנוהלות בד"כ סביב שלוש סוגיות:
- קבוצות מיעוט אתניות מבקשות להרחיב את האוטונומיה שלהן או לכונן מדינה עצמאית.
- נערכות על השליטה במדינה.
- חילוקי דעות אתניים, שבטיים או דתיים, מניעים למלחמות על שליטה במדינה .
- מתרחשים היכן שהממשל הלאומי התערער מאוד או התמוטט לגמרי.

*מאפיין בולט של מלחמות אזרחים הוא חומרתן. הרי רצח עם והתקפות אחרות בלא אבחנה, שנועדו לטהר אזורים שלמים מאוכלוסייתם בטבח המוני, הפכו עניין שבשגרה במלחמות האזרחים של הזמן האחרון .
*מאפיין מרכזי שני של מלחמות אזרחים הוא משכן (משך הזמן) .
*מאפיין שלישי של מלחמות אזרחים הוא עמידותן בפני הסדר מוסכם. קשה מאוד להשכין שלום בין סיעות יריבות הנאבקות על השלטון, מונעות מכוח שנאה ומורעלות מכוח ההתמד של ההרג הממושך, שהפך דרך חיים. רק לעיתים רחוקות מסתיימות מלחמות אזרחים בניצחון מכריע של סיעה אחת על אחרת.

הסיבות למלחמות אזרחים
מלחמות אזרחים צומחות ממגוון רחב של תנאים אידיאולוגיים, דמוגרפים, דתיים, אתניים, כלכליים, מבניים-חברתיים ופוליטיים. מלחמות אזרחים ומהפכות הוצדקו כאמצעים לעשיית צדק, ובה בעת גונו כקבלה לא מוסרית של שינוי אלים.
בין הגורמים למלחמות אזרחים, אלימות פנימית היא תגובה לתסכול ולקיפוח יחסי – תחושת בני אדם שנשללו מהם, שלא בצדק, העושר והמעמד המגיעים להם, בהשוואה לאחרים הנהנים מיתרו.ן כאשר ציפיות בני אדם למה שמגיע להם עולות מהר מתגמוליהם החומריים, גדלה סבירות העימות.
זרעי המאבק האזרחי נזרעים לא אחת בידי תנועות לעצמאות לאומית .

לאומיות ו"לאומיות חדשה" - לאומיות היא סיבה כבדת משקל למלחמה בתוך מדינות, לאומיות תעודד מלחמות של מדינות נגד אומות, מלחמות ירושה, והתקוממויות מזוינות גדולות להפלת ממשלות .
סכסוכים אתנו לאומיים – מלחמות אזרחים שמקורן בשנאות אתניות וגזעיות ישנות היו שכיחות במדינות . לאומיות אתנית היא "דבר-מה שבני אדם מוכנים להרוג ולמות למענו במספרים. חלק גדול מההתקוממויות הפנימיות והמאבקים האתניים נובע משנאות אתניות מושרשות היטב .מעורבות בהתנגשויות אלה מעשי זוועה בשכניהן .
מדינות כושלות- מדינות חסרות ניסיון, שבריריות ומתפוררות, משום שאינן מצליחות להשתמש ביעילות בסמכותן החוקית שהריבונות מעניקה להן על פי החוק הבינ"ל לנהל את העניינים בגבולותיהן הטריטוריאלים . (ניהול כושל של ממשלים כושלים), שכן מבוכה, אי-שביעות רצון ואי סדר הניעו אוכלוסיות מיואשות, החיות בתנאי אנרכיה למרוד .
מאפיינים עיקריים משותפים למדינות הכושלות:
• דמוקרטיה בדרך כלל מפחיתה את סכנת הכישלון של מדינה .
• בדמוקרטיות עניות האי-יציבות גדולה יותר .
• שיעור תמותה גבוהה של תינוקות.
• פתיחות מסחרית מחסנות כל משטר מפני כישלון .
• מדינות שלהן כללים הוגנים, המאפשרים סחר בינ"ל, משפרות את יציבותן .
• סכנת מלחמה אתנית גוברת אם קיימת באוכלוסייה " שכבה רחבה של צעירים" – קל לגייס לפעולה חבורות גדולות של צעירים הנתונים בתת-תעסוקה .

הגורמים הכלכליים להתקוממויות פנימיות –כתוצאה מצמיחה מהירה מתערערת היציבות ומתעוררות מלחמות פנימיות. המודרניזציה מעוררת ציפיות גבוהות שאין בכוחן של ממשלות לממשן, לא אחת התוצאה היא מלחמת אזרחים. העוני, הייאוש עורר התקוממויות פנימיות בכל התקופות.

הפנים מלחמות האזרחים -מלחמות אזרחים כתוצר של תנאים בתוך מדינות בלבד. מלחמות פנימיות משפיעות על המערכת הבינ"ל המערכת הבינ"ל משפיעה על מלחמות פנימיות. הואיל ולמעצמות הגדולות יש אינטרסים גלובליים, הן נטו תמיד להתערב התערבות צבאית במלחמות אזרחים כדי לתמוך בממשלות ידידותיות ולהפיל ממשלות לא ידידותית. וכשהן עשו זאת נהפכו מלחמות פנימיות למלחמות בין-לאומיות. קשה לקבוע היכן מסתיימת מלחמה פנימית ומתחילה מלחמה בין-לאומית . בעולם שהתלות ההדדית בו הולכת וגוברת והגבולות הולכים ונעלמים, קשה לעמוד על ההבדל שבין מעורבות להתערבות. סכסוכים פנימיים נעשים בינ"ל משום שמנהיגים שיש להם אופוזיציה מבית נוטים ליצור משבר בינ"ל, בתקווה שאזרחיהם יהיו פחות מרדנים אם תוסט תשומת הלב לסכנה של תוקפנות חיצונית. (התיאוריה של מלחמה לשם הסחה). מלחמה חיצונית תגביר את התמיכה הפנימית במנהיגים פוליטיים.

טרור
עוד סוג מדאיג של אלימות בעולם בן זמננו. אמצעי הטרור מגוונים ומניעי הטרוריסטים שונים, טרור הוא שימוש באלימות או איום בה, שיטת לחימה או אסטרטגיה להשגת יעדים מסוימים, מטרתו לעורר מצב של פחד בקרבן, אכזר ואינו עולה בקנה אחד עם נורמות הומניטאריות, פרסום הוא גורם הכרחי באסטרטגיה טרוריסטית. יש פעולות טרור המתחילות ומסתיימות במדינה אחת, אולם רבות מהן חוצות גבולות לאומיים. התגלה כבעיה בין-לאומית רצינית והתפשט לממדי מגפה. טרור הוא טקטיקה של החלשים נגד החזקים. מיעוטים פוליטיים או חברתיים ותנועות אתניות נוקטים פעולות טרור בשם מטרותיהם הפוליטיות . החותרים לעצמאות ולמעמד של מדינה ריבונית, הדת אף היא מצדיקה לפעמים פעולות טרור של תנועות קיצוניות, בעולם המתועש טרור מתרחש לעיתים קרובות היכן שיש פערים גדולים בהכנסות והיכן שקבוצות מיעוט חשות כי נשללות מהן החירויות הפוליטיות והזכויות המיוחדות שהרוב נהנה מהן. טרוריסטים מוגדרים על פי האמצעים (טרור) שהם נוקטים , ולוחמי חופשי על פי המטרה (חירות אזרחית) שהם שואפים אליה. ואפשר להילחם למען חופש בשיטות מוסריות וחוקיות, המכבדות את חסינותם של יעדים שאינם קשורים למלחמה, לוחמי חופש שונים מטרוריסטים, המוכנים להשתמש באלימות נגד אזרחים לא חמושים, ולקדם מטרות טובות בשיטות רעות . סכנות הטרור לא פחתו. סכנת הטרור הולכת וגוברת, והסכנה תגבר מן הסתם אם ישתמשו טרוריסטים בנשק גרעיני, ביולוגי או כימי לשם סחיטה פוליטית. אחת הסיבות היא שטרור פוסט מודרני עשוי להתפשט, משום שהסביבה הבין-לאומית הגלובלית נטולת המחסומים המשמעותיים מאפשרת לטרוריסטים לעסוק במשלח ידם הישן באמצעות שיטות וכללים חדשים. ובה בעת מעודדת טרור בחסות המדינה כתחליף ללוחמה והופכת את המדינות המתקדמות ביותר לפגיעות ביותר. ההתפשטות המהירה של נשק וטכנולוגיה חדשים וקלות העברתם ממדינה למדינה,המספקת לטרוריסטים הזדמנויות בלא תקדים לבצע מעשי זוועה ולשנות את שיטות הפעולה שלהם בתגובה להצלחות בסיכולן . הקושי הגובר במערכת גלובלית לגלות ולסכל התקפות של רשתות טרור עולמיות, המקבלות מימון נדיב מארגוני פשע מאורגן בינ"ל כדי לאפשר להם להרוויח בסחר בסמים . פעילויותיהן של קבוצות קיצוניות, הזוכות להערצת אחדים באמצעי התקשורת על עצמאותן ועל התרסתן כנגד הרשות השלטת .

הטרגדיה האנושית של סכסוכים אלימים
מלחמות גובות מחיר נורא בחיי אדם, מצבות זיכרון מכבדות את אומץ לבם של חיילים שהקריבו את חייהם במלחמות מדינותיהם . במלחמות נהרגים ילדים, נגרמה נכות- נכרתים גפיים, נזק מוחי, עיוורון, חירשות- כתוצאה מהפצצות ממוקשים, מיריות, מעינויים. ילדים נמצאים במחנות פליטים בשל מלחמה איבדו את בתיהם . יחידים ומשפחות המבקשים להימלט מעונשה. אלה הם קורבנות הסכסוכים המזוינים שאפשר לראותם נסים ממדינה למדינה בתקווה למצוא מקלט. בעיית המקלט לפליטים נהייתה בעיה עולמית בממדיה. העדפה דתית, מוצא אתני וביטוי דעה פוליטית שונה הם אחדים מהגורמים המניעים פליטים, אך סכסוכים מזוינים- כמו גם עוני, רדיפות, ויסורי רעב- הם עדיין הסיבה העיקרית. נזקי המלחמה אינם מצטמצמים בקרבנותיה בנפש. עלויותיה הן בחלקן כלכליות והיא משאירה לניצולים לפרוע את החובות ולשאת בנזקים. עלויות אחרות הן אקולוגיות.
השמים השחורים התבהרו אולי, אך אפשר שיידרשו עשרות שנים לתיקון הנזק.

ספר המלחמה:
מלחמה= פעילות אלימה המכוונת להשיג יעדים, מתחוללת באמצעות התנגשות צבאית בין הצדדים שלכל אחד מהם מטרות שונות, התנגשות מזוינת בין רצונות מנוגדים. סכסוך אלים בין קבוצות סוג של מאבק פוליטי. המלחמה היא פרי פעולתה של מחשבה פוליטית מדעית, כל צד מציב לעצמו יעדים למימוש, בד"כ יעדים אלה מתנגשים .

מלחמה אינסטרומנטאלית - כלי להגשמת אינטרסים מדיניים, תוצאה של שיקול רציונאלי של מדינאים, המנסים לזכות בהישגים, או למנוע הפסדים, באמצעות שימוש בכוח צבאי, את המלחמה האינסטרומנטאלית מנחים שיקולי רווח/הפסד.
מלחמה אקספרסיבית - באה למלא צרכים רגשיים כמו: רצון לנקום, ניסיון לגאול כבוד שחולל.

אסטרטגיה טהורה - תורת השימוש בכוחות צבאיים לשם השגת יעדי מלחמה (מוטלת על אנשי צבא).
אסטרטגיה רבתי - אסטרטגיה חובקת מכלול רחב של גורמים: פולטים, כלכליים, חברתיים, טכנולוגים, כדי להבטיח ניצחון ושלום שלאחריו. יש צורך בהכנות קפדניות בתחומים רבים . (מוטלת על אנשי הדרג המדיני ).

איתור סיבות לפריצת מלחמה- 3 רמות ניתוח ביחב"ל
פרט – אישיות מנהיג מספקת חשיבה כלכלית
מדינה- אינטרס של המדינה לעצם קיומה של מלחמה
רמת המערכת- מבנה העוצמה במערכת הבינ"ל

המלחמה – רמת הפרט- תוצר של אופי האדם: (שני הסברים)
1. יצר לב האדם רע מנעוריו= תפיסה פסימית, האדם תוקפן, שתלטן, יצרים והצורך בסיפוקם הם שדוחפים אותו למלחמה . המסקנה היא, שהמלחמה מהווה חלק בלתי נפרד מההוויה האנושית .
2. האדם טוב מיסודו= תפיסה אופטימית, העדר מידע, חינוך מגמתי, נכונות האדם להילחם היא תכונה נרכשת וביטוי לרעיון הקדמה

המלחמה – רמת המדינה – תוצר אופי של מדינה:
- מתמקד במוסדות ובערכים של מדינה, יש מדינות שמעצם טיבן נוטות יותר מאחרות ליזום מלחמות או להיות מעורבות בהן. מדינות מרכזיות מעורבות יותר ממדינות משניות. הבדלי עוצמה .
- משטר כלכלי.
- המלחמה ככלי להגברת הלאומיות- דמוקרטית לא נוטות לצאת למלחמה .
- מניעים דתיים- מלחמת מצווה.
- אידיאולוגיה פוליטית .
- מדינות חמושות .

המלחמה- רמת המע' הבינ"ל – תוצר של אופי המע':
הובס- המע' הבינ"ל מורכבת ממדינות ריבוניות השרות "במצב הטבעי" שאין בו סדר. מדובר באנרכיה , אין לאף אחד גורם מונופול על מנגנוני הכפייה המדינית, אינן מוכנות לוותר על השימוש בכוח צבאי כדי להשיג הפתרון הרצוי להן .

קריטריונים המסייעים להבחין בין סוגים שונים של מלחמה:
• מס' משתתפים = מלחמה פשוטה (שני צדדים)
מלחמה מורכבת (יותר משני צדדים)
• היקף הכוח הצבאי ומשך הלחימה= כוחות קטנים, זמן קצר, מעשי איבה גדולים.
• רמת האלימות= סכסוך ברמת עוצמה גבוה- כוח צבאי גדול.
סכסוך ברמת עוצמה נמוכה- כוח רגליים.
• היקף ההרס= מלחמה גרעינית, קונוצינאלית, גרילה .
• שינויים במע'= מלחמה הגמונית .
• יעדי המלחמה = מלחמות מרכזיות אסטרטגיות.
מלחמות מוגבלות.
מלחמות מקומיות.

הגורמים המשפיעים על בחירת סוג הפעולה הצבאית : ( 3 משתנים עיקריים )
1. היעדים הפוליטיים להפעלת הכוח נועדו להשיג : לעיתים יש מס' יעדים בו זמנית, לא ברור מהו העיקרי, יעדים מוצהרים ולא מוצהרים, אפשר שבמהלך המאבק ישנו הצדדים את סדר העדיפויות שלהם ויחתרו להשגת יעדים שונים . יעדים מדיניים שפעולות צבאיות נועדו לשרת:
יעדים מקיפים- הכוח מכוון כדי להכניע את היריב ולחולל שינוי יסודי בסביבה (השתלטות על האדמה).
יעדים מוגבלים – הכוח יחולל שינוי מוסריים בהתנהגות היריב או במדינה

2. אסטרטגיה צבאית: נועדה להציע את הצורה הטובה ביותר לשימוש בכוח כדי להשיג את היעדים . באה להבטיח שהפעולה הצבאית תעלה בקנה אחד עם המטרות הפוליטיות.
אסטרטגיה של הכרעה- מתבססת על ההנחה שאפשר להשיג הכרעה ע"י מהלך
עימות אחד, או מס' קטן של עימותים בזמן מוגבל .
מפקדי הצבא יעדיפו דוקטרינה התקפית יותר מהגנתית,
מלחמת הבזק המבקשת להגיע להכרעה צבאית מהירה
באמצעות הבסת היריב בשדה הקרב .
אסטרטגיה של התשה – להתיש את האויב ע"י פעולות צבאית מתמשכת דוקטרינה
הגנתית .
3. היקף כוח צבאי הנדרש לפעולה המתוכננת:
הקף הכוחות הזמין לצד היוזם . אם ברשותו כוח גדול יוכל לבחור בפעולה רחבת היקף ולהפך .

סוגי פעולות צבאיות :
מלחמה כוללת – יעדי המלחמה של אחד הצדדים כוללים גרימת נזק חמור למטרות חשובות של היריב, אסטרטגית הכרעה, שימוש בכוח גדול .

מלחמת חיסול ממוקד- מנוהלת כדי לממש יעדים פוליטיים מקיפים, משימה קצרה מבוצעת ע"י כוח תקיפה מוצהר נגד מטרה בעלת ערך .

מלחמת שחיקה - נועדה להשיג יעדים מקיפים תוך שימוש באסטרטגיה של התשה בהיקף כוחות גדול, לעייף את האויב, חייליו , ממשלתו ,ואוכלוסייתו .

מלחמה קטנה - פעולה צבאית בעלת יעדים מקיפים המנוהלת במסגרת אסטרטגית התשה ,תוך שימוש בהיקף כוחות קטן .

הפעלת כוח מכרעת- פעולה צבאית בעלת יעדים מוגבלים, שימוש בכוח גדול יחסית, המטרה- להשיג לאלתר הישגים מוגדרים לכפות על האויב לוותר על נכס מסוים.

מלחמה עזה - יעד מוגבל להוציא מכלל פעולה מטרה מוגדרת שחשיבותה אינה מרכזית
מאוד. מתבצעת בהיקף כוחות קטן מבקשת להשיג תוצאה מידית .

הפעלת כוח רדיפה-אסטרטגיות התשה, דו שיח של אלימות בין יריבים, היעדים בד"כ מוגבלים בהיקפם אך סדר הכוחות לרוב גדול. דורשת השקעת משאבים רבים, איננה מניבה תוצאות מידיות .

הטרדה -הפעלת כוחות צבאיים בהיקף שטן, להשגת יעדים מוגבלים ע"י אסטרטגית התשה .

הניצחון במלחמה:
הרצון האנושי לנצח בכל התמודדות הוא מובן מאליו. ברוב המלחמות מושג ניצחון בקרב כאשר צד אחד מכריח אחר לסגת ולפנות את שדה הקרב. הצד שיצליח לתפוס שטח בעל חשיבות רבה יותר יחשב הצד המנצח. מלחמה מסתיימת בברור בניצחון אחד הצדדים, כאשר האחר נכנע. הכניעה היא למעשה ביטוי לנכונות הצד המפסיד לסיים את הלחימה ולמשא את רצון המנצח.לאפשר לו להשיג את יעדי המלחמה שלו . ניצחון גם אם הוא מסתיים כחוזה שלום- הוא תמיד זמני. המנצח הוא מי שגורם לאחר יותר אבדות. מלחמה היא תחרות בגרימת כאב וביכולת לשאת סבל. אין תמיד יחס ישר בין ההישגיים בשדה הקרב לבין היעדים שיושגו במלחמה. מדינה יכולה להשיג יעדים מסוימים תוך כדי למנוע מעצמה להשיג אחרים שהציבה לעצמה .

פרק 13 – האופי המשתנה של עוצמה צבאית ובטחון לאומי:
סכסוכים מזוינים והרסנותם מסבירה מדוע ממדינות מדינות טרודות מאיומים על ביטחונן, כולן טרודות בהכנות להגן על עצמן. המע' הבינ"ל האנרכית מחייבת מדינות לסמוך על עצמן לצורך הגנה. בטחון לאומי, תחושת חוסר פחד של מדינה מפני התקפה מבחוץ-הוא בעל חשיבות עליונה מעצבי מדינות מעמידים את הביטחון הלאומי בראש סדר היום של מדיניות החוץ שלהם. עוצמה היא עדיין מושג מעורפל , עצמה מקנה למדינות את היכולת לקדם אינטרסים לאומיים ולהגן עליהם, לנצח במצבי מיקוח ולעצב את הכללים המנחים את המע' הבינ"ל.
רואים בעוצמה תופעה פוליטית שעיקרה יכולתו של שחקן אחד לשכנע אחר לעשות אחרת.

יסודות עצמתה של מדינה - כדי לקבוע את עוצמתן היחסית של מדינות , חוקרים מדרגים אותן בד"כ עפ"י היכוות או המשאבים הנחשבים הדרושים להשיג השפעה על אחרים (במיוחד יכולות כלכליות וצבאיות). מבין כל מרכיבי עצמתה של מדינה היכולת הצבאית נחשבת לחשובה ביותר. הגורם המכריע בגורלן של מדינות הוא בד"כ גודל כוחותיהן הלוחמים יעילותם ואופי הצבתם. יכולת צבאית היא מקור חשוב מיכולת כלכלית. פוטנציאל המדינה נשען גם על גודל המשק, אוכ' ושטח. מיקומה הג"ג, חומרי הגלם שלה, מידת תלותה במקורות חוץ לחומרים, יכולתה הטכנולוגית, אופיה הלאומי, האידיאולוגיה שלה, יעילות קלת החלוטות הממשלה, תפוקתה התעשייתית, היקף הסחר, החיסכון וההשקעות, רמת ההשכלה, המורל הלאומי, והסולידריות הפנימית. מדינות המובילות בתחום אחד של העוצמה אינן מובילות באחרים. לעוצמה פנים רבות ובשל ההתפשטות הגלובלית של הטכנולוגיה, קשה יותר להבחין בין מדינות חזקות לחלשות. עוצמה היא איננה מצרך שמדינה יכולה לרכוש יש לה משמעות רק באופן יחסי. מדינה יכולה להשפיע על שחקן אחר רק אם בכוחה לנצחו. כדי שיהיה בכוחו של יריב להשפיע, עליו להכיר את היכולות של אויבו. עצם ההחזקה בנשק אינה מגדילה את עוצמתה של מדינה אם יריביה אינם מאמינים כי היא תשתמש בו. מדינות חלשות הצליחו בעבר לעמוד מול חזקות מהן. החתירה לביטחון באמצעות נשק והאמונה הריאליסטית בכוח צבאי עדיין נפוצות. משום שכוח צבאי הוא תנאי מוקדם לשימוש מוצלח בדיפלומטיה של כפייה (=שימוש באיומים או בכוח מוגבל כדי להניא יריב מפלישה או כדי לשים לה קץ).

עוצמה צבאית היא מרכיב מרכזי בתפיסת הביטחון הלאומי של מנהיגים. בהערכת העוצמה הבינ"ל כיום גוברת חשיבותם של גורמים כמו טכנולוגיה, חינוך וצמיחה כלכלית. חשיבות הג"ג, האוכלוסייה וחומרי הגלם פוחתת. משאבים אחרים של עוצמה לאומית בולטים בחישובים הנוגעים להגנה לאומית- ההשפעה על דעות והשליטה בכלי התקשורת והמידע (עוצמה רכה). אם תגדל חשיבות העוצמה הרכה לא יתורגמו שיעורי הכוח הצבאי לפוטנציאל לעוצמה כבעבר.
החתירה ליכולות צבאיות- הדרך שבה מדינות מקצות את הכנסותיהן חושפות את סדר העדיפויות שלהן. רוב המדינות מחפשות אחר ביטחון בהוציאן חלק ניכר מהכנסותיהן הלאומיים על נשק. ממשלות סבורות שהן זקוקות לנשק על מנת לשמור על הביטחון הלאומי שלהן. מחיר הנשק גבוה. ההוצאות הצבאיות גבוהות.

היכולת ליצר נשק אינה נחלת מדינות הצפון בלבד . מדינות הדרום עוסקות כיום בייצור מטוסים מודרניים, טנקים וטילים. הכוח ההרסני של הנשק המודרני האיץ את התפשטות היכולות הצבאיות בעולם כולו. הסחר הבינ"ל בנשק שהתעורר בעקבות הביקוש הנמרץ לציוד מלחמה , הגבירו את הפצת היכולת הצבאית בעולם כולו. העליים בערך מכירות הנשק מעידה על האופי הנוכחי של הסחר בנשק. מדינות הדרום הן השוק העיקרי לסחר בנשק, לשם מועבר הנשק המתקדם ביותר. המזה"ת שימש זירה לסכסוכים חריפים ולבעיות כרוניות של ביטחון לאומי. פעילותן הנמרצת של מדינות אלה בשוק הנשק הגלובלי לא פסקה. מרוץ חימוש - מצב בו שתי מדינות או יותר המאיימות אחת על השנייה, מתחרות זו בזו על צבירת אמצעי הלחימה ועל פיתוח כוחות צבא, בהיותן משוכנעות שכדי לנצח צריך להשיג יתרון. שינויים במכירות נשק תמיד היו מהירים בתגובה למלחמה וסכנות, אווירת מתח פוליטי והישגי הכלכלה גם עשויים להשפיע על הרמות הכוללות של ייבוא הנשק בעולם . ארה"ב התגלתה כסוחרת הנשק העולמית. הסכמי נשק שכבר נחתמו מבטיחים שהעתיד יישאר תוסס ושארה"ב תמשיך להיות יצואנית הנשק הגדולה ביותר, מעצמות אחרות ילכו בעקבותיה. גם היצוא הלא חוקי של טילים בליסטיים גרעיניים ונשק כימי ממשיך, המניעים לסחר בנשק הם כמובן, כלכליים. שיקולים אידיאולוגים אינם קיימים כלל בכל הקשור לספקי נשק. מכירת נשק הוא עסק גדול ורב עוצמה. ממשלות מוכרות נשק גם למטרות אחרות: לסייע למדינות ידידותיות, לכבד בקשה של בעלת ברית ולזכות באמון פוליטי. לא בטוח שחימוש מדינות אחרות ישיג את המטרות הנכונות מדינה עלולה למכור נשק למדינה אחרת ולבסוף הנשק שלה יפנה נגדה. נשק עלול להגיע לידים בלתי רצויות. ספקי נשק לא יכולים לשלוט בשימוש בציוד הצבאי שמכרו. מניע נוסף לסחר בנשק הוא: השגת סחר אסטרטגי כאשר נוצרת תלות בין מדינות הסוחרות בנשק אחת מהשנייה אפשר לנצל תלות זו לטובת המדינה ה"מוכרת" . הביקוש ברחב לנשק יצר סביבה גלובלית טעונת חומר נפץ. נקש גרעיני, מחקר ופיתוח טכנולוגי הגדילו באופן קיצוני את כוח ההרס הטמון במאגרי הנשק הלאומיים.
השימוש בנשק כזה יכול להשמיד ערים ומדינות שלמות וכנראה גם את אוכ' העולם כולו.
השיפורים הם שכלולים טכנולוגיים המאפשרים להגיע למרחק רב בזמן קצר מאוד.
טכנולוגיות חדשות משנות גם את אופי הלחימה – קרני לייזר, טילי אויר קרקע, טילים חמקניים, אמצעי לחימה נגד לוויינים, פעימות אלקטרו מגנטיות, וכו'.

במשך שנים הפריד שביל חוסם אש בין מלחמות קונוונציונאליות למלחמות גרעיניות, זהו מונח פסיכולוגי שמטרתו למנוע הסלמה של המלחמות. זהו עידן קץ חיל הרגלים מדינות סומכות על מגוון אסטרטגיות מחשב כדי להרתיע אויבים. למרות אמנת הנשק הביולוגי האוסרת על פיתוח נשק ביולוגי וכימי ייצורו ואגירתו ממשיכות מדינות לפעול נגד אמנה זו.

בעיית ההפצה- אין ספק שהזמינות הנרחבת של נשק מודרני אפשרה למדינות לבחור ביתר קלות בחלופה צבאית ולא בזו הדיפלומטית. הפצת נקש היא עניין מעורר דאגה בכל העולם. למרות ההצלחה הברורה של האמנה לאי הפצת נשק גרעיני המכשולים הם גדולים. החומרים הדרושים להכנת נשק מסוג זה זמינים מאוד והמומחיות להכנת נשק כזה התפשטה עם תהליך הגלובליזציה של ההכשרה המדעית. בנוסף, ההגבלות על היצוא רופפות. מדינות לא גרעיניות רוצות לשלוט בגורלן, הן חשות כי בלא נשק מסוג זה לא יוכלו לשלוט בגורלן במידה ויותקפו ע"י מדינות בעלות נשק גרעיני.

התוצאות החברתיות והכלכליות של הכנות צבאיות למלחמה:
נטל הביטחון- ההבדל בין המדינות בנכונותן לשלם מחיר כבד תמורות ביטחון ניתן לראות ע
ע"י החלק שהן מקצות לצבא והצגת נטל יחסי זה לצד התל"ג הממוצע לנפש. בין המדינות הנושאות בנטל הכבד ביותר של עלויות בטחון יש מדינות רבות עניות הנתונות במלחמו אזרחים, או במלחמות בינ"ל או בסכנה ביטחונית. רבות מהמדינות אינן יכולות להרשות לעצמן נטל זה עושות ויתורים רבים על מנת להשיג נשק. ההצטיידות בנשק מטילה מחסום כבד להקלת העוני והסבל. הוצאות צבאיות בולמות מחקר ופיתוח בתעשיות והשקעה בתוכניות חברתיות שאולי יקלו על המצב החברתי הקיים במדינה. עלייה בהוצאות הצבאיות מלווה בירידה בשיעור הצמיחה הכלכלית ובעלייה בחוב. הוצאות צבאיות פוגעות ברווחה החברתית . במיוחד אם היא נמשכת זמן רב. האיזון בין מוכנות צבאית להפחת חיים חדשים בכלכלה יביא אתגר רציני גם למעצמות הגדולות.

אסטרטגית הביטחון הלאומי של המעצמות הגדולות: סכסוכים מזוינים והרסנותם מסבירות מדוע מדינות מוטרדות מאיומים על ביטחונן, כולן טרודות בהכנות להגן על עצמן. המערכת הבין לאומית האנרכית מחייבת מדינות לסמוך על עצמן לצורך הגנה . מעצבי מדינות מעמידים את הביטחון הלאומי בראש סדר היום של מדיניות החוץ שלהם.
עצמה מקנה למדינות את היכולת לקדם אינטרסים לאומים ולהגן עליהם.

ארה"ב - המפתח להבנת מדיניות הביטחון הלאומי של ארצות הברית מצוי בשקיעתה הכלכלית ארוכת הטווח, בעתיד צפויים לארצות הברית קיפאון בתנאי החיים וירידה בציפיות, על ארצות הברית להכיר בכל שעליה להתמודד עם תחרות מסחרית קשה, ושמשקי יריבותיה צומחים בקצב המאיים על חלקה שלה בעוגה הפיננסית הגלובלית. בטווח הארוך עלולות מגמות אלה לצמצם את השפעת ארצות הברית ואת יכולתה לשמש מנהיגת העולם, באלצן את המדינה להגדיר מחדש את מדיניות הביטחון הלאומי שלה באמצעות מתן קדימה להתחדשות כלכלית. אין פירוש הדבר שחשיבות התחרות הצבאית והאיומים הצבאיים בהכרח תפחת. לנוכח הסכנה הזאת נראה כי חשיבותו של הביטחון הצבאי באסטרטגיה החדשה של ארצות הברית לא תהיה פחותה מזו של הסחר, של השגשוג ושל קידום ממשלות חופשיות ושווקים חופשיים בעולם כולו. כדי לסייע בהגדרת אסטרטגיה נגד סכנות לא ידועות יזם ממשל קלינטון בדיקה מן היסוד שהדגישה את הצורך מוכנות צבאית כדי להרתיע מפני שימוש בנשק גרעיני , ביולוגי או כימי נגד ארצות הברית , כוחותיה ובעלות ברית, לבלום , או לכל הפחות להאט , את הפצתו של נשק כזה, להרתיע מפני מעשי איבה, להיות מסוגלים ללחום ולנצח בשני סכסוכים אזוריים, להכין את כוחותיה של ארצות הברית להשתתף ביעילות בפעולות רב-צדדיות לאכיפת השלום , שמירת השלום , סיוע הומניטארי ופעילויות למלחמה בסמים ובטרור, לטפח ערכים דמוקרטיים, לשמור על עליונות טכנולוגית. נראה כי ארצות הברית התחייבה לסמוך במידה רבה על עצמה צבאית , כך לנסות לכלול אידיאלים ליברליים. אסטרטגיית המעורבות וההרחבה תשתמש בעצמה האמריקנית כדי לסייע למנוע סכסוכים מזוינים בכל רחבי העולם וכדי "להרחיב" את הקהילות הדמוקרטיות. מדיניות הביטחון הלאומי של ארצות הברית מאשרת מחדש את התחייבותה להיות מוכנה להילחם בשתי מלחמות גדולות בעת ובעונה אחת, ולהיות מסוגלת להתערב התערבות צבאית בכל מקום בעולם, ובה בעת להימנע ממלחמה ולהשתמש באורח בררני בחיילי ארצות הברית, בהיקף צנוע, כדי להשליט סדר בשלטון רודני ובמהומות פנימיות בארצות חוץ. ארה"ב שואפת להרחיב את היכולות הצבאיות באמצעות פיתוח מגוון רחב של אמצעי לחימה חדשים קונוונציונליים ולא קטלניים, כדי לערוך פשיטות מדויקות על מטרות אויב, היא ממשיכה להדגיש דיפלומטיה של כפייה, בריתות ומכירות נשק כאמצעי מיקוח, שנועדו להשפיע, בה בעת למצוא איזון בין שמירת השלום מדגישה גם את בלימת התפשטותן האפשרית של יריבות מעצמתיות אחרות ושל מלחמות אזרחים במדינות הדרום באמצעות חיזוק מוסדות גלובליים.
שום מדינה אינה יכולה לצאת מנצחת בחילופי מהלומות גרעיניות , ובתוך כך ארה"ב דחתה את האמונה מתקופת המלחמה . מתכנני ההגנה האמריקנים החלו להרחיב בצנעה את אמצעי הלחימה "הקונוונציונליים",בניסיון לפתח מגוון אמצעי לחימה חדשים כדי להתמודד עם אמצעי המחקר והפיתוח של יריבים, שמטרתה של ארצות הברית לבנות אסטרטגיה לכידה, הנשענת על חזון ברור.


האסטרטגיה הרוסית - רוסיה עומדת בפני עתיד גאואסטרטגי לא בטוח, הרבה סכנות לביטחונה בחזיתות רבות . הצבא הרוסי בעיצומו של משבר תקציבי, שהותיר את החיילים הרוסים עם ציוד עלוב ורוח נכאה. רוסיה פירקה חלק גדול מהמלאי הגרעיני האסטרטגי שהיה חוט השדרה של אסטרטגיות ההגנה וההתרעה שלה וסמל לעצמתה הצבאית. נוסף להחלשה זו בעמדת ההגנה של רוסיה, נדרשת מוסקבה לנסות לשלוט בפדרציה של שמונים ותשעה מחוזות ולהתמודד בתוך כך עם איום כבד של תנועות בדלניות למען עצמאות שבהנהגת מיעוטים אתניים, הפעילים ברבים מן האזורים שנותרו בגבולותיה המצומקים של רוסיה . משמחלחלת הסכנה של מלחמת אזרחים ומתעצמת בשל מצוקת הקיפאון בשיעורי הצמיחה, תמונת העתיד, אינה יפה. "תפיסת" הביטחון של רוסיה, כדי להתמודד עם הסכנות , עם המתחים הפנימיים , עם החולשות ועם המשברים , עשתה רוסיה התאמות באסטרטגיה לאור העובדה שהיא ענייה וחלשה . הוקטן עוד יותר הצבא הרוסי, תקציב ההגנה קוצץ, והחיסכון הושקע בהסבת המערכת הביטחונית להמרצת ההתאוששות הכלכלית . הוקמו יחידות צבא קטנות וניידות יותר , מיומנות יותר מן הבחינה הטכנולוגיה לטפל בהתקוממויות אזרחיות, שם מאיימים לפרוץ סכסוכים מזוינים שיערערו את ביטחונה של רוסיה . רוסיה המשיכה לפרק את הנשק הגרעיני שלה ומנעה הפצתו של נשק השמדה המונית . רוסיה שוללת שימוש בנשק גרעיני נגד מדינות לא גרעיניות, אך דוחה את ההבטחה של אי שימוש ראשון כלומר , את ההבטחה כי רוסיה לא תהיה הראשונה להשתמש בנשק גרעיני במקרה של התקפה קונוונציונלית מצד מדינות שבידן נשק גרעיני. לצורכי הרתעה , רוסיה מוכנה להשתמש בנשק גרעיני בהגנה. והיא תחתור להדק את יחסיה עם שכנותיה באירופה באמצעות מיסודן של הדמוקרטיה ושל כלכלת שוק חופשי. המדיניות החדשה חותרת לחזק יחסי ידידות עם מעצמות גדולות אחרות, שבהן תלוי במידה רבה ביטחונה של רוסיה .שיתוף פעולה צבאי במטרה לכונן שותפות ביטחונית. מודעות עמוקה לירידה במעמדה הגאואסטרטגי של רוסיה . תחושת פגיעות זו מסבירה את שאיפתה המוצהרת של רוסיה לשתף פעולה עם מדינות אחרות, כדי לשמור על הביטחון הבין לאומי בעודה מתמודדת עם סכנות ביטחון שמקורן בהתקוממויות אתנו-לאומיות ברוסיה ולאורך גבולותיה . רוסיה מבקשת לעצב גישה רב-צדדית לבעיות הביטחון הרבות שלה.

לסין משק שצמיחתו היא המהירה בעולם ותקציב ביטחון שגידולו הוא אולי המהיר ביותר. יש לה נשק גרעיני, סכסוכים בגבול עם רוב שכנותיה וצבא ההולך ומשתפר במהירות. סין היא ענק כלכלי ונפיל צבאי אפשרי. סין מבקשת להפיג את חששותיהן בעניין יכולותיה הגוברות בתור המדינה המאוכלסת ביותר ובעלת כלכלת שוק חופשי שצמיחתה היא המהירה בעולם , ועתידה להיות בתוך זמן קצר אחת משלוש הראשונות בעולם . היא שואפת ליחסי שלום עם כולן, להיות שותפה לאחריות לשמירת השלום והיציבות בעולם .סין המשיכה להצטייד בנשק, לשמור על נשקה הגרעיני , ולצייד את הצבא הקבע הגדול ביותר בעולם. למרות דעתנותה ודיפלומטיית הכפייה שלה כלפי שכנותיה, ניתן לצפות שסין תתמקד בהתפתחותה הפנימית וביחסי מסחר , ובה בעת תנסה לבלום את האי-יציבות הפנימית, אם יתגברו המתחים האתניים והפערים הכלכליים .
התעצמותה הצבאית נועדה להגנה , אסטרטגיית הביטחון הלאומי של סין חותרת ליעדים הבאים:
- לפעול להבטחת קיומו של כלל המשפט הבין –לאומי המסורתי , האוסר התערבות חיצונית.
- להרחיב את תחום השפעתה של סין .
- לחתור לקבלת רשות להצטרף לשולחן המעצמות הגדולות האחרות .
- לכונן יחסים דיפלומטיים , של שיתוף פעולה .
יפן היא כיום מעצמת על כלכלית- המדינה השנייה בעושרה בעולם . מדיניות הביטחון היפנית להימנע ממעורבות במחלוקות בין-לאומית, לא להתבלט בסוגיות גלובליות מפלגות , ולהתרכז בעיסוקים כלכליים . העדפה זו עדיין עומדת ביסוד ההצהרות האסטרטגיות של יפן. חוק הפעולות למען שמירת השלום, שאפשר ליפן לפרוס כוח הגנה עצמית שישתתף בפעולות האו"ם ,הסכמתה של יפן להעלאה גדולה בתשלומיה לאו"ם ומאמציה להיכלל כחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, כל אלה מעידים על פעלתנותה הבין-לאומית הגוברת . יפן מבקשת לזנוח את הבדלנות ולהיות לשחקן המעורב במתרחש בעולם. הוצאות ההגנה המאמירות שלה ומאמציה לכונן יחסי ידידות עם שכנותיה באסיה מעידים אף הם על כיוון חדש . יפן עדיין דבקה במדיניותה , שלא להוציא יותר מאחוז אחד מהתל"ג שלה לביטחון , ונשארה נאמנה לחוקה שכוננה לאחר המלחמה, האוסרת הכשרה מחדש של הצבא למלחמה .יש לה כוח הגנה עצמית מרשים , ואת הצי הגדול ביותר באוקיינוס השקט . אף שאין ליפן נשק התקפה מתקדם, יש לה צוללות מהמשוכללות בעולם. עצמה זו מדאיגה את שכנותיה. יש ליפן מגוון רחב של דאגות ביטחון, חששות אלה יעודדו מן הסתם את המשך השתתפותה של יפן במרוץ החימוש. כדי להתאושש וכדי למנוע התפשטות המשבר המעמיק בכלכלה ובבנקאות וגרימת שפל עולמי , יזמה יפן תכנית להסרת הפיקוח , שהבטיחה לפתוח את הדלת לסחר חוץ ולתחרות, יפן הגבירה את מאמציה להוביל בסיוע חוץ למדינות מתפתחות . יפן רואה בהתקדמות המדינות העניות השקעה רווחית משלה. יפן ביקשה גם להדק את הקשר הביטחוני בינה לבין אמריקה וחתמה על הסכם חדש להגנה הדדית . התחמשותן של שכנותיה עוררה את יפן לשקול מחדש חימוש בנשק גרעיני. היפוך סמלי זה בגישה היפנית היה אות לאפשרות של סטייה חריפה מעמדתה כלפי תפקידה הצבאי העתידי בעולם .

גרמניה - תגלה דעתנות שתעכל במלואן את העלויות העצומות של איחודה מחדש ושיקומה של הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית. לנוכח גודלה, עצמתה הכלכלית ומיקומה הגיאוגרפי יעמוד אתגר בפני האירופים למצוא דרך לבלוע את גרמניה במסגרת הסדר אירופי של חלוקת כוח. רוב משקי המדינות האירופיות קשורים קשר הדוק במשק ובמסחר הגרמניים, ובכך הם מקנים לגרמניה השפעה עצומה על הצמיחה הכלכלית של היבשת . ההשפעה הכלכלית המרשימה הזאת מבטיחה את התבלטותה הנמשכת של גרמניה בכל ישות פוליטי. אם ימשך הגידול בעצמתה הכלכלית של גרמניה ובעצמאותה הדיפלומטית, אחת התוצאות תהיה החרפת התחרות עם יריבות מסחריות אחרות . לגרמניה אחד הצבאות הגדולים בעולם, צבא גרמניה כפוף להגבלותיו של נאט"ו. גרמניה עדיין תומכת בלהט במשטר האי- הפצה של נשק גרעיני. גרמניה תמשיך מן הסתם במאמציה לקדם ביטחון קיבוצי לשמירת השלום. הדחף להיות חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם מעיד על הדגש ששמה גרמניה בגישות רב-לאומיות לביטחון בין-לאומי. צבאה, מתמקד בשאיפה המתמדת להיות מוכן להגנה. גרמניה ממשיכה להיות התומכת הנלהבת ביותר באיחוד ובגישות מוסדיות לשמירת השלום. אסטרטגיית הביטחון שלה מבוססת על עקרונות המוסדיות הליברלית התפשטות הארגונים הבין-לאומיים , על החוק הבין-לאומי, על פירוק החימוש ועל קידום הדמוקרטיה, השווקים החופשיים והסחר החופשי כאסטרטגיה היעילה ביותר להבטיח כי ישרור שלום.
גרמניה עומדת בראש התומכים בניסיונו של לעצב מדיניות ביטחון משותפת .

השאיפה לביטחון בעולם חסר בטחון:
כל עוד לא סולקה המלחמה מהיחב"ל , אי מוכנות לה זה פשע כמו המלחמה עצמה. העולם טרם קיבל את האסטרטגיה של ביטחון קיבוצי מדינות רבות עדיין בונות על נשק התקפה לשם הרתעה. הרוב סבורים שיש לשמר את שיטת האיום כדי להלחם באיום.


יש לכם שאילתא ? צרו קשר ותקבלו תשובה על כל שאילתא