סיכום בממשל ופוליטיקה במדינת ישראל - האוניברסיטה הפתוחה - הבחירות בישראל
נעסוק בשיטת הבחירות ובהיבט ההתנהגותי של הבוחר.
ישנן שתי גישות עיקריות:
1. הגישה הרובנית/ רובית
2. בחירות יחסיות
ברוב המדינות יש בחירות אזוריות, בישראל אין אלמנט אזורי. ישראל כולה היא אזור בחירה אחד. בבחירות אזוריות, הבוחר בחור מועמדים המייצגים את אזור הבחירה שלו. המועמד לא חייב לגור באזור בו הוא מתמודד. ההבדל הבסיסי בין השיטה הרובית לזו היחסית הוא החלוקה של המדינה לאזורים כאשר בכל אזור נבחר רק מועמד אחד. אם שינוי הייתה מתמודדת למשל בשיטה ברובנית יחסית, סביר להניח שלא הייתה נכנסת לכנסת. היתרון של השיטה הרובנית הוא בכוחה הרב של הממשלה, הממשלה יציבה מאוד עם מעט מאוד מפלגות המרכיבות אותה.
לעומת זאת, בשיטה היחסית, מפלגה מקבלת בפרלמנט פחות או יותר בהתאם לתמיכתה בציבור.
איזו שיטה עדיפה יותר מבחינה דמוקרטית?
לשם ההכרעה, נעמוד על מספר קריטריונים עיקריים:
1. ייצוגיות והוגנות
2. יעילות ויציבות
3. קשר בוחר- נבחר
4. השפעה על הרכב הממשלה
5. ייצוג אינטרסים מגזריים
ייצוגיות והוגנות: מבחינה זו, אין ספק שהשיטה היחסית עדיפה יותר. השיטה הרובנית מובילה בד"כ למערכת דו מפלגתית, מעוותת את רצון הבוחר ופוגעת במפלגות הקטנות.
יעילות ויציבות: הטענה הרווחת אומרת שהשיטה הרובנית עדיפה יותר מכיוון שהיא יוצרת משטר חזק יותר ויציב יותר. מצד שני אפשר לטעון שדווקא השיטה היחסית בה האינטרסים של ציבור מיוצגים ע"י המפלגות תהיה יציבה יותר כיוון שרצון הבוחר מיוצג בשלטון.
קשר בוחר- נבחר: התשובה תלווה בשאלה האם הבחירות הן באמת אזוריות. בבחירות רובניות אזוריות, הקשר בין הבוחר לנבחר חזק ביותר והנבחר נבחר באזור הבחירה בו הוא מתמודד בלבד ואותו הוא מייצג (כדוגמת ארה"ב).
השפעה על הרכב הממשלה: בבחירות בישראל, אין בהצבעה לכנסת משום השפעה על הרכב הממשלה או הקואליציה. בבריטניה למשל, בוחרי שתי המפלגות הגדולות מהווים כ- 80- 90 אחוז מהבוחרים, בוחרים באופו ישיר את המפלגה השולטת על שריה, מבחינה זו, השיטה הרובנית עדיפה.
ייצוג אינטרסים מגזריים (פרטיקולריים):
אין ספק שהשיטה היחסית טובה יותר שכן היא יוצרת ריבוי מפלגות המייצגות נאמנה את הציבור השונה והמגוון.
בשיטה הרובנית, בד"כ נוצרים שני גושים- מערכת דו מפלגתית ללא ייצוג אינטרסים פרטיקולריים.
סוגים של רשימות בבחירות יחסיות:
1. רשימה נוקשה: כמו בישראל, רשימת המפלגה לכנסת נבחרת עוד לפני הבחירות בתהליך של פריימריז.
2. רשימה גמישה: בקלפי מקבלים רשימה ארוכה של מפלגות ורשימת המועמדים שלהן עליהן ניתן לסמן את המפלגה העדיפה ואת המועמד העדיף.
3. השיטה הפתוחה: הבוחר חייב לבחור את המועמד העדיף לו מבין רשימה של מועמדים המסודרים ע"פ א"ב.
4. רשימה חופשית: לכל בוחר יש X אפשרויות והוא מסמן את המועמדים העדיפים עליו בכל אזור בחירה.
התנהגות הבוחר הישראלי
הגישות לחקר התנהגות הבוחר:
1. גישה מבנית
2. גישה אקולוגית (גיאוגרפית)
3. הגישה הסוציו-פסיכולוגית
4. הגישה הרציונאלית
הגישה המבנית:
הבוחר מצביע על פי השיוך הקבוצתי שלו. בישראל- הספרדים מצביעים ימינה והאשכנזים מצביעים שמאלה.
הגישה האקולוגית (גיאוגרפית):
מסבירה את התנהגות הבוחר על פי מיקומו הגיאוגרפי, אין לה ממש אחיזה בישראל.
הגישה הסוציו- פסיכולוגית:
הזדהות עם מפלגה, מצביעי הליכוד תמיד יצביעו לליכוד, לא משנה כמה רע יהיה להם, נאמנות למפלגה.
הגישה הרציונאלית:
הגישה היחידה שרואה את הבוחר כפרט. הבוחר עושה שיקולים רציונאליים של רווח והפסד. בארה"ב ואירופה גישה זו היא המובילה, החלשות המפלגות תורמת להתגברות גישה זו.
משתנים סוציו-דמוגרפיים המשפיעים על התנהגות הבוחר הישראלי:
1. מין: גבר/ אישה
2. גיל-: בן כמה? צעירים למשל מוטים להצביע ימינה יותר.
3. עדה: אשכנזי/ ספרדי? הבחירות בשנות ה- 90 הוכיחו שהנושא העדתי לא נעלם. בישראל הספרדים נוטים ימינה והאשכנזים נוטים שמאלה. ההסברים לכך:
• ההסבר המעמדי: מצביעים ימינה או שמאלה בגלל שיוך מעמדי.
• ניכור, כעס ותחושת קיפוח כנגד מפלגת מפא"י הזיזה בוחרים רבים ימינה.
• תרבות: תרבות פוליטית אוטריטרית של עדות המזרח, נטייה לתמוך במנהיגים חזקים, כוחניים.
• מסורת: הליכוד והימין מחוברים לדת ולמסורת.
• ניציות: לעדות המזרח עמדות ניציות יותר ולכן יצביעו יותר ימינה.
4. מעמד: הטענה היא שההיבט המעמדי משפיע פחות מההיבט העדתי. מתחיל ת שנות ה-80 יש קשר בין השכלה לדפוסי ההצבעה. השכלה היא פועל יוצא של מעמד ויש לה השפעה, ככל שרמת ההשכלה עולה, כך גוברת הנטייה להצביע שמאלה.
5. דת: המאפיין שמשפיע בצורה חזקה ביותר, לאנשים דתיים יש נטייה להצביע ימינה.
6. אידיאולוגיה: הדגש על האידיאולוגיה והמצע של המפלגה בישראל חשוב מאוד בשל בעיות הביטחון ומדיניות החוץ.
7. העולים החדשים: אצל הוותיקים דפוסי ההצבעה הם די קבועים, יש גם אבחנה בין ארץ המוצא של העולים: רוסיה, אוקראינה יצביעו בעיקר שמאלה, יוצאי קווקז, גרוזיה יצביעו בעיקר ימינה. הרוסים, להבדיל מהוותיקים, הם לא בכיס של אף מפלגה והם זזים ימינה ושמאלה ויכולים להוות את לשון המאזניים.
בחירות מיוחדות: מצב שבו יש בחירות רק לראשות הממשלה ולא לכנסת (כפי שהיה לפני 3 שנים).
בחירות מיוחדות יתקיימו במקרים הבאים:
1. לרה"מ יש 45 ימים להרכבת הממשלה, לאחריהם במידה ולא מצליח, הולכים לבחירות חוזרות לראשות הממשלה, לאחר 45 ימים נוספים ללא הצלחה, המועמד אינו יכול להיבחר שוב.
2. התפטרות או פטירה של ראש הממשלה.
3. עבירה שיש עמה קלון- חייב להתפטר
4. אי אמון של 80 חברי כנסת.
יש לכם שאילתא בקשר לסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה? צרו קשר
