חפשו סיכומים

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

סיכום ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים - סיכומים פתוחה

סיכום ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה . הורדת סיכום זה היא באחריותכם בלבד. כל שאילתא תתקבל בברכה. המשיבו לשלוח לנו סיכומים לאתר.

לחצו להורדת הסיכום
קטע מהסיכום: מערכי שיעור ניצולי שואה בקולנוע. מפגשים 1 ו-2 – שנות הארבעים העלילתי סרטים- בית אבי,הרברט קליין 1947 יום הנפלא הוא המחר, הלמר לרסקי 1948. קולנוע ציוני לאומי. דגשים : תהליך השינוי שעובר הניצול עם הגעתו ארצה. חזרה נרטיבית של הסרטים, התבנית הנרטיבית נשמרת. ביום הנפלא הוא המחר בניית הגדר. בבית אבי ההתמוטטות. הקרנה של הקטעים- הגדר וההתמוטטות. חוקרי תרבות וזהות מצאו אחדות וזהות עם מבנים קבועים של התנהגויות, החוקרים הפוסט מודרניסטים מערערים על תפיסה זו- עניינים הנדחקים לשולים- נשים שחורים וקבוצות אתניות. טענתם שזהות היא ישות דינאמית, לא קבועה הנמצאת בתהליך תנועה תמידי ללא סוף מוגדר, והמושפעת משינויים הסטורים תרבותיים. סטויארט הול טוען שיש להחליף את המודל הישן של הגדרת זהות ללא שינוי במודל דינאמי- בעל שינויים תרבותיים ושתמיד נמצא בתנועה. החוקרים הפוסט מודרניסטים, עוסקים בתפיסת זהות ובקבוצות שנדחקו הצידה. טוענים כי אבחנה בין אנחנו לאחר הוא חלק בלתי נפרד מתהליך של בנייה של זהות תרבותית. על מנת להבין זהות אישית או קולקטיבית יש לבדוק את האחרים באותה זהות. ז'ק דרידרה ומישל פוקו טוענים כי גיבוש של כל תרבות קשור בקשר בלתי נפרד בנידוי האחרים. בדחיקתם לשוליים מכיוון שהם מאיימים בשונות שלהם הזהות השלמה של החברה, מאיים עליה ולכן מאפשר מעשי אלימות כנגד האחר הוצאתו החוצה. דרידה – שוני ולא אחדות- נ. פתיחה להבנת תרבות המערב., אפשר להבין תרבות רק מול אחרים. קומי ק/ באבא- יחסים בין מרכז לשוליים מורכבים, נזילים. החברה רואה אחר את התכונות השלילות שלה, ואנו מדחיקים מהחברה כי לא רוצים לראות בעצמנו את התכונות הללו.- המאבק הוא פנימי אם כן, אך החברה נמשכת לאחר בשל שונותו ולכן יש דמיון וחיקוי הדדיים בני שני הגורמים. לפי החוקרים הפוסט קולוניאליסטים – יש צורך בחקירה של מערכת היחסים עם האחר ועם השונות שבתוכנו כך נוכל לא להפוך אותו לשעיר לעזאזל. ונוכל לסתור תפיסות מסתגרות ולאומניות ומקבלת את ההבדלים בין יחידים לקבוצה. תפיסות אלו השפיעו על הזהות היהודית. על פי מחקרים נמצא כי היהודים נדחקו לשוליים ודוכאו כאחרים. ובעת שבנו היהודים את זהותם הם דחקו לשוליים את האחר (מזרחים ערבים נשים, אלה שוחט) על פי תפיסה זו של חלוקה בין מרכז לשוליים ניתן להתאים את הדיון במפגש בין ניצולי השואה לאנשי הארץ- הציונות הגדירה את עצמה בניגוד לאחרים- יהודי חדש אנטי תזה ליהודי הגלותי. דניאל בוארין טוען כי שנות הגלות הרבות בהן העם היהודי השתמשו במוחו ולא בכוחו פיתח סוג של תכונות נשיות והומו סקסואליות, הגבר נחשב סוג של אישה, שכן נחישות ואומץ היו נחלת הגבר האירופי , והיהודי לכן היה לא גבר. עובדה זו מוכחת לאורך שנות ההיסטוריה היהודית בדמות אסתר המלכה יעל ויהודית. סרטים- בית אבי,הרברט קליין 1947 יום הנפלא הוא המחר, הלמר לרסקי 1948. קולנוע ציוני לאומי. דגשים : תהליך השינוי שעובר הניצול עם הגעתו ארצה. חזרה נרטיבית של הסרטים, התבנית הנרטיבית נשמרת. ביום הנפלא הוא המחר בניית הגדר. בבית אבי ההתמוטטות. הקרנה של הקטעים- הגדר וההתמוטטות. ז'ק דרידרה ומישל פוקו טוענים כי גיבוש של כל תרבות קשור בקשר בלתי נפרד בנידוי האחרים. בדחיקתם לשוליים מכיוון שהם מאיימים בשונות שלהם הזהות השלמה של החברה, מאיים עליה ולכן מאפשר מעשי אלימות כנגד האחר הוצאתו החוצה.