חפשו סיכומים

יום שלישי, 27 באפריל 2010

סיכום מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים - פרקים 16-17 - האוניברסיטה הפתוחה



פרק 16 – הדרך הליברלית להגיע לשלום:
מאז ומעולם חתר העולם לשלום בשתי דרכים עיקריות הדרך הריאליסטית – המדגישה פתרונות צבאיים. והדרך הליברלית המדגישה פתרונות מדיניים. 4 גישות לבלימת סכסוכים עפ"י התיאוריה הליברלית: המשפט הבינ"ל - ארגונים הבינ"ל - שילוב בינ"ל - דמוקרטיזציה

המשפט הבינ"ל :
כאשר מנסים לאכוף את החוק הבינ"ל נוצר מצב של חוסר הסכמה בין מדינות, מדינות מאופיינות ע"י מאפיינים שונים ולכן מה שנכון במדינה אחת נחשב לא בסדר במדינה אחרת. קשה להגיע להסכמה בין מדינות על חוקים מסוימים ולכן גם לא ניתן לאכוף חוקים אלו אך ניתן לפתור מחוקות באמצעות 3 טכניקות: תיווך, פשרה ובוררות.

תיווך- מצב בו צד ג' מגשר בין שני צדדים, המתווך משמש בערוץ תקשורת לצדדים, הדרך לשלום כרוכה בעשיית ויתורים משני הצדדים ותפקיד המתווך הוא לספק ערובות שיקטינו את הסכנות שבויתור.

פשרה- שני הצדדים יוצאים מנצחים ולא ושפלים החיסרון הוא שאין סיפוק מהסכסוך, וכל צד ינסה להשלים את מה שהפסיד בפשרה – הפשרה היא רק משהה את הסכסוך , לא פותרת אותו.

בוררות- מצב בו שני הצדדים לא מצליחים להגיע להסכמה, הם פנים לצד ג' שיקבע את פסק הדין בסכסוך, בורר הוא אדם פרטי ולא מדינה או מעצמה. זוהי פסיקה מחייבת ששני הצדדים חייבים לקבל אותה. אין לערער אליה.

מעבר לעובדה שהמשפט הבינ"ל אינו אוניברסלי ישנם בעיות נוספות: הוא כלי בידי החזקים לדיכוי החלשים, החזקים קובעים את החוקים. הוא מאוד עמום ומנוסח בצורה לא ברורה. כך שכל אחד יכול לפרש אותו כרצונו. מלא חסרונות אך מדינות מאשרות אותו ודבקות בו משום שהן זקוקות להגיע להבנה משותפת של כללי המשחק . העדר סמכויות ענישה המשפט חסר תועלת במילוי תפקידו , הוא נועד להרתיע מפני פשיעה אך הוא אינו מונע אותה.

ארגונים בינ"ל וסדר עולמי:
האו"ם הוא הארגון הבולט, המטרה שלו היא שמירה על השלום והביטחון. הוא אינו מצליח בכך משום שהוא ארגון גדול ואינו מצליח להיות מוסכם על כולם. חברות בו הרבה מדינות, אם מדינה אחת תוקפת אחרת נוצרת יריבות בתוך הארגון – דבר המקשה על עבודתו הסדירה.

בארגונים אזוריים האיחוד והארגון כן עובדים מאחר וזה מצמצם את המדינות החברות באותו ארגון, יש לכולן אינטרס משותף. ההתמודדות עם אויב מחוץ לארגו קלה יותר מאשר ההתמודדות עם אויב מבפנים.

שילוב מדיני בינ"ל:
בניית ישויות מדינות על לאומיות על בסיסי אזורי. אמור לתת תחושת עוצמה הנובעת מהגודל, בטחון צבאי וכלכלי וחופש תנועה. בעולם של היום עם הנשק הגרעיני לדברים אלה יש משמעות רבה.

דמוקרטיזציה:
הסתמכות על השלום הדמוקרטי- מאחר ולא קרה ששתי דמוקרטיות נלחמו אחת בשנייה כ"כ שיהיו יותר דמוקרטיות בעולם כך יהיו פחות מלחמות.

התיאוריה הליברלית גורסת כי קונפליקטים נובעים מליקויים מוסדיים ולא בגלל הטבע השלילי של האדם. הטענה היא שבתחומים כמו סחר, איכות הסביבה, בלימת מחלות – נדרש שת"פ והדרך היחידה להגיע לכך היא דרך ארבעת הגישות של הליברליזם- דרך המשפט הבינ"ל, ארגונים בינ"ל, שילוב מדיני בינ"ל ודמוקרטיזציה .

פרק 17 – שאלות על הסיכויים הגלובליים בפרוס המאה החדשה
המגמות הגלובליות המנוגדות בכיוון של גלובליזציה ובכיוון של פיצול, מצביעות על מערכת בינ"ל חדשה שאופייה צבע וההגדרה עדיין . אי וודאות ואי צפיות מגבירים את הלך הרוחות לקראת צומת היסטורי זה .
השינויים מערערים על התבונה שבאמונות ישנות ובחזונות מקובלים. העניינים הבינ"ל כיום שרורים בתוהו ובוהו ובזעזועים, הם דוחפים אותנו לנסות לחשוב ב4 מימדים כדי להבין כיצד גוברת השפעתם של לחצים פוליטיים צבאיים, כלכליים וסביבתיים, המועצמים בעזרת הגלובליזציה על מדינות העולם, בני האדם ופעולים הגומלין בינהם . הסכנות שאנו עומדים בפניהם חסרות תקדים במורכבותן. סכסוכים אתניים ומדינות מופקרות מאיימים על יציבות אזורית ,טרור,פשע,סמים,נשק השמדה המונית כל אלה הם עניינים העוברים גבולות לאומיים. נזקים סביבתיים וגידל אוכ' מהיר מחבלים בשגשוג הכלכלי ומערערים את היציבות הפוליטית .

מהו "אינטרס לאומי"?
לאילו יעדים על מדינה לחתור?
בעבר החשיבה הייתה פשיטה על המדינה ולקדם את הרווחה שלה, לדאוג להגנה ולשמר את ערכי המדינה ואורח חייה. מנהיגים חותרים ליעדים האלה גם היום אך האפשרות במדינות הפנים/חוץ הולכות ומצטמצמות. בעידן של עסקאות חליפין אפשר לפתור בעיות רבות, החתירה לתועלת עצמית כרוכה בעלויות רבות, מדינה אינה יכולה להרשות לעצמה לבקש לרווחה שלה ולפגוע במדינה אחרת . שיתוף פעולה בין אומות היא עניין לא של אידיאליזם בלבד אלא של אינטרס עצמי ישיר. התנגדות לאינטרסים הכללים של האנושות אינה משרתת את האינטרס העצמי של מדינה . מי שאינו מכיר במצוקת הזולת עלול בסופו של דבר לסכן את שלומו שלו .

איזה ערך יש לעצמה צבאית ?
בעבר אפשרה עוצמה צבאית להקרין כוח. להשפיע ולשלוט באחרים. השימוש בעוצמה צבאית היום כרוך בסיכון שמקורו בנשק השמדה המונית. רוב המנהיגים מקבלים את ההכחה הריאליסטית עי הכנה למלחמה נחוצה לשלום. האיום בכוח הוא לא אחת חסר אמונות . עצמה צבאית אינה יכולה להבטיח אי פגיעות של מדינה ובעיות הביטחון העיקרית של מדינה היא תוקפנות פנימית. השאיפה של מדינות לעליונות צבאית לא אבדה את קסמה. סחר בנשק הוא התעשייה הגדולה ביותר בעולם אף על פי כן כוחו של הנשק נחלש. הסיבה לכך היא שמנהגי מדינות החוץ.להבין שבטווח הארוך הוצאת צבאיות יכולות להקטין את הצמיחה התעשייתית של מדינה ולהחליש את כושר התחרות הכלכלית שלה . כאשר אין בכוחה של מדינה לספק לתושביה עתיד כלכלי , ורמת חיים גבוהה אפשר לצפות להתקוממות. מבית ואילו להתפוררות פוליטית ומלחמת אזרחים . החתירה לעצמה תמשך עם התגברות הדאגות בעניין העלויות החברתיות והכלכלית של ההכנות למלחמה .

האם אפשר לגלות סכסוכים תרבותיים?
שנוצר מגע בין תרבויות ייחודיות התוצאה היא התנגשות המציתה קשר כבוד או בוז .סכסוכים בין תרבויות הולידת "טיהור אתני " – ניסיון להשמיד בני קבוצות אתניות אחרות חסרות הגנה. תנועות לאומיות קיצוניות אינן מכבדות חירות אחים.
הבעיה כיום היא שיש פחות סכסוכים נרחבים בעולם אבל יש גם יותר אי-ביטחון בעולם . צבאות אינם מוכנים היטב להגן על הקרבנות של סכסוכים תרבותיים. העובדה שלחלשים, העניים אין כוח מסייע .

החתירה לאימפריה: חלק גדול מההיסטוריה עוסק בחלומות על כיבוש העולם- בשאיפת השליטים לשליטה ובמאמצי אחרים למנוע זאת. ספק אם יחזיר העולם המודרני לאימפריאליזם של העבר, ההיסטוריה הוכיחה שהחששות נושאים , להתפרצות אלימה. שגשוג כלכלי וחברתי אינם תלויים בניצול עמים אחרים , חלוקה טובה יותר של עושר במדינות מתקדמות הפחיתה את הצורך לחפש במדינות אחרות . גם בתחום ההגנה הצורך הישן בבסיסים מעבר לים או בשליטה בשטחים סמוכים הולך ונעלם במהירות .

גלובליזציה: מדינות נטלו על עצמן את האחריות להסדר העניינים בגבולתן ולניהול יחסי החוץ עם שחקנים מדינים אחרים , בעלי סמכות דומה- שיטה זו הפקידה מדינות על ענייני העולם, וכך לאחר שנים בני אדם נוטים להישמע לצווי ממשלות בלא ערעור. מצב זה החל להשתנות, חל כרסום בסמכותן של מדינות ריבוניות לשלוט בענייניהן הפנימיים וביחסי החוץ. למרות התגברות פגיעותן של מדינות ללחצים גבר הספק באשר ליכולתן של ממשלות לשלוט בהתנהגותן בשטח שלהן . דעת קהל מטילה ספק בעצם הרעיון של סמכות ממשלתית ובתחום יחסי החוץ, כוחות גלובליזציה מערערים את היסודות הפוליטיים של המערכת החוקית והפוליטית . ההתפשטות המואצת של חידושים טכנולוגיים בעולם , והשילוב של שוקי מדינות ומשקיהן התלויים אחד בשני – כולם יוצרים שמדינות אינן יודעות איך להתמודד אתם. תהליך הגלובליזציה מיתן את תחושת העצמאות הבוטחת של מדינות הן נעשו פחות שתלטניות, פחות עצמאיות, ופחות נפרדות . יש הסבורים כי גלובליזציה היא בעיה- המאיימת לצמצם את השליטה על העתיד ולפורר מדינות שאיגדו את היכולת לשלוט. אחרים סבורים כי גלובליזציה היא התקווה היחידה לשלום ולשגשוג עולמי בה יש יותר תרבות, ליצור יח' חברתיות, כלכלית ופוליטית גבולות ביותר .

ריאליזם: בעבר הריאליזם הסביר הכי טוב את התאווה לכוח , התשוקה להתפשטות אימפריאליסטית , המאבק להגמוניה , מרוץ החימוש, והעיסוק הטורדני אחר בטחון צבאי. כיום, נראה מימדים אחרים של פוליטיקה עולמית שנזנחו עד כה. סדר היום הגלובלי השתנה עם עליתן של בעיות חדשות לסדר היום- תלות הדדית החוצה גבולות רווחה תעצב את הכללים ובעיות גלובליות כמו זיהום אויר והחור באוזון יכתיבו את סדר היום.

האם העולם מתכונן למלחמה הלא נכונה: כדי לשמור על השלום יש להתכונן למלחמה. כדי להתמודד עם אתגרי הביטחון הקשים של זמננו ובהם גידול האוכ' , התפשטות נשק השמדה המוני, פשע, פגיעה באיכות הסביבה וסכסוכים אתנים שלינו לאמץ בכחישות שיטות חדשות להנהגת שינויים ולכינון בטחון גלובלי .

קץ ההיסטוריה: יש טענה שההיסטוריה לא הגיע אל קיצה ושהמערכה בין משטר טרטורלי ודמוקרטי טרם הסתיימה באמת . יש עדיין דמוקרטיות רבות הנשלטות ע"י עריצים. המתעלמים מהגבלות חוקתיות ושוללים מאזרחיהן את זכויותיהם. המאפיין הבולט ביותר בפוליטיקה העולמית הוא המאבק התחרותי לכוח באנרכיה בינ"ל .

האם יש סדר עולמי חדש?
העולם נדרש היום להתמודד עם סדרת אתגרים השוללים לצאת מכלל שליטה. הגלובליזציה הגדולה תחומי האחריות והתחומים שיש להתמודד איתם. השינויים הולידו איומים על הסדר העולמי- תחיית הלאומיות, סכסוכים אתניים, התקוממות של בבלכים , גשם חומצי, איידס ומחלות, סחר בסמים, פשע מאורגו , הידלדלות האוזון , שינויים אקלים, מצבור ובירוא יערות, משברים פיננסיים . התמוטטות משקים מדינות מגן וכו' . ההשפעה האפשרית של איומים אלה היא עצומה. המגמות המתפתחות מלמדות שסכנות לא צבאיות, יתרבו במקביל לסכנה הנמשכת של נשק וסכסוכים אתניים . ההבחנה בין מדיניות גבוהה (שלום ומלחמה ) לבין מדיניות נמוכה (הסוגיות כלכליות מחרות הנוגעות לרווחת האדם ) עשויה להיעלם. מדיניות נמוכה הופכת לגבוהה, המרחק חדל לשימוש מחסום .

סדר עולמי חדש? נראה שחל בעולם שינוי מהותי, דפוסים ויחסים שמוסדו בעבר- נמחו.

עמידותם של טקסים מובלים , כלכלים קיימים, מוסדות מבוססים, מנהיגים מושרשים העומדים בפני השפעת השינויים שחלו- כבר לא בהטבעת הפוליטיקה העולמית.קביעות השינוי מתקיים יחד, שילוב והתפוררות , המשכיות ושינוי נוצרת אחורה מבוכה של בטחון ומבוכה יחד. במובן אחד התקופה היא ברת מזל אך מצד השני מתקיימים שינויים רבים טכנולוגיים, וכלכליים , וחברתיים . שיפורים במדע ובטכנולוגיה מהירים יותר מפתרון הבעיות החברתיות והפוליטיקה שהם יוצרים . ביקוע האלים שינה הכל חוץ מהלך החשיבה שלנו. כדי לעצב עתיד מבטיח נדרש העולם לפתח ידע מחוכם יותר. ישע הוא עתידנו.

עתיד הפוליטיקה העולמית תלוי גם בתוצאות של מדינות לפעול יחד לבין נטייתן להתחרות ולהלחם. הגיעה הזמן שהקהילה תמשיך הלאה מעבר לישוב סכסוכים בכוח, רק שיתוף פעולה בינ"ל ימנע התדרדרות לסכסוכים אזוריים. עתיד העולם אינו בטוח.


יש לכם שאילתא בקשר לסיכומים של האוניברסיטה הפתוחה ? צרו קשר