לחצו כאן להורדת הסיכום
סיכום הזדהות עם קבוצות 6 של האוניברסיטה הפתוחה מוגש לכם חינם. הורדת סיכום זה היא באחריותכם בלבד.
הזדהות עם קבוצות שיעור מספר 6: מאמר מספר 16 – זהות חברתית שלילית: מאמר זה מתייחס לנושא של אסטרטגיות העומדות לפני היחיד כשבעצם רוצה להתמודד עם הזהות שלו בקבוצה שיש לה משמעות שלילית. איחוד 2 הגרמניות, התנגדות המזרח גרמנים לאיחוד הזה. תיאורית ה- SIT לצד תיאוריה זו המאמר בוחן תיאוריה נוספת RDT – תיאורית הקיפוח היחסי. קיים שוני בין שתי התיאוריות הללו. אבל יותר הגיוני לאחד את שתי התיאוריות הללו יחד על מנת לקבל תמונה מלאה יותר. מדובר על מאמר תיאורטי הכוונה היא למודל שיש לו משתנים המשפיעים על משתנה מתווך. במאמר הזה, כל אחת מהתיאוריות מציעה מודל משלה והמאמר מייצג את שתי התיאוריות הללו. כל אחד מהמודלים נבחן בצורה הזו. תיאורית הזהות החברתית שזה המודל הראשון, היא מציעה כמשתנה מתווך את ההזדהות, המשתנים המנבאים של תיאורית הזהות החברתית הם: חדירות הגבולות, האם הגבולות בין הקבוצות הן חדירים או שאטומים, הוגנות – האם ההיררכיה נתפסת כמשהו הוגן, יציבות – לדוגמא במזרח ומערב גרמניה, גם אם המזרח גרמנים נתפסו באותה תקופה כקבוצה הנחותה יותר, היה ברור שזו שאלה של זמן שהם יתאחדו ועל כן המצב לא יישאר יציב לאורך זמן. תיאורית הקיפוח היחסי: תיאוריה זו מדגישה את כל העניין האמוציונלי, את כל הכעס והקנאה המתעוררים אצל היחיד. בקבוצות שבהן קיים אי שוויון הן לא תמיד מסתכלות על הקיפוח באופן אובייקטיבי. תיאורית הקיפוח היחסי מדברת על כך שאנשים חשים בלתי מסופקים או תחושה של קיפוח כאשר הם מרגישים כי קיים פער לא רק בין הרצוי למצוי, אלא גם כשהם חשים שיש פער בין מה שהם רוצים וראויים לו לבין מה שהם מקבלים כרגע. ניתוח המאמר: הדומה בין התיאוריות הוא ששתיהן מתבססות על השוואה חברתית. מטרת המאמר הוא להשוות בין שתי התיאוריות ולבדוק מי תוכל לנבא מתי האדם יבחר באיזושהי התנהגות קולקטיבית לעומת התנהגות אישית. המחקר הוא מחקר שדה שבדק את המזרח והמערב גרמני בשנת 1992. במבוא למאמר מדברים על 6 אסטרטגיות שמדברות על המזרח גרמנים הנחותים יותר: 1. מוביליות אישית (קפיצה מעל החומה, ספורטאים שערקו למערב) אנשים הבינו שהם יכולים לקבל יותר במערב גרמניה מאשר מזרח גרמניה. 2. רה-קטגוריזציה – טקטיקה אישית, אם נשאל מזרח גרמני מיהו, הוא יגיד שהוא גרמני. להעלות רמה אחת למעלה. 3. טקטיקה קולקטיבית – המזרח גרמנים יגידו שהם הדוגמא לגרמני הטיפוסי, המערביים צריכים לקחת דוגמא מהם. ניסיון לערער את הסטאטוס של הקבוצה השנייה. 4. תחרות ריאליסטית – מה שעניין את המזרח גרמנים זה שיפתחו יותר מקומות תעסוקה, מקומות לימוד טובים יותר, כל מה שניתן לתרגם בסופו של דבר לדברים ריאליים המתורגמים לכסף. 5. אסטרטגיה יצירתית – לשנות את ממדי ההשקעה באופן כזה, שהמזרח גרמני לא ישווה עצמו למערב גרמני אלא לאופציות שהיו לפני שחשבו על האיחוד. 6. אסטרטגיה יצירתית – הערכה מחדש של ממדי ההשוואה – להסתכל על כל העניין של משאבים ולהפחית מהחשיבות שלו, זה לא אינדיקציה למי יותר טוב. (למערב היה יותר משאבים מהמזרח). בחינת המודל לפי תיאורית הזהות החברתית: המודל לפי תיאורית הזהות החברתית מדבר על שלושה משתנים מנבאים, משתנה מתווך שהוא ההזדהות והתוצאות של 6 האסטרטגיות. המטרה היא לבדוק מה יוכל לנבא טוב יותר את האסטרטגיות. בחינת המודל לפי תיאורית הקיפוח החברתי: הם מדברים על כך שיש את המצב היום,
סיכום הזדהות עם קבוצות 6 של האוניברסיטה הפתוחה מוגש לכם חינם. הורדת סיכום זה היא באחריותכם בלבד.
הזדהות עם קבוצות שיעור מספר 6: מאמר מספר 16 – זהות חברתית שלילית: מאמר זה מתייחס לנושא של אסטרטגיות העומדות לפני היחיד כשבעצם רוצה להתמודד עם הזהות שלו בקבוצה שיש לה משמעות שלילית. איחוד 2 הגרמניות, התנגדות המזרח גרמנים לאיחוד הזה. תיאורית ה- SIT לצד תיאוריה זו המאמר בוחן תיאוריה נוספת RDT – תיאורית הקיפוח היחסי. קיים שוני בין שתי התיאוריות הללו. אבל יותר הגיוני לאחד את שתי התיאוריות הללו יחד על מנת לקבל תמונה מלאה יותר. מדובר על מאמר תיאורטי הכוונה היא למודל שיש לו משתנים המשפיעים על משתנה מתווך. במאמר הזה, כל אחת מהתיאוריות מציעה מודל משלה והמאמר מייצג את שתי התיאוריות הללו. כל אחד מהמודלים נבחן בצורה הזו. תיאורית הזהות החברתית שזה המודל הראשון, היא מציעה כמשתנה מתווך את ההזדהות, המשתנים המנבאים של תיאורית הזהות החברתית הם: חדירות הגבולות, האם הגבולות בין הקבוצות הן חדירים או שאטומים, הוגנות – האם ההיררכיה נתפסת כמשהו הוגן, יציבות – לדוגמא במזרח ומערב גרמניה, גם אם המזרח גרמנים נתפסו באותה תקופה כקבוצה הנחותה יותר, היה ברור שזו שאלה של זמן שהם יתאחדו ועל כן המצב לא יישאר יציב לאורך זמן. תיאורית הקיפוח היחסי: תיאוריה זו מדגישה את כל העניין האמוציונלי, את כל הכעס והקנאה המתעוררים אצל היחיד. בקבוצות שבהן קיים אי שוויון הן לא תמיד מסתכלות על הקיפוח באופן אובייקטיבי. תיאורית הקיפוח היחסי מדברת על כך שאנשים חשים בלתי מסופקים או תחושה של קיפוח כאשר הם מרגישים כי קיים פער לא רק בין הרצוי למצוי, אלא גם כשהם חשים שיש פער בין מה שהם רוצים וראויים לו לבין מה שהם מקבלים כרגע. ניתוח המאמר: הדומה בין התיאוריות הוא ששתיהן מתבססות על השוואה חברתית. מטרת המאמר הוא להשוות בין שתי התיאוריות ולבדוק מי תוכל לנבא מתי האדם יבחר באיזושהי התנהגות קולקטיבית לעומת התנהגות אישית. המחקר הוא מחקר שדה שבדק את המזרח והמערב גרמני בשנת 1992. במבוא למאמר מדברים על 6 אסטרטגיות שמדברות על המזרח גרמנים הנחותים יותר: 1. מוביליות אישית (קפיצה מעל החומה, ספורטאים שערקו למערב) אנשים הבינו שהם יכולים לקבל יותר במערב גרמניה מאשר מזרח גרמניה. 2. רה-קטגוריזציה – טקטיקה אישית, אם נשאל מזרח גרמני מיהו, הוא יגיד שהוא גרמני. להעלות רמה אחת למעלה. 3. טקטיקה קולקטיבית – המזרח גרמנים יגידו שהם הדוגמא לגרמני הטיפוסי, המערביים צריכים לקחת דוגמא מהם. ניסיון לערער את הסטאטוס של הקבוצה השנייה. 4. תחרות ריאליסטית – מה שעניין את המזרח גרמנים זה שיפתחו יותר מקומות תעסוקה, מקומות לימוד טובים יותר, כל מה שניתן לתרגם בסופו של דבר לדברים ריאליים המתורגמים לכסף. 5. אסטרטגיה יצירתית – לשנות את ממדי ההשקעה באופן כזה, שהמזרח גרמני לא ישווה עצמו למערב גרמני אלא לאופציות שהיו לפני שחשבו על האיחוד. 6. אסטרטגיה יצירתית – הערכה מחדש של ממדי ההשוואה – להסתכל על כל העניין של משאבים ולהפחית מהחשיבות שלו, זה לא אינדיקציה למי יותר טוב. (למערב היה יותר משאבים מהמזרח). בחינת המודל לפי תיאורית הזהות החברתית: המודל לפי תיאורית הזהות החברתית מדבר על שלושה משתנים מנבאים, משתנה מתווך שהוא ההזדהות והתוצאות של 6 האסטרטגיות. המטרה היא לבדוק מה יוכל לנבא טוב יותר את האסטרטגיות. בחינת המודל לפי תיאורית הקיפוח החברתי: הם מדברים על כך שיש את המצב היום,
