סיכום מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים - פרקים 1-2 האוניברסיטה הפתוחה

פרק 1 – מבוא, מה משפיע על השינויים בעולם, רמות ניתוח:

כולנו חלק מהעולם והעולם בלתי נפרד מאיתנו, אם אנו רוצים לחיות חיי הסתגלות בעיצומן של רוחות עזות של שינוי עולמי עלינו להתמודד עם האתגר של גילוי התכונות הדינאמיות של הפוליטיקה העולמית. כל אדם מושפע יותר ויותר מהאירועים בעולם, על כולם להתמודד עם האתגר של חקר דרכי פעולתה של המערכת העולמית, השפעתה על הדרך שבה נשרוד ונשגשג. רק לאחר שנלמד איך משפיעות החלטותינו והתנהגותנו, על המצב העולמי וכיצד כולם מושפעים ממנו נפנה לעסוק בשאלה – כיצד השינוי יהיה ידיד ולא אויב?

כל תקופה בהיסטוריה מתאפיינת במידה מסוימות בשינוי, מדינות בעולם התקרבו זו לזו בתחום התקשורת, הרעיונות והסחר. שילוב המשקים יצר שוק עולמי וכך יצר קשר תלות הדדי בין מדינות ותרבויות, הגלובליזציה משנה את דרך פעולתו של העולם, וכך גם מגמות של פירוד מזעזעות העולם ומעצבות מחדש דרך פעולתו.

*ההתפלגות הדו קוטבית של העוצמה- חלוקת מאזן הכוחות לשתי קואליציות בראשות מעצמות צבאיות יריבות, שכל אחת רוצה לבלום את התפשטות השנייה.

הפצת נשק קונוונציונלי ולא קונוונציונלי, הידרדרות עולמית באיכות הסביבה, תחיית הלאומיות והקונפליקטים האתניים, - כל אלה מבשרים עיצוב מחדש.

*תמורות- שינוי גדול בדפוס האופייני של פעולת גומלין בין המשתתפים הפעילים ביותר בפוליטיקה העולמית עד שנדמה כי מערכת אחת החליפה אחרת.

מדובר במערכת בינ"ל חדשה אם יש לנו תשובה חדשה לאחת מהשאלות הבאות:
- מה הן היחידות הבסיסיות של המערכת? (מדינות או תנועות דתיות על לאומיות)
- מהם יעדי מדיניות החוץ הראשיים? (כיבוש שטח או רווח ע"י סחר)
- מה יכולות יחידות אלה לעשות לאחרות באמצעות היכולת הצבאית והכלכלית שלהן?

שני קריטריונים על פיהם נקבע מהי מלחמת עולם, נבין מהי מלחמה רק לאחר שנסתיימה:
-כאשר בעקבות מלחמה גדולה יש צורך להקים מערכת בינ"ל חדשה – השפעה של האירוע על כל העולם.
-כאשר המון מדינות מקבלות עצמאות בעקבות מלחמה גדולה.

אמות מידה אלה עשיות להביא אותנו למסקנה שאכן צמחה באחרונה מערכת חדשה:
- נוצרו שותפויות סחר חדשות- מנהלים תחרות זה עם זה,
-ארגונים בינ"ל מותחים את השרירים הפוליטיים בתחרויות עם מדינות אחרות ותנועת דתיות קוראות תיגר על המערכת העולמית.
-כיבוש שטחים אינו המטרה העיקרית והפצת טכנולוגיה של אמצעי לחימה שינתה כליל את הנזק שמדינות יכולות לגרום זו לזו .
-הרווח הכלכלי תלוי לעיתים באלה שכושר ההרס שלהם הולך וגדל .

השינויים העמוקים שינו כליל את מעמדן של המדינות במדרגים השונים המגדירים את מבנה הפוליטיקה הבינ"ל . המדרגים עצמם שרירים וקיימים:
- המדרג הכלכלי – מפריד בן העשירים והעניים.
- המדרג הפוליטי – מפריד בן שליטים ונשלטים.
- מדרג המשאבים מפריד בן ספקים ונזקקים.
- הפערים הצבאים מעמידים את אלה מול אלה , החזקים מול החלשים .
כולם עדין מעצבים את היחסים בן המדינות , כך גם הנצחת האנרכיה הבינ"ל בהעדר מוסדות שישלטו בכדור הארץ וחוסר ביטחון לאומי, ממשיכים לעודד הכנות למלחמה ושימוש בכוח בלא הסכמה .
שינוי והמשכיות מתקיימים ושני הכוחות מעצבים באותו הזמן את הפוליטיקה העולמית .
פעולות גומלין יקבעו את עתיד היחסים בן שחקנים גלובליים .

האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? שתי גישות:
1- האסכולה המדעית- טוענת שההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה בקווים בסיסיים קבועים ושיש ללמוד מן העבר.
2- האסכולה המסורתית טוענת שאין שום הגיון בהיסטוריה, כל פעולה היא תוצאה של תאונה או הזדמנות.
מחזורים- מתרחשים רצפים של אירועים מחזורים הדומים לתפוסים בתקופות קודמות .

אנו יצורים מוגבלים במחשבה שלנו לכן אנו נידונים לטעויות, כולם מחפשים מידע כדי לחזק את דעותינו הקודמת על העולם ודוחים מידע סותר .מטרתנו היא להתמודד עם עולם מבלבל ע"י הבניית דעות על קווי מדיניות חוץ אני מעודדים אותנו לקבל דימויים מסוימים כמדויקים ולהרחיק מהתודעה אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם אמונותינו הקודמת (=קונפליקט פסיכולוגי הנקרא דיסוננס קוגניטיבי) דעותינו על העולם מושקעות מהדרך בא אנו מפרשים אירועים מסוימים .
בני אדם נבדלים זה מזה בתפיסה של מידע ובתגובות עליו – המוח מסנן את מה שהוא תופס .

הגורמים המשפיעים על תפיסותינו בתחום הפוליטיקה:
- הצרכים , הדחפים והנטיות שלנו המוטבעים באישיותנו מילדות .
- תמונת היחב"ל המצטיירת בעיננו כפי שעברנו דרך מסנן החברה או ההשכלה .
- דימוי ההיסטוריה שעיצבו במוחנו המורים והספרים .
- דעות על המתרחש בעולם שהביאו חברים וקרובים .
- עמדות שהביאו מעצבי מדינות , מדענים , ואחרים שאנו מעריכים .
- עמדות שאנו תופסים בתפקידים שאנו ממלאים ( סטודנט , הורה , דיפלומט )

הסובלנות והפתיחות בדרכים חדשות משתנות מאדם לאדם אכן כולנו שרויים במידה מסוימת בתפיסות מוקדמות שהציבו אותנו בעבר.

ישנם מנהיגים האוצרים במוחם נסיבות היסטוריות ומטים אותם לנהוג בדרכים מסוימות כלפי אחרים . מנהיגים ואזרחים נוטים להתעלם ממדיה הנוגדת את אמונתם וערכיהם כך לעיתים קרובות תפיסות מוטעות מלבות מחלוקות בפוליטיקה העולמית במיוחד כאשר היחסים בין המדינות הם עוינים .
אי אמון וחשד מתעוררים שצדדים יריבים רואים זה את זה באור שלילי , צדקנות מובילה צד אחד לראות את מעשיו שלו כמועילים ואת תגובת היריב כשלילית ועוינת. במקרים כאלה קשה לישב סכסוכים . לכן קידום השלום הוא עניין של שינוי אמונות מושרשות היטב הרחבת סחר וצורת אחרות של קשר על לאומי .

שום מגמה ושום צרה אינה עומדת לבדה כולן פועלות הדדית העתיד מושפע מגורמים רבים שכל אחד קשור לאחרים .הדרך הטובה ביותר להבין את הפוליטיקה העולמית היא להתמקד באחת או יותר משלוש רמות ניתוח : יחידים , מדינות או שחקנים , והמערכת הכלל עולמית .

ניתוח ברמת היחיד – עינינו במאפיינים אישים של בן אדם ואזרחים ממוצעים שלהתנהגותם תוצאות פוליטיות חשובות וכן מי שאחראים לקבל החלטות חשובות בשם המדינה כאן נוכל למצוא את השפעת יחידים על עמדותיהם ואמונותיהם הפוליטיות והתנהגותם הפוליטית .

ניתוח ברמת המדינה - כולל את היחידות המוסמכות לקבל את החלטות המסדירות את תהליכי מדיניות החוץ של מדינות והתכונות הפנמיות של אותן מדינות.
למשל – סוג משטר , רמת עוצמתן הכלכלית והצבאית , מספר קבוצות הלאום .
תהליכים שבאמצעותם מדינות מקבלות החלטות ויכולתן להוציא אל הפועל .

ניתוח ברמה כלל עולמית – עוסק בפעולות גומלין של מדינות ושחקנים עולמים שפעולותיהן מעצבות את המערכת הפוליטית הבינ"ל . יכולתן של מדינות עשירות להכתיב למדינות עניות את החלטותיהן , יכולתו של האו"ם לקיים או לא לקיים .

יש שפע של דוגמאות לדרכים השונות בהן מגמות לסוגיות גלובליות נובעות מהשפעות שמקורן בכל אחת מרמות הניתוח למשל : מדיניות סחר מגן שנוקטת מדינה מייבאת מעלה את עלויות הביגוד לצרכנים ומורידה את רמת החיים של האזרחים במדינות המייצרות .מדיניות כזו היא יוזמה של ממשל מדינה ( רמה לאומית ) אך היא מורידה את איכות החיים של בני האדם ( רמת היחיד) מצמצמת את רמת הסחר העולמי וכך מאיימת להאיץ מלחמות סחר ( רמה עולמית ) .

*מעצמות גדולות- מדינות בעלות עוצמה צבאית וכלכלית הרבה ביותר במערכת הכלל עולמית.

*שחקנים שאינם מדינות- קבוצות שפעילותן חוצה גבולות לאומיים והן אינו מדינות כמו ארגונים שחברות בהן מדינות וארגונים לא ממשלתיים שחבריהם יחידים וקבוצות פרטיות, תנועות דתיות וקבוצות טרור.

*מדיניות נמוכה- סוגיות רווחה, קשורה להיבטים כלכלים, חברתיים וסביבתיים .
*מדיניות גבוהה- סוגיות הקשורות לביטחון , יחסים צבאיים ופוליטיים.

*תלות גומלין- מצב הנוצר כאשר להתנהגות שחקנים נודעת השפעה רבה על אחרים שעמם באים במגע, עד כדי כך שהצדדים נעשים רגישים ופגיעים הדדית.

פרק 2 – גישות ותיאוריות בפוליטיקה העולמית: ליברליזם וריאליזם:

הגישות התיאורטיות העיקריות שמעצבי מדינות וחוקרים נוקטים כדי לפרש את היחב"ל, איך עיצבו שינויים –תיאוריות שונות. מדעני החברה בונים תיאוריות שונות כדי להבהיר אירועים בינ"ל . במשך הזמן מתחילות פרדיגמות כמו יחב"ל להשפיע על שיפוטים. בד"כ פרדיגמות כאלה מנוסחות מחדש כדי להסביר התפתחות חדשה בעיניי העולם .מאז ומתמיד נוסחו מחדש או נזנחו פרדיגמות. מלחמות גדולות מהוות גורם ממריץ לשינויים משמעותיים בהסברים תיאורטיים של היחב"ל .
3 מלחמות גדולות בלטו במאה ה- 20 : מלחה"ע ה- 1 , מלחה"ע ה- 2 והמלחמה הקרה כל מלחמה עיצבה מחדש את מעצבי המדינות הנוגעות לפוליטיקה העולמית, כל מאבק גרם לסילוק הפרדיגמה וחיפוש אחר תיאוריה חדשה.

שתי גישות עיקריות השפיעו על החשיבה בתחום הפוליטיקה העולמית במהלך ההיסטוריה:
*ליברליזם וריאליזם – סקירה זו היא בררנית מאוד . מלבדה יש עוד 6 הבדלים חלוקים :
*התיאוריה של קבלת החלטות- מבהירה כיצד מנהיגים ושחקנים שואפים לקבל החלטות בתבונה .
*תיאוריית המחזור הארוך- מבקשת להסביר את השפל והגאות בפוליטיקה, במנהיגות, ובמלחמות .
*תיאוריית התלות- בוחנת את דפוס השליטה המאפיין את היחסים הלא שיויונים בן המדינות העשירות והעניות בעולם .יחסי ניצול.
*תאוריית היציבות ההגמוניות- מבקשת להבין כיצד ניתן עידוד לשיתוף בין המדינות כדי להתמודד עם בעיות .
*תאוריית המע' העולמית- קיימת חלוקת עבודות בינ"ל, המדינות המרכזיות מתמחות ביצור מוצרים מעובדים מתוחכמים, והמדינות שבשוליים מתמקדות ביצור חומרי גלם ומוצרי חקלאות.

נתמקד בשתי המסורות התיאוריות החשובות שארגנו מאז ומתמיד את החשיבה בתחום היחב"ל :
השקפת העולם הליברלית והריאליסטית :
--התפתחות החקירה התיאורטית :
שהחל המחקר הפורמאלי של היחב"ל, שפע העולם אופטימיות, רבים האמינו שהעולם יתקיים לעד . ועידת השלום בהאג עוררה תקווה – החימוש הוגבל רק יחסכו מאירופה מלחמות נוספות, התעשיין אנדרו הרנג' תרם נתח גדול למען שלום העולם אך הפסיקו וכך פחת הסיכוי לקידום התיעוש (= התפתחות התעשייה משמעה עלויות וסכנה למלחמה בין המעצמות הגדולות)
באותם הימים למדו חוקרי היחב"ל היסטוריה על מנת ללקט תובנות באשר לאירועי היום. החקר בד"כ כלל פרשנויות האישים ואירועים, ורק לעיתים נדירות כלל תיאוריות על לקחי ההיסטוריה או חוקים, העשויים להסביר את תגובתן של מדיניות לגירויים .

ההרס וההרג שגדתה מלה"ע ה- 2 שמו קץ לביטחון שהקנה פופולארית לגישת ההיסטוריה העכשווית (= גישה המתמקדת באירועים שוטפים והיסטוריה ולא בהסברים תיאורטיים)
מלחמה זו הייתה לקח כואב שדרבן את מבקשי הדעות לטפל בבעיות המדיניות באותה תקופה .

ליברליזם :
מלחה"ע ה-1 חוללה מהפך בחקר היחב"ל , תמציתו של הליברליזם היא בהדגשת השפעתם של רעיונות על התנהגות על שוויונו וחירותו של היחיד והצורך להגן על בני האדם מפני הכוונת יתר של המדינה. יש לראות בבני האדם מטרות ולא אמצעים מעמיד את העיקרון המוסרי מעל השלטון, ואת המוסדות מעל האינטרסים ככוחות מעצבי יחסים במדינה.
• טבע האדם טוב מיסודו, בני אדם מסוגלים לעזור זה לזה בזכות תבונה, חינוך, ורוח מסורת.
• התנהגות אנושיות רעה (אלימות) היא תולדה של מוסדות רעים.
• מלחמה ואנרכיה אינן בלתי נמנעות. מלחמה היא בעיה גלובלית המצריכה מאמצים רבים ומשותפים.
• על החברה הבינ"ל להתארגן מחדש כדי לחסל את המוסדות הגורמים למלחמות.

על אף שהיו הבדלים בין אידיאליסטים ליברלים לתיקון המע' הפוליטית הם התחלקו לשלוש קבוצות :
1. אחת דגלה בכינון מוסדות בינ"ל שיחליפו את מערכת מאזן הכוחות הנוטה למלחמה , במערכת חדשה – ביטחון קיבוצי, חבר הלאומיים .
2. השנייה הדגישה את השימוש בהליכים משפטיים – ביהמ"ש הבינ"ל הקבוע לצדק לצורך התדיינות בסכסוכים בין המדינות.
3. השלישית צידדה בצו התנ"כי .

רעיונות נוספים הבהירו את החשדות שייחסו האידיאליסטים לשיתוף פעולה גלובלי באמצעות מוסדות בינ"ל , חוקים ופירוק חימוש :
• אחדות האנושות .
• חינוך – לעורר את דעת הקהל נגד לוחמה .
• קידום סחר בינ"ל .
• שימת קץ לבריתות דו צדדיות .

בחתירתם לעולם שוחר שלום ראו האידיאליסטים בעקרון ההגדרה העצמית (= מתן זכות לקבוצות לאומיות להיות עצמאיות ) אמצעי לסרטט מחדש את הג"ג הפוליטית של העולם.

ריאליזם
הדחף לכיבוש העולם שהוביל למלה"ע ה- 2 עורר ביקורת חריפה על הפרדיגמה האידיאליסטית הליברלית. טענו כי האידיאליסטים הם חולמים בהקיץ שזנחו את עובדות מדיניות העוצמה.
הלקחים שלמדו – עיצבו מחדש מערכת של תפיסות ואמונות .
ריאליזם= פרדיגמה המבוססת על ההנחה שהפוליטיקה ביסודה היא מאבק כל כוח ועמדה בין מדינות בעלות אינטרס עצמי.

ריאליזם כפי שהוא מיושם בימינו :
- רואה במדינה את השחקן החשוב ביותר על בימת העולם.
- אין שום סמכות פוליטית גבוהה שהמדינה חייבת לתת לה דין וחשבון.
- ניגוד אינטרסים בין מדינות הם בלתי נמנעים.
- ריאליזם מדגיש את טבעה ההרסני של הפוליטיקה.
- מטרת המדינאי היא הישרדות בסביבה עוינת ולשם כך שום אמצעי אינו חשוב יותר מרכישת עוצמה (=גורם המאפשר לשחקן 1 לתמרן שחקן אחר בניגוד להעדפותיו)
- שום עיקרון אינו חשוב יותר מעזרה עצמית(= עיקרון שבו במצב של אנרכיה אדם חייב לסמוך על עצמו).
- ריבונות המדינה מקנה לראשי מדינות את החירות והאחריות לעשות את כל הנדרש לקידום האינטרסים שלהם.
- כיבוד עקרונות אינו אלה התערבות נפסדת, מסוכנת.
- מה שחשוב הוא שהעדפות הפילוסופיות והמוסריות משרתות את התועלת העצמית.

בקיצוניותו נראה שהריאליזם מקבל את המלחמה כמצב טבעי ודוחה מוסריות.
 בני אדם מטבעם מרוכזים בעצמם, פגומים מוסרית
 חובתה של כל מדינה היא לקדם את האינטרס הלאומי שלה.
 עוצמה צבאית חשובה יותר מעוצמה כלכלית.
 כלכלה חשובה כאמצעי לרכישת עוצמה ויוקרה.
 בעלות ברית עשויות להגביר את היכולת של מדינה להגן על עצמה אך אין
לקבל את נאמנותן כמובן מאליו.

ריאליזם בעידן הגרעין – מלחה"ע השנייה, התפשטות המלחמה הקרה, צבירת נשק
גרעיני, חיזקו את הטענה של הריאליסטים בדבר העדר מנוס מקונפליקט, והסיכויים
הקלושים לשיתוף פעולה, והניגוד אינטרסים בין המדינות אנוכיות ותאבות כוח.
בטחון צבאי הוא תמצית הפוליטיקה הלאומית .

מגבלות הריאליזם – טענותיהם ומסקנותיהם נמצאות בחלקם מנוגדות / סותרות :
מצד אחד – אומות ומנהיגים חושבים ופועלים עפ"י אינטרסים המובחנים כעצמה .
מצד אחר – מדינאים נתבעים לנהוג באיפוק וזהירות ולהכיר באינטרסים לאומיים לגיטימיים של אומות אחרות .
התעוררו פקפוקים בריאליזם :
*אינו מסביר את התפתחויות חדשות בפוליטיקה העולמית.
*לא היה בכוחו להסביר את הקמתם של מוסדות סחר ופוליטיים ליברלים חדשים.
*החלו לחשוש מנטיית הליברליזם להתעלם מעקרונות מוסר ומחיר החומרי והחברתי, כמו פיגור בצמיחה כלכלית שנבע מהוצאה צבאית יתרה .
- כתוצאה מכך מצא עצמו הריאליזם נתון למטחי ביקורת מצד מדעני התנהגות .

למרות חסרונותיו חלק גדול מהעולם ממשיך לחשוב על הפוליטיקה במושגים שלו .

על אף שהריאליזם עדיין רלוונטי להסבר ממדים בתחום הביטחון הלאומי קבוצה של תיאורטיקנים ריאליסטים ניסחה מחדש לפני זמן לא רב תיאוריה כללית בגרסה חדשה – נאוראליזם -, - טבעה האנרכי של חברה גלובלית נטולת ממשל ולא טבע האדם והתשוקה המתמדת לעוצמה , = תיאורית הריאליזם המבני מדגיש את השפעת מבנה העוצמה העולמית על מדינות בעולם , (= הסבר תיאורטי להתנהגות מדינות )

השלוחה הנאוראליסטית או " המבנית" של הריאליזם :
המטרה שהציב לעצמו קנת וולץ (חלוץ הנאוראליזם) הייתה להפוך את המבנה הרופף של מחשבה ריאליסטית לתיאוריה פורמאלית – טוען שההסברים ברמה הגלובלית די בהם להבהיר את המגמות בפוליטיקה העולמית .
• הנאוראליזם כמו בריאליזם , התכונה החשובה היא האנרכיה , או היעדר מוסדות מרכזיים מעל המדינות .
• המדינות הם עדיין השחקנים המרכזיים הפועלים בהתאם לעקרונות של עזרה עצמית ומבקשים להבטיח את הישרדותם .
• הגישה גורסת שמדינות אינן שונות זו מזו אלה רק ביכולתן ,יכולת מגדירה מעמד.
• עוצמה – מושג מרכזי בנאורליזם, השאיפה לעוצמה איננה המטרה ואין היא נובעת מטבע האדם .

• האמצעים מתחלקים לשתי קטגוריות :
1. מאמצים פנימיים – הגברת היכולת הכלכלית להגדלת העוצמה הצבאית .
2. מאמצים חיצוניים – צעדים לחיזוק בריתות או החלשת ברית יריבה

בנוסף, משום שדחף ההישרדות מניע מדיניות, קובע הנאורליזם שמאזני כוחות נוצרים מאליהם.

נאוראליסטים טוענים שגורמים כמו קיומם של משטרים דמוקרטים או דיקטטוריים מלמדים הרבה על תהליכים שבעזרתם מדינות מחליטות לחתור למטרה של איזון כוח בכוח.
המבנה האנרכי של המערכת מאלץ מדינות להיות רגישות למעמדן היחסי בהתפלגות העוצמה . מסביר מדוע הסיכויים לשיתוף פעולה גלובלי נראים כ"כ קלושים, מדוע מדינות חשדניות מטבען .

נאוליברליזם - מסבירה כיצד מוסדות בינ"ל מקדימים שינויים , שיתוף פעולה , שלום ושגשוג בעולם , באמצעות רפורמות משותפות .

בסיום המלחמה הקרה החלה לגאות אי שביעות הרצון מהריאליזם והנאורליזם בטענה שהגיעה עת לחלופה אידיאליסטית חדשה קפדנית יותר.
חסרונות של הריאליזם – גישה של מדיניות כוח לא ניבאה את סיום המלחמה בשלום ושינוי
חברתי.
- התיאוריה לוקה בחסר בבואה להתמודד עם שאלות כמו:
איידס, הידרדרות אקולוגית, התחממות כדור הארץ, פיגור
בהתפתחות כלכלית.
- לא תהיה מורת דרך הולמת לעתיד הפוליטיקה הבינ"ל סדר היום
העולמי כלל שאלות רבות שהתיאוריה הריאליסטית לא יכלה
להקיף .

לאור תחושה גוברת זו התפתחה גישה חדשה לפוליטיקה העולמית שהתרכזה בדרכים שמוסדות בינ"ל ושחקנים אחרים אינם מדינית מעודדים שיתוף פעולה בינ"ל .
הנאוליברליזם מבקש לבנות תיאוריה של יחב"ל באמצעות בחינה מחודשת של העקרונות הבסיסים של הליברליזם האידיאליזם לאחר מלה"ע ה- 1 .
כשהוא משתמש בעידוד האיסור הבינ"ל כמו – עבדות, שוד ימי, דו קרב, טבח בבע"ח – מדגיש הנאורליזם את הסיכוי לקדמה שלום ושגשוג .
התפתחות הסחר , תקשורת, מידע , הניע אזרחים לוותר על העצמאות הריבונית שלהם וליצור קהילה פוליטית חדשה – התפתחויות אלה חרגו מהשקפת העולם הריאליסטית .

מיצג תנועה אינטלקטואלית או אסכולת מחשבה , פועל על יסוד הנחות שונות בבואם לבחון היבטים שונים של תהליכים העשויים לשמש לקידום שינוי ושיתוף פעולה בינ"ל.
חלקם מחזיקים בתיאוריה מבנית הבוחנת את מאפייני המערכת הבינ"ל, חלקם מתרכזים במאפייני היחידות (סוגי משטר, מנהיגים) וחלקם מתרכזים בהשפעת מוסדות בינ"ל (אומות מאוחדות).
למרות זאת לכולם, עניין בחקר התנאים שבהם עשויים אינטרסים מצטלבים וחופפים להניב שיתוף פעולה .הגישות התיאורטיות שסללו את הדרך לקבלת הנאוליברליזם : תלות גומלין מורכבת , ומשטרים בינ"ל.
תלות גומלין מורכבת = תיאוריה המדגישה את הדרכים המורכבות שבהן הקשרים המתרחבים בין שחקנים גורמים לכך שהם פגיעים, אחד למעשיו וצרכיו של האחר.
הגישה של תלות גומלין מורכבת צמחה כגישה ניתוחית מפורשת כדי לקרוא תיגר על הנחיות המפתח של הריאליזם . ופקפקה בהנחה הרווחת כי מדינות הן השחקנים החשובים בפוליטיקה העולמית .
היא התייחסה לשחקנים אחרים ( תאגידים , בנקים ) כאל שחקנים חשובים לא רק בזכות פעולתם לקידום האינטרסים העצמאים שלהם אלא גם בגלל פעילותם כרצועת ממסר המגבירה את הרגש המדיני של ממשלות במדינות שונות זו כלפי זו .
תלות גומלין מורכבת היא תפיסה שלומתית , כוללנית הרואה את הפוליטיקה העולמית על חלקיה הרבים , הפועלים יחד .
- גישה זו חלקה שכוח צבאי הוא אמצעי השפעה היחיד בפוליטיקה הבינ"ל.
- תלות גומלין מורכבת – הפכה בסופו של דבר מרכיב מרכזי בגישה הנאוליברלית.
השתמשו בה בניתוחי הפוליטיקה.

משטרים בין לאומיים = השקפה המסבירה את היתרונות הגלומים בתמיכתם של שחקנים בכללים מסוימים לוויסות פעולות בינ"ל מסיומות כמו , סילוק פסולת רעילה .

על אף שהמערכת הבינ"ל מתאפיינת באנרכיה נכון יותר להגדירה כאנרכיה מאורגנת, שכן התוצאה הנראית לעין היא לעיתים קרובות שיתוף פעולה , ולא מאבק. משטרים הם דפוסים ממוסדים או מווסתים של שיתוף פעולה בתחום מסוים כפי שהם משתקפים בחוקים .

התיאוריה הפמיניסטית : תורה המדגישה מגזר, צמחה בתגובה להתעלמות בולטת מנשים בדיונים על עניינים ציבוריים ובינ"ל ולאי צדק ואי שוויון .
התיאוריה זנחה את ההתמקדות בתולדות הפליתן לרעה של נשים והחלה לכוון את מרבית ביקורתה כלפי הריאליזם . טענו שהריאליזם שנוסח ע"י גברים התעלם מהשורשים האנושיים של התנאים הגלובליים ועודד פירוש גברי ביסוד היחב"ל.
התיאוריה שנגזרה בחלקה מרעיונות ליברלים, התומכים בהגינות, צדק, העדפה פילוסופית של אהבה מעוצמה, התמקדה בביצוען של נשים במנהיגות וחיילות .התיאוריה כמו הנאוליברליזם מונעת בכוח את השאיפה לגלות דרכים להגברת שיתוף פעולה הבינ"ל .

פוליטיקה בינ"ל בעולם של תמורות :
כדי להבין את העולם המשתנה , כדי לגבש תחזית סבירה באשר לעתידנו, עלינו להצטייד תחילה במערך מידע וכלים מושגיים ולבחון את ההנחות שהשקפות עולם מתחרות נשענות עליהן .

קונסטרוקטיביזם חברתי – גישה תיאורטית ליברלית ריאליסטית, הרואה במדינות הדואגות לעצמן כשחקני המפתח בפוליטיקה העולמית. מעשיהן לא נגזרים מאנרכיה אלה מהדרכים בהן הן בונות מהבחינה החברתית את המשמעות שהן מקנות למדינות כוח, ואח"כ מגיבות אליהן כך שעם שינוי הגדרותיהן יכולים להתפתח נוהלי שיתוף פעולה.כל ניסיון פרדיגמטי להבין את הבעיות הפוליטית של העולם בין אם הוא נגזר מהריאליזם או מהליברליזם נזנחו בסופו של דבר ובשום שהתפתחות העולם שחקו את הרלוונטיות שלו . דרושה גישה עוינת הבוחנות כיצד שחקנים מגדירים משמעויות ומגבשים אינטרסים באמצעות קשרי גומלין .

קונסטרוקטיביזם חברתי מועיל משום שהוא מזכיר לנו שיש לנו חשיבות לאופן חשיבת העולם שכן כל התיאורית מעודדות ובונות דגמי פוליטיקה במוחינו .

תיאורית הכאוס- יישום שיטות מתמטיות לזיהוי דפוסים בסיסיים החוזרים ונשנים ובלתי קשורים לכאורה.

משימת הפירוש מסובכת משום שהעולם עצמו מורכב: מבחינה מושגית אפשר להשוות את העולם לפזל שחלקיו מפוזרים לפנינו , כל חלק מראה קטע מתמונה הסמויה מן העין .
כל חלק מראה דבר אחר: אמנות מתחדשת, דמוקרטיה מתפשטת, רצח עם, שגשוג באמצעות סחר והשקעות, פירוק חימוש גרעיני, הפצת נשק גרעיני.
תיאוריות יכולות להנחות במרוץ החלקים ליצור תמונה נכונה ואולם הסקירה ההיסטורית מלמדת כי בבואנו להעריך את תועלתה של תאורייה כלשהי בפירוש תנאים גלובליים תהיה זו טעות לפרש יתר על המידה .לכן בחקירה שלנו עלינו לעמוד בביקורתיות את נכונותם של רשמינו ולהישמר מהפיתוי לאמץ השקפת עולם אחת ולזנוח אחרת .

סיכום מושגי יסוד ביחסים בינלאומיים - פרקים 1-2 האוניברסיטה הפתוחה