חפשו סיכומים

יום רביעי, 16 במרץ 2011

הזדהות עם קבוצות חלק 4 - סיכומים האוניברסיטה הפתוחה



לחצו כאן עבור סיכום הזדהות עם קבוצות חלק 4 . יש לכם שאילתא ? צרו קשר.
הזדהות עם קבוצות שיעור מס' 4: מאמר מס' 6: מציג את תיאורית ניהול האימה TMT. תיאורית ניהול האימה מדברת על חרדה שיש לאדם מפני המוות. הטענה של החוקרים היא שכדי להתמודד עם החרדה של האדם מפני המוות, יש כמה מכניזמים שהאדם משתמש בהם. החרדה מפני המוות מניבה מוטיבציה להאדרה עצמית מצד אחד, ומצד שני היא מניעה את האדם לקחת חלק מאוד מרכזי בתרבות בה הוא חי, אנו מוצאים דרך פרסומים או ארכיטקטורה להשאיר חותם, גם הולדת ילדים מתקשר למכניזם שיש לאדם להתמודד עם החרדה הזו, להיות חלק מהתרבות, לקחת חלק פעיל בקבוצה שלו, כך האדם מרגיש שהוא משתייך למשהו גדול ממנו ומותיר בו תחושה של נצחיות. המוטיבציה הזו להאדרה עצמית דרך השארת החותם וגם הזדהות עם הקבוצה, אלו האמצעים שהאדם נעזר בהם כדי להתמודד עם החרדה. החוקרים פותחים את המאמר בטענה שעד היום הנושא של הזדהות עם קבוצות דרך בסיס קוגניטיבי, הם מתייחסים למוטיבציות כגורם ישיר להזדהות. הם מדברים כעת על החרדה מפני המוות המעוררת את המוטיבציה להאדרה עצמית אשר גורמת להזדהות עם קבוצות. המאמר מדבר על המקור של אותה מוטיבציה וזה לא בא לסתור את תיאורית הזהות החברתית, אלא מדברים על כך ששתי התיאוריות משלימות אחת את השנייה. תיאורית הזהות החברתית מדברת יותר על הביטויים של אותה חרדה ובמאמר זה הם חושפים את מה שמסתתר מאחורי אותה מוטיבציה. המניפולציה – ביקשו מהנבדקים לכתוב פסקה על כל הדברים שיקרו לגופם בשעה שהם ימותו. איזה תחושות, איזה מראות עולים בהם ברגע שהם ימותו. השערה 1: המודעות למוות תתבטא בהגברת ההזדהות עם קבוצת הפנים. השערה 2: המודעות למוות תתבטא בהגברה של תפיסת האנטיטיביות של קבוצת הפנים. (=עד כמה מקבץ של אנשים נתפסים כקבוצה) של הקבוצה. בשנים האחרונות נעשו מחקרים שהראו קשר חזק בין המאפיין של הקבוצה לבין מידת ההזדהות, מושג האנטטיביות נתפס כמושג חיובי של הקבוצה. השערה 3: המודעות למוות תתבטא בהטיה לטובת קבוצת הפנים. כשהמשתנה של הזדהות והמשתנה של אנטיטיביות מהווים משתנים מתווכים. מהלך הניסוי: מבקשים מהאדם לכתוב על כל הרגשות המתעוררים בו כשהוא חושב על המוות. קבוצת הביקורת נדרשה לכתוב ביקורת על ספר שקראה. החוקרים מבקשים מהקבוצות למלא שאלונים. קבוצת הפנים הם איטלקים וקבוצת החוץ הם גרמנים. כל אחת מהקבוצות הייתה צריכה למלא על קבוצת הפנים והחוץ על מנת ליצור השוואה בין הקבוצות. תוצאות: משתתפים בקבוצת הניסוי דיווחו על רמה גבוהה יותר של הזדהות עם קבוצת הפנים. הם תפסו את קבוצת הפנים כקבוצה יותר אנטיטיבית. הם נטו לשפוט את חברי קבוצת הפנים בצורה חיובית בהשוואה לקבוצת הביקורת. למרות שלא נמצאו הבדלים רבים בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ. הם גם מצאו תמיכה להשערה השלישית. קיומו של משתנה מתווך. לסיכום: הקשר בין היחיד לקבוצה (ההזדהות של היחיד עם הקבוצה) מהווה מנגנון המווסת את החרדה מפני המוות, על ידי ההזדהות של האדם עם קבוצת הפנים, על ידי זה שאנו מאמצים את המעמדות, את הנורמות. נותנים תחושה של המשכיות ויציבות. אחת הטענות שהועלו היא שהחוקרים לא הצליחו ליצור משתנה לחץ משמעותי לחרדה. אין משהו שהוא מובחן מהותית משאר גורמי לחץ. פרק 2: השפעת ההקשר המיידי בהזדהות עם קבוצות: הדגש פה הוא על תהליכים קוגניטיביים הנובעים מתוך ההקשר החברתי. כל סיטואציה גורמת לנו לחשוב על עצמנו בצורה קצת אחרת. הגישות האלה טוענות שההקשר החברתי הוא מיידי ומשפיע על התפיסה העצמית של האדם. לרוב כשהאדם מבקש לתאר את עצמו, הוא ישתמש במשהו הייחודי לו. לכן אנו תמיד נזהה את עצמנו במה שהופך אותנו לייחודיים, יבוא יותר לידי ביטוי בחברות אינדבידואליסטיות. מבחינה קוגניטיבית אנו נחשוב על עצמנו דרך משהו נגיש, זמין באותו רגע. מהי הקטגוריה החברתית הנגישה לנו באותו הרגע. איום סטריאוטיפי – מדבר על כך שאנשים מתנהגים באופן התומך בסטריאוטיפים גם אם הם שליליים. גם אם הם מתנגדים אליהם. מבנה הבחינה: 20% שאלות אמריקאיות. חמש שאלות *4 נקודות. אין בחירה. 80% חלק פתוח, בחירת 4 שאלות מתוך 5, כשמקסימום עמוד אחד לכל שאלה. פרק 3: מתייחס לשאלה מדוע אנשים מזדהים עם קבוצות. האלמנט המרכזי כאן זה מאפייני הקבוצה. המאמרים שבפרק 3 הם 9 ו-11 מתייחסים לנושא של מאפייני הקבוצה כגורם שיכול להסביר את ההזדהות של האדם עם הקבוצה. לפי התיאוריה הקטגוריזציה העצמית, אנשים בדרך כלל מגדירים את עצמם כחברי הקבוצה כאשר בולטת ההבחנה בין קבוצת הפנים לקבוצת החוץ. לפי תיאוריה זו כל מה שיגרום לבולטות של הקבוצה יגרמו לאדם להזדהות אתה יותר. כגון, כל מיני סממנים חיצוניים כגון צבע עור, רעלה בלבוש המוסלמי. ברגע שהקבוצה נתפסת כיותר הומוגנית זה גורם לאדם להזדהות איתה יותר ואני תופסת אותה כהומוגנית יותר. כל הסוגיה של יחס ייחודי זה מאפיין הגורם לקבוצה להיות יותר בולטת. מאמר 9 מתייחס לקבוצה שהיא סטיגמטית, אנשים נושאי פירסינג ולא במקומות כל כך שגרתיים.