לחצו כאן להורדת סיכום אינטלגנציה אנושית .
אינטליגנציה אנושית. מטרת לימוד 1: הבנת ההתייחסות הפסיכומטרית המסורתית למשכל 1. פרק 1- אינטליגנציה מהי? א. סוגי הגדרות למונח מדעי; הגדרות מילוניות: המשמעות של מילה מסוימת כפי שהיא רווחת בציבור. אין למילה אינטליגנציה הגדרה מילונית אחידה. ההגדרה המילונית אינה תואמת את ההגדרה בידי החוקרים, אף על פי שהחוקרים אינם מעונינים להיות מנותקים מהציבור. ; הגדרת תנאי: הגדרה באופן ייחודי ללא קשר לדרך בה נהוג להשתמש במונח עד כה, ובאופן שמראה במה הגדרה זו מגדרות אחרות. מדובר בהגדרה תיאורטית ולא מדידה. ; הגדרות אופרציונליות: הגדרה באמצעות מונחים תצפיתיים. מבהירה כיצד מודדים את המונח, באמצעות מכשיר המדידה שלו. ; הגדרה באמצעות אנלוגיות: ניסיון לשפוך אור על המונח באמצעות השוואה שלו למושגים מתחומים אחרים. ב. הגדרות ומחלוקות מדומות: מאחר וקיימות הגדרות רבות למונח אינטליגנציה, ומאחר וכל הגדרה משקפת בתוכה מספר גדול של פעולות המחלוקות המקצועיות בתחום זה הן למעשה "מחלוקות מדומות" מאחר והן נובעות מההגדרות הרבות והשונות של המונח. ג. תיאוריות אימפלציסטיות: גישות המתבססות על תפיסות לא מדעיות של מהות האינטליגנציה. מבנה מושגי מובלע הקיים במחשבתו של אדם כאשר הוא מדבר על אינטליגנציה- הנה תיאוריה פרטית ע"פ טבעה. תיאוריה זו מקבילה להגדרה המילונית. בסקר שביצע סטרנברג נבדקו התפיסות של הציבור ובקרב פסיכולוגים התקבלו 3 איפיונים מרכזיים; כושר לפתרון בעיות מעשיות ; כושר מילולי ; יכולת חברתית ד. האם ניתן להגיע להגדרה אחידה? חוקרים רבים הגדירו את האינטליגנציה בצורות רבות ושונות, כיום כ-100 שנה לאחר הופעתו המחודשת של המונח לא קיימת עדיין הגדרה אחידה ומוסכמת על כלל החוקרים. ה. תמיכה אמפירית באחדות האינטליגנציה: ע"פ טבלת המתאמים הבודקת את המתאמים בין מבחנים שונים במבחני וקסלר אנו רואים מתאם חיובי בין המבחנים השונים למרות ההבדל התוכני בינם. מכאן ניתן להסיק כי המבחנים מודדים משהו משותף וזוהי הוכחה לאחדות האינטליגנציה. ו. מהי מהות האינטליגנציה? ישנם 5 רכיבי אינטליגנציה עליהם יש הסכמה; האינטליגנציה נמדדת על פני רצף: ניתן לסדר את בני האדם על גבי רצף מגבוה לנמוך. ; נכונות התשובה או הביצוע: היכולת להשיב על תשובות נכונות או לפתור בעיות בצורה נכונה. האינטליגנציה היא אותה התכונה שמסייעת לאדם לאתר בעיה, ולהגדירה ולייצר לה פתרון ולהעריך את נכונותו. בהקשר זה הוצעו ע"י נבו מספר סוגי אמיתות: - אמת תלוית סמכות- סמכות מתועדת וידיעת נורמות בלתי כתובות - אמת לוגית/ מתמטית- מערכת של כללים לוגיים. - אמת אמפירית/ פיזית- ידיעת החוקים הפיזיים שמכתיבים את המציאות על פני כדוה"א. - אמת סמנטית (משמעות)- זיקה סמנטית בין מילים, אמירות ותופעות לשוניות שונות ; אינט' עוסקת בהכרתי/ קוגניטיבי- תכנים הכרתיים ולא פיזיים או אפקטיבית. ; האינט' נוגעת לחומר מורכב ; מידת היעילות בפתרון- היעילות נמדדת ע"פ רצף של 3 רכיבים: - הספק- פתירת בעיות במהירות רבה ככל האפשר - חסכנות- למצוא את הפתרון הפשוט והחסכני ביותר. - צורך במידע תומך- כמה שפחות צורך במידע תומך ז. הגדרת האינט': מכלול הכשרים אשר באמצעותם אנו פותרים בעיות בצורה נכונה ויעילה- זוהי הגדרה מילונית והגדרת תנאי. ח. הסכמות נוספות בין חוקרים; האינט' מסייעת להסתגלות האדם ; החשיבה מתבצעת במוח ולכן ההבדלים באינט' נובעים גם מהבדלים פיסיולוגיים-נוירולוגיים. ; אינט' נתפסת כגבוהה-נמוכה בקונטקסט חברתי מסוים ; האפשרות לחקור מרכיבי אינט' עדיין מוגבלים. 2. פרק 2- תיאוריות של אינט' א. תיאוריות סגורות: התיאוריות הסגורות מבקשות לספק הסבר מקיף וממצה של מבנה האינט' תוך שימור בנתונים סטטיסטיים וממצאים אמפיריים בלבד. א.1 דגמים היררכיים: מתאר את מערכת הקשרים בין המבחנים כמודל דמוי עץ ע"פ מידת חשיבות הכשרים. העברת סוללה רחבה של מבחנים לכמות גדולה והטרוגנית של נבדקים, וניתוח התוצאות באמצעות ניתוח גורמים. באמצעות ניתוח הגורמים מתקבלים: - גורמים מסדר ראשון- מתגלים בשלב הראשוני של התהליך, אך הם משניים - גורמים מסדר שני- נקראים גם קבוצתיים/ מרכזיים. - G- המרכיב הכללי של האינט' ; המודל הדו- גרמי של ספירמן: הדגיש את חשיבותם של 2 גורמים: ה-G וגורם ספציפי ה-S. הכושר השכלי הכללי הוא החשוב ביותר ואח"כ הכושר למבחן הספציפי. הגורמים הראשוניים והמשניים אינם חשובים ואינם ניתנים להוכחה לטענתו.ספירמן אפיין את גורם הG ככושר הפשטה וכושר הסקה כלפי יחסים וקשרים. ג'נסן סיפק הוכחות אמפיריות לטענתו של ספירמן: ישנם מתאמים חיוביים בין כל מבחני המשכל "Positive manifold;. ישנם 3 הסברים לתופעת הPosotive Manifod: - הסבר נוירו פיסיולוגי: ההבדלים בין בני האדם נעוצים בהבדלים במבנה המוח ואיכות הנוירונים. - הסבר מוטיבציוני: המתאמים החיוביים נובעים מרמת המוטיבציה של האדם להצליח במבחן ללא קשר לסוג המבחן. - הסבר ארכיטקטוני- כל סוגי הפעילות הקוגניטיביות בעלות רכיבים בסיביים שמשותפים לכולם. ; המודל הדו- גרמי של קאטל: הדגיש את חשיבות ה-G ו2 גורמים מסדר משני: GC אינט' מגובשת, אשר נרכשת בתהליך למידה ומושפעת מהסביבה, מצב סוציואקונומי ומתגבשת באמצעות למידה והשכלה. ניתן למדוד אותה באמצעות מבחנים סקולסטיים. וGF אינט' זורמת- האינט' עמה אנו נולדים, יכולות מולדות שלא משתנות לאחר הינקות. ע"מ למדוד GF יש להשתמש במבחנים אשר לא מושפעים מלמידה. ; מודל הכשרים השכליים של תרסטון: מדגיש את רמת הגורמים הראשוניים וציין 10-12 כאלו שעומדים בתשתית של כל מבחני האינט'. כמו כן טען כי יש לחפש לכל גורם מבחן ייצוגי משלו והוא יהיה בעל הטעינות הגבוהה ביותר לגורם. ; סיכום המודלים ההיררכיים: קיים קושי להכריע בין המודלים השונים מכמה סיבות: - מהימנות נמוכה- ישנם גורמים חיצוניים מלאכותיים אשר משפיעים - הקריטריונים לקביעת הגורמים נקבעים מראש ע"י החוקר עם החלטתו על אופן הניתוח ולכן משפיעים על התוצאות וגורמים לשונות בין המחקרים השונים ולכן אין בסיס להשוואה. - החוקר משפיע על התוצאות בכך שהוא זה שמחליט על אילו מבחנים להעביר במסגרת ניתוח הגורמים. - זיהוי הגורמים ומתן פירוש להם נעשה ע"י החוקר באופן סובייקטיבי בהתאם להשקפתו על אינט'- יתכנו חילוקי דעות בין החוקרים גם בשלב זה. א.2 דגמים מורפולוגיים: מתאר את מערכת הקשרים בין המבחנים בצורה רב מימדית. הגורמים השונים הם בעלי אותו סדר חשיבות. מבנה האינט' ע"פ גילפורד: כל התנהגות אינט' ניתן לאפיין באמצעות 3 ממדים,הקוביה מכילה 120 תאים שכל אחד מהם הוא צירוף של 3 תפקודים של האינט'. עפ"י מודל זה הכשרים אינם מתפקדים באופן עצמאי אלא האדם משתמש במספר רב של כשרים והוא משלבם זה בזה ע"מ להגיע לפתרון מהיר. 1. ממד הפעולה- הפעולה השכלית המתבצעת כולל את הפעולות הכרה, זכירה, חשיבה מסתעפת, חשיבה מתמקדת והערכה. 2. ממד התוכן- מהות החומרים או הידע הקשורים לפעולה כולל 4 סוגי תכנים: תוכן צורני, תוכן סימלי, תוכן משמעותי ותוכן התנהגותי. 3. ממד התוצר- צורת עיבוד הידע ורמת מורכבותו. 6 סוגים של תוצר: יחידות, קבוצות, יחסים, מערכות, העברות והשתמעויות. 3. פרק 3- מבחני משכל: א. סקירה היסטורית א.1 גלטון- חקר את הקשר שביו תורשה למשכל. נחשב לאבי 2 הרעיונות העקרוניים העומדים בבסיס מבחני המשכל: עקרון ההבדלים האינדיווידואליים- בני אדם שונים זה מזה בכשרים השכליים, ועקרון המדידה האובייקטיבית- ניתן למדוד את ההבדלים הללו. חקר את הקשר שבין משכל לתורשה באמצעות מדידות של תכונות אנתרופומטריות (היבטים פיזיים) ותכונות פסיכופיסיות. כמו כן תרם באמצעות תרומות מתודולוגיות: הצעת רעיון העקומה הנורמלית להתפלגות של משתנים אנושיים והצעת רעיון המתאם א.2 קאטל הראשון שטבע את המונח מבחן שכלי. המשיך את רעיונותיו של גלטון והוסיף להם מבחנים נוספים. תרומותיהם של קאטל וגלטון: הרעיון כי ניתן למדוד אינט' בצורה אובייקטיבית, הרעיון להבדלים אינדוודואלים וניתוח באמצעות כלים סטטיסטיים שהם פיתחו. א.3 בינה חקר פיגור שכלי. טען כי הדרך היחידה למדידת אינט' היא בדיקת תהליכים מורכבים. פיתח את מבחן בינה וסימון למדידת אינט'. במבחנים אלו הוכנס לראשונה המונח "רמה שכלית" כביטוי לרמה השכלית של הנבדק ביחס לביצועיים טיפוסיים של בני גילו, המונח שונה אח"כ למונח "גיל שכלי". העיבוד המפורסם למבחני של בינה הוא מבחן סטנפורד- בינה שפותח ע"י טרמן באוניברסיטת סטנפורד. תרומותיו של בינה: 1. הכניס מטלות סבירות ביחס לגיל ולחיים. 2. ביצע ניסוי של הכלים למדידת תוקף ומהימנות. 3. ציין כי משכל קשור לגיל 4. קבע את המונח גיל שכלי א.4 סטרן טבע את הנוסחא הראשונה לחישוב מנת משכל: גיל מנטלי/ גיל כרונולוגי=IQ. טען כי הנוסח צריכה להיות מחושבת כמנה ולא כהפרש מאחר וההפרש בין הגיל המנטלי לבין הגיל הכרונולוגי בעל משמעות שונה בגילאים שונים. במהדורת סטנפורד בינה הוסיפו לנוסחה מכפלה פי 100 כך שהממוצע בכל גיל הינו 100. קיימות 2 בעיות בנוסחה לחישוב מנת המשכל: מניחה כי התפתחות המשכל לאורך השנים היא ליניארית למרות שישנם כשרים שכליים אשר נעצרים בהתפתחותם כבר בגיל 14-15. ובנוסף מסיקה כי למשכל אין גבול עליון. א.5 אוטיס וירקיס: בעקבות מלחמת העולם השנייה נולד צורך בצבא ארה"ב למיון מהיר של כמות גדולה של מתגייסים לצבא. בשל צורך זה פיתח ירקיס מבחנים אשר נוצרו ע"י אוטיס אשר ענו על הצורך באבחון מהיר בצורה קבוצתית. לאחר המלחמה מבחנים אלו המשיכו לשרת צרכים נוספים- אבחון לאוניברסיטאות בשירות מערכת החינוך, מבחני מיון והשמה ועוד. החידוש הטכני- שאלות ברירה, הוליד שינויים מפליגים. א.6 תורסטון: לטענתו גורמי האינט' הבסיסיים הם מסדר ראשון. הציע סוללת מבחנים הבודקת "כשרים שכליים בסיסיים" PMA כאשר כל אחד מהמבחנים מייצג כושר שכלי. תרומתו העיקרית היא שבעם הראשונה הוצגה סוללת מבחנים אשר נשענה על תיאוריה פסיכומטרית ברורה, המודל שלו היה יציב ובעל זיקה ישירה לתיאוריה שקדמה לו. א.7 ווכסלר ייצר מבחן משכל חדש למבוגרים בשם "ווכסלר- בלווי" WBIS אשר נועד בתחילה לשימוש קליני אחר במהרה נפוץ לשימושים נוספים. לסולם זה ישנם 3 עקרונות: 1. אחידות הבדיקה- אותו המבחן הועבר לכל הגילאים, ע"מ לבדוק את אותם הכשרים 2. חלוקת הסולם- חולק ל-2 חלקים, מילולי וביצועי 3. המדידה נעשית ביחס לגיל- הIQ של הנבדק אינו נקשר לקבוצות גיל אחרות, אלא תלוי במיקומו היחסי בתוך קבוצת גילו. מתן הציון מתבסס על כך שממוצע שכבת הגיל היא 100 וס"ת היא 15 והמשכל מתפלג באופן נורמלי. ב. דוגמאות למבחני משכל: מבחנים יחידניים: מועברים לכל נבחן ונבחן בנפרד. ב.1 ווכסלר כיום קיימים סולמות ווכסלר לשלוש רמות גיל - לגילים 3-7 WPPSI- R - לגילים 6-16 WISC-R כולל בנוסף לWAIS-R גם מבחן מבוכים - לגילים 16- 74 WAIS-R כולל 11 תתי מבחנים המועברים פסיכולוג מול נבחן אחד. מחולקים למבחנים מילוליים- ידיעות, ספרות, אוצר מילים, חשבון, הבנה, צד שווה. וביצועיים- השלמת תמונות, סידור תמונות, קוביה, צירוף חלקים, מספר- סימן. ובחלקם הזמן מוגבל בצורה הדוקה. הנבדק מקבל 2 ציונים- ציון סולמי וציון של 3 מנות משכל- מילולי, ביצועי וכללי. בכל מע' ציונים הנבדק מושווה לנורמת בני גילו. ב.2 סטנפורד- בינה מבוסס על עיבודים של מבחן בינה- סימון הצרפתי, מיועד לגילאים 2-80. מכיל 15 מבחנים המיועדים לגילאים שונים אשר מייצגים 4 תחומים קוגניטיביים: - חשיבה מילולית - חשיבה כמותית - חשיבה מופשטת חזותית - זכירה לטווח קצר. סיכומים האוניברסיטה הפתוחה שאילתא .
