סיכום תקשורת ודעת קהל - פרק א' – הגדרות של דעת קהל

סיכום פרק א' – הגדרות של דעת קהל

כספי טוען , שבכל משטר ובפרט בדמוקרטיה השלטון זקוק ללגיטימציה מצד הציבור ובדמוקרטיה הסכמה מסוג זה מוסגת דרך שכנוע ולכן דעת קהל נחוצה בהקשר זה לשלטון בכדי שיכיר את הדעות של הציבור.

דעת קהל – כספי טוען שדעת קהל היא התייחסות הציבור לנושא מסוים שיש לו משמעות ציבורית והוא שנוי במחלוקת.

קיימים חמישה תנאים שדרושים להיווצרות דעת קהל:
1. הנושא צריך להיות נושא שנוי במחלוקת – לגבי נושא שיש הסכמה רחבה בנוגע אליו לא תיווצר דעת קהל.
2. רלוונטיות של הנושא – הנושא צריך להיות רלוונטי למי שמביע את הדעה ולאותו קהל שהנושא נוגע לגביו – גורם זה הוא תלוי תרבות ולכן קיים גם סולם של רלוונטיות.
3. חלקים משמעותיים בחברה יביעו את דעתם על הנושא. חלקים משמעותיים הם גורמים בעלי כוח והשפעה בחברה, כלומר אם אתה רוצה לקדם נושא מסוים וליצור דעת קהל בנושא כלשהו כדאי לגייס ולהפעיל לצידך חלקים משמעותיים כלומר, את אותם הגורמים בעלי הכוח דוגמאות: פוליטיקאים, ידוענים, עיתונאים, בעלי הון, אנשי אקדמיה וכו'...
4. תודעה של קהל – הקהל עצמו צריך להיות מודע לכך שהוא מהווה קהל (דומה לתודעה המעמדית של מרקס).
5. הדעות מקבלות ביטוי ציבורי – ביטוי ציבורי של דעה יכול להיות בתקשורת בינאישית ובעיקר בתקשורת ההמונים. על פי כספי דעה שלא נשמעת, כלומר לא מקבלת ביטוי היא כאילו לא קיימת.

על פי כספי כל אחד מהתנאים הוא הכרחי להיווצרות דעת קהל, אבל זה לא מספיק, כלומר גם אם תנאי אחד מתקיים זה לא אומר שתיווצר דעת קהל. על פי כספי כל התנאים חייבים להתקיים על מנת שתיווצר דעת קהל.

במבחן נותנים אירוע וצריך להגדיר עד כמה כל תנאי מתקיים ואם בכלל. אין צורך לתת קביעה חד משמעית צריך לומר עד כמה כל תנאי מתקיים.

דעה – קהל

דעה – המושג דעה מבטא אמונה עממית, פופולארית לא תמיד מבוססת שבדרך כלל מאפיינת את ההמונים. כספי טוען, שדעה היא משהו שמנוגד לידע שהוא דבר מבוסס מדעי ובדרך כלל מאפיין את המיעוט ולא את הרוב. על מנת להבין טוב יותר את המושג דעה כספי מגדיר 5 מושגים נוספים:
1. ערך – מה שעוזר להבחין בין טוב לרע, אסור ומותר. זהו סוג של קנה מידה, שבאמצעותו ניתן לשפוט אנשים אחרים ואת מעשיהם. באופן כללי ערכים אמורים להיות קבועים.
2. אמונה – הא בעצם מכלול של ערכים שתומכים זה בזה ועל פי כספי אמונה היא לא בהכרח אמונה דתית ובעצם מדובר במשהו שעוזר לאדם להשליט סדר בעולם. האמונה מספקת לאדם כלים שבעזרתם ניתן לפרש מצבים שונים ולא מוכרים – מצבים חדשים.
3. עמדה – היא איזושהי מכוונות או יחס של האדם כלפי אנשים או מצבים אחרים שלעיתים יכולה לנבוע מהם נכונות לפעולה מתוך אותה עמדה.
4. על פי כספי דעה היא יחס או שיפוט של האדם כלפי משהו ספציפי ומאוד ממוקד. מתוך העמדה נגזרת הדעה.
5. התנהגות – היא אותם המעשים שהאדם נוקט בפועל – בפועל זה לא תמיד קורה. לא כל האנשים שיש להם דעה פועלים.

כספי טוען שמכלול של ערכים מרכיב אמונה מסוימת. על סמך אותה אמונה נבנות עמדות כלליות, שמהן נגזרות דעות ספציפיות שלעיתים מתורגמות לפעולה או להתנהגות כלשהי.

קהל - מקור המילה קהל הוא מהמילה public (עם) ולכן יש צורך לדבר על ציבור ולא על קהל. על פי כספי קהל הוא מבנה חברתי כלשהו , שאינו קבוע והוא מתאסף סביב סוגיה חברתית כלשהי כך שניתן לומר, שלכל סוגיה חברתית עשוי להיות קהל משלה. כאשר התנאי להשתייכות של האדם לקהל מסוים הוא התעניינות בסוגיה ומעורבות. כספי טוען, שהקהל שונה מההמון כי המון זה בעצם הרבה אנשים שאין קשר בניהם כי אין להם עניין של תודעה (המון הוא אוטומיסטי כלומר יחידים שאין קשר בניהם). צריך להבין שקהל הוא לא הומוגני וניתן לחלק אותו לחלקים שונים או לקבוצות שונות על פי שני קריטריונים: התעניינות והשתתפות.
התעניינות – הכוונה היא לא בהכרח לעובדה שלאדם יש ידע בנושא אלה להתעניינות עצמה.
השתתפות – לא בהכרח מדובר במעורבות פעילה (הפגנות, עצומות).

בהתאם לקריטריונים הנ"ל מגדיר כספי 4 סוגי קהל:

התעניינות השתתפות
קהל סביל - קהל שלא מתעניין בנושא ולא משתתף. מבחינה כמותי זה הקהל הכי גדול. - -
קהל קשוב - הוא קהל שמתעניין ולא משתתף גם קהל זה מהווה חלק גדול מהקהל. + -
קהל מופעל - הוא קהל, שנגרר בעל כורחו לפעילות. - +
קהל פעיל – הוא קהל שגם מתעניין וגם משתתף. + +


המבנה הפירמידלי של הקהל – מבנה זה מבטא את גודל הקהל ואת האיכות שלו (הכי קטן - פעיל – מופעל – קשוב – סביל – הכי גדול).

במשטר דמוקרטי דעת הקהל יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים כמו הפגנות, עצומות, פנייה לנבחרים, שביתות רעב, אוהלי מחאה, מודעות בעיתונים, סטיקרים וכו'...

המרחב הציבורי – הברמאס

חלק ראשון – הגדרת המרחב הציבורי ומאפייניו

מרחב ציבורי – הוא אותו תחום, שיכול להיות פיזי או וירטואלי ובתוכו מתגבשת דעת קהל. לטענתו של האבראמס תחום זה נמצא בין הספרה הפרטית (הבית) לבין הספרה הציבורית (המוסדות הפורמאליים של החברה). במרחב הציבורי הזה אנשים יכולים להיפגש ולהחליף דעות בצורה חופשית, כדי שהמרחב הציבורי יהיה יעיל ואפקטיבי צריכים להתקיים מס' מאפיינים:
1. המרחב הציבורי צריך להיות נגיש לכל האזרחים.
2. המשתתפים במרחב הציבורי צריכים להיות פרטים שלא מייצגים אינטרסים עסקיים, כלכליים ופוליטיים, כלומר כל אחד בא ומייצג את עצמו.
3. המשתתפים מרגישים חופש וביטחון להיפגש באופן גלוי ולבטא את דעותיהם.
4. הנושאים שעולים במרחב הציבורי צריכים להיות בעלי עניין לציבור.
5. אופי הדיון צריך להיות רציונאלי שיטתי וכזה שמבוסס על הקשבה הדדית, כבוד לדעות האחר, ללא הפעלת כפייה או כוח וללא איומים, כלומר שכנוע רציונאלי. בדיון צריך להעלות טיעונים מבוססים והגיוניים.
6. המטרה של המרחב הציבורי היא בסופו של דבר גיבוש דעת קהל ביקורתית בעיקר כלפי הסמכות הפורמאלית המקובלת.

חלק שני - חשיבות המרחב הציבורי במשטר הדמוקרטי

לדעת הברמאס הקהל הוא קהל רציונאלי. הבראמס מציין את החשיבות של המרחב הציבורי במשטר דמוקרטי.
1. המרחב הציבורי מאפשר גיבוש דעת קהל.
2. המרחב הציבורי מאפשר לבטא ולגבש ביקורת כנגד השלטון והסמכות הפוליטית.
3. המרחב הציבורי אמור ליצור נגישות גבוה של הציבור למידע והוא אמור גם להביא לשקיפות של פעולות השלטון.

חלק שלישי – תקשורת המונים (תקה"מ) ומרחב ציבורי

עד מחצית המאה ה- 18 העיתונות היא המדיום הדומיננטי וככזו היא מתפקדת כמרחב ציבורי כי היא מספקת מידע , דעות, פרשנויות והיא מהווה סוג של מדריך לדעת קהל באופן, שמחזק את הדיון הציבורי וחשוב לזכור, שעד לתקופה זו העיתון לא נחשב למוצר של צריכה. במהלך המאה ה- 19 העיתונות הופכת להיות עיתונות מסחרית, כלומר היא נשלטת על ידי גורמים כלכליים ומסחריים, שמכתיבים את פעילות העיתון בהתאם לאינטרס הכלכלי והפוליטי שלהם ולכן במקום לשמש במה של מרחב ציבורי ולספק מידע ונושאים לדיון העיתונות הופכת לזירת מאבקים בין קבוצות אינטרסים שונות, שמיוצגות על ידי יחצנים, דוברים, פוליטיקאים וכו'.... לפיכך ניתן להבחין בהחלשות של התפקוד הביקורתי של העיתונות וניתן גם להרחיב את הדיון לאמצעי תקשורת אחרים כמו רדיו, טלוויזיה וכו'...


משחקים כדורת לבד: ההון החברתי המידלדל של אמריקה - פטנם

נקודת המוצא של החוקר היא ההבחנה שלפיה בעשירונים האחרונים ניתן לראות ירידה משמעותית במעורבות החברתית של האזרחים בארה"ב. המושג המרכזי הוא הון חברתי.
הגדרה - הון חברתי – הוא רשת של קשרים חברתיים , שמלווה בנורמות ובאמון הדדי שמאפשרים מעורבות שת"פ ותאום בין האזרחים בקהילה במטרה לשפר את איכות חייהם ולתועלת הדדית. לדעתו אזרחים בחברה דמוקרטית צריכים לשאוף להון חברתי גבוה כי זה מאפשר להם שיתוף פעולה, סולידאריות חברתית, אפשרות להשפיע על הממשל והשלטון כך שבאופן כללי יש תרומה משמעותית לדמוקרטיה. הון חברתי יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות: פעילות פוליטית, חברות בארגונים חברתיים, חברות בוועדים ואפילו קשרים בלתי פורמאליים בין אנשים. אחד הביטויים להון חברתי בארה"ב הם משחקי הכדורת. לפי כותב המאמר משחקים אלו נערכו בעבר במסגרות של ליגות מקומיות ואזוריות וכיום האמריקאים עדיין משחקים אבל כל אחד משחק לבד לא כחלק מקהילה. בארה"ב יש ירידה משמעותית במידת ההשתתפות של האזרחים בפעילות שיוצרת ומאפשרת הון חברתי.

הסיבות לירידה בהון החברתי

1. יציאת נשים לשוק העבודה – מחקרים מראים שנשים יוצרות ושומרות על קשרים חברתיים יותר מגברים והתהליך הזה שבו נשים יוצאות לשוק העבודה גורם לכך שיש להן פחות זמן ואנרגיה להשקיע בקשרים חברתיים ובמעורבות חברתית.
2. ניידות – כיום אנשים מחליפים מקומות עבודה מספר פעמים ומשנים את מקום מגוריהם בהתאם למקום העבודה כך שבעצם יש פחות זמן ליצור קשרים מקומיים.
3. שינויים דמוגראפיים – השיעור העולה של גירושין, משפחות חד הוריות, ירידה במס' הילדים במשפחה. מחקרים בסוציולוגיה מראים שאנשים נשואים עם ילדים מעורבים יותר מבחינה חברתית, כי יש להם יותר מסגרות שבהן הם נפגשים עם אנשים.
4. שינויים כלכליים – פטנם מדבר על השתלטות של תאגידי המסחר הגדולים על המרחב הציבורי באופן כזה שהעסקים הקטנים שבעבר שימשו כמקום מפגש חברתי.
5. שינויים טכנולוגיים – פטנם טוען שטכנולוגיות התקשורת החדשות יוצרות מצב שבו אנשים פחות נפגשים פנים אל פנים (טלוויזיה , מחשב ואינטרנט) והוא טוען שצריכת התקשורת גוזלת חלק גדול מהפנאי שניתן היה לנצל לקשרים בינאישיים.

בהמשך המאמר פטנם מציע מס' דרכים לנסות ולעצור את התהליך של הירידה בהון החברתי:
1.להשקיע יותר במרכזים קהילתיים.
2.להשקיע משאבים במחקר כדי לנסות ולברר האם ובאיזה מידה טכנולוגיות תקשורת יכולות
להוות תחליף או לפחות לפעול לצד תקשורת בינאישית.

פטנם טוען, שחברה שיש בה הון חברתי גבוה היא חברה שהאזרחים שבה מעורבים חברתית ופועלים בתהליכים הפוליטיים ולכן רצוי להגביר את רמת ההון החברתי בחברה דמוקרטית גם בגלל שאז תהיה אפשרות טובה יותר ליצור דיונים ציבוריים ולגבש דעת קהל.

התכווצותו המסתורית של מעגל האכפתיות – אליאסוף

המאמר הוא פרק מתוך מחקר של הכותבת, שעסק בקבוצות מחקר שונות בארה"ב תוך התמקדות במידת המעורבות הפוליטית של אותן הקבוצות. החוקרת ערכה ראיונות עם פעילים חברתיים והיא התעניינה במיוחד בדיונים ובשיחות שהם ערכו בינם לבין עצמם לגבי נושאים פוליטיים.

נקודת המוצא שלה מאוד דומה לזו של פטנם. אליאסוף מתמקדת במושג התאיידות פוליטית. התאיידות פוליטית היא מצב שבו אנשים לא מתעניינים ולא מתמצאים בנושאים פוליטיים בסיסיים מעבר לכך גם אנשים פעילים מבחינה חברתית פוליטית וקהילתית בעצם נמנעים מלנהל שיחה פוליטית על נושאים רחבים וציבוריים והם מעדיפים לשוחח על עניינים יותר אישיים, עניינים שקרובים לבית. באופן כללי האנשים הנ"ל מדווחים על תחושה של חוסר אונים וחוסר יכולת להשפיע.

ההבדל – פטנם מדבר על כך שלאנשים כיום יש פחות הזדמנויות להיפגש ביניהם ולקשור קשרים חברתיים ולכן לא נוצרות הזדמנויות לדבר על עניינים פוליטיים. אליאסוף טוענת, שגם כשהם נפגשים לא עולים בשיחה נושאים פוליטיים רחבים בעיקר בגלל ההרגשה שלא ניתן להשפיע על הנושאים הגדולים וגם בגלל נורמה חברתית, שמכוונת אנשים לא לדבר על נושאים פוליטיים כדי לא ליצור מתח וקונפליקט בקבוצה.

שיחה פוליטית - היא לא בהכרח שיחה, שעוסקת בנושאים פוליטיים. שיחה פוליטית היא שיחה שבה ניתנת לנושא הנדון בה משמעות פוליטית וציבורית רחבה בעלת השלכות חברתיות וציבוריות. שיחה פוליטית מאפשרת דיון או ויכוח והיא מוקדשת לשאלות על צדק, שיווין זכויות ונורמות חברתיות.שיחה פוליטית לא עוסקת בנושאים אישיים (שיחה פוליטית מזכירה מאוד את המרחב הציבורי). שיחה פוליטית מאלצת את האדם לעסוק בשאלות של זהות חברתית מחויבות ופעילות חברתית, לא חשוב מה הנושא חשוב מהן ההשלכות. ההשלכות צריכות להיות קשורת לכלל. לשיחה הפוליטית יש פוטנציאל ליצור מכנה משותף של הקבוצה.

בסוף המאמר אליאסוף מדברת על מרחב ציבורי חברתי, הכוונה היא למפגשים חברתיים קלילים ולא פורמאליים, שמשמשים לחיזוק קשרים אישיים ומהווים בסיס לקשר קבוצתי. מרחב ציבורי כזה יכול להוות בסיס טוב לצמיחת חיים פוליטיים וגיבוש דעת קהל והוא יכול להעלות מודעות חברתית וקהילתית בקרב האנשים.

אתר פתוחה - אוניברסיטה פתוחה - סיכום - סיכומים