סיכום ביטחון סוציאלי הכנה למבחן - סיכומים לסטודנטים אוניברסיטה פתוחה

סיכום ביטחון סוציאלי - הכנה למבחן .עבור סטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה .

לחצו כאן להורדת הסיכום
ביטחון סוציאלי הכנה למבחן חלק 1: מבוא . פרקים 1-5 התפתחות הביטחון הסוציאלי חלק 2: משפטי. פרקים 6-7 זכות האדם. זכות יסוד חלק 3: פרגמטי: פרקים 8-21 הזכויות עצמם, ענפי הביטוח: 1. משפחה וביטחון סוציאלי (הריון ולידה, קצבת ילדים) 2. אבטלה וביטחון סוציאלי (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה) 3. זקנה וביטחון סוציאלי (קצבת זקנה, גילאי פרישה, הסדרי פנסיה) 4. נכות וביטחון סוציאלי החלק הראשון: המבואי הגדרה: נמצאת בחקיקה המדינתית והבינ"ל בסעיף 22 להצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם לשנת 1948. והיא מדברת על החובה של המדינות לעשות כל שביכולתן להשתית ביטחון סוציאלי אך אין כל הגדרה מסודרת מהו אותו ביטחון סוציאלי. קיימות 3 רמות בהן נידון המשפט המשווה: 1. הרמה המדינתית: מה קורה בין המדינות השונות. 2. הרמה הבינ"ל: למשל בית הדין בהאג, ארגון העבודה הבינ"ל. 3. הרמה העל מדינתית: למשל האיחוד האירופי כל ניסיון להגדיר ביטחון סוציאלי מורכב מ-2 יסודות. 1. תכלית: מה הביטחון הסוצ' מנסה להשיג? מפני אילו סיכונים חברתיים צריך לעזור לנו להתמודד. 2. אמצעים: איך מתמודדים עם סיכון זה? (האם באמצעות קצבאות מדינה, האם השוק החופשי דואג לזה?...) 4 מסמכים שמגדירים את תכלית הביטחון הסוציאלי: 1. דו"ח בוורידג' – דוח שנכתב בשלהי מלחה"ע השניה. ניסיון להתמודד ולחסל את העוני והמחסור באנגליה ולהילחם ב"ארבעת הענקים". (פרוט על הדו"ח ראה ממ"ן 11) 2. ארגון העבודה הבינלאומי: וועדה בשנת 1998 + הצהרת פילדלפיה 3. האיחוד האירופי 4. הצהרה בדבר זכויות האדם 1948 (דקלרטיבי בלבד) 2 גישות לתכלית ביטחון סוציאלי: הגדרה צרה – קיום אנושי וכלכלי בכבוד. כאשר אדם נחשף מצבים של צורך שמאיים לפגוע בקיומו אזי אמורה המערכת להתערב. כלומר היא לא תתערב מעצמה אלא באופן סיבתי. (מגיבה לסיכון חברתי וכלכלי: פוטרתי, נכנסתי להריון, עברתי תאונה... מצבים המאיימים על הקיום בכבוד כלכלי וחברתי של האדם) ניתן לראות זאת בועדת ארגון העבודה הבינלאומי ובאיחוד האירופי. הפרשנות הרחבה – גישה בעלת אופי יעודי. המערכת לא צריכה להמתין לסיכון כדי להתערב. על המערכת להביא את האדם ליעד מסוים, לעזור לו להגשים את עצמו. אם הוא לא מרוצה הוא לא חי בכבוד. כלומר המערכת היא מן מקפצה .(לדוגמא – חוק חינוך חינם) כדי שאדם יוכל להיות שותף מלא בקהילה לא די בכך שנספק לו את המינימום אלא עלינו לעזור לו לפתח את עצמו. הצהרת פילדלפיה, הצהרה בדבר זכויות האדם ודו"ח בוורידג' תומכים בפרשנות זו. סיכונים חברתיים: 1. אובדן כושר השתכרות: א. מסיבות פיזיות כמו למשל תאונת עבודה, מחלה מקצועית. או מסיבות מחוץ לעבודה כמו הריון, מחלות וזקנה. ב. מסיבות כלכליות: פיטורין ופשיטת רגל לעצמאיים, אבטלה, מלחמה,. 2. גידול בהוצאות: מחלות או גידול במשפחה. יש להכיל הגדרות אלה גם על רבדים חדשים ולהתאים אותם גם לשוק העבודה המשתנה. בנוסף יש להרחיב את ההגדרה גם על אחוזי נכות שבהם ניתן לראות איך עושים את המערכת יותר גמישה. סיווג הסיכונים החברתיים: 1. סיכונים מעמדיים: סיכון שמתמפה באופן לא שוויוני על האוכלוסייה כלומר יש אנשים שיחשפו לסיכון שאחרים לא יחשפו אליו. 1. סיכונים אוניברסלים – סיכונים שכולם יעמדו בפניהם. כגון: זקנה. 2. סיכונים קבוצתיים – בני הקבוצה מגינים על עצמם (הסדרי פנסיה) 3. סיכון אינדיבידואלי- כל אחד דואג לעצמו. 2. סיכונים דמוקרטיים – המערכת מגינה בעת מלחמה על אזרחיה. 3. סיכונים של מחזור חיים - תלוי במעגל מחזור החיים שלנו. ילדים (קצבאות ילדים), זקנה (פנסיה) 4. סיכונים בין דוריים – סיכונים שעוברים מאב לבן (השחורים בארה"ב, בדואים, פלשתינאים) מדוע בישראל ישנה מדיניות ביטחון סוציאלי? (הצידוקים) 1. אזרחות חברתית: זכויות פוליטיות/אזרחיות – מורכבות מזכויות שליליות לעומת הזכויות החברתיות/כלכליות שמבקשות מהמדינה לפעול ולעשות משהו = זכויות חיוביות. (לדוגמא: הזכות לחינוך, לבריאות..). זכויות שליליות: אסור למדינה לפגוע בחופש הביטוי, כבוד האדם וחירותו, חופש העיסוק ועוד. לא די לנו בזכויות שליליות כדי לחיות בכבוד. מה תועיל הגנה על זכות הביטוי עם אנו ללא השכלה. 2. מימד הציבורי של הזכות לקניין: בעל קניין צריך גם לתת ולא רק לקחת. בעיקר עם המדינה היא הקניין. כלומר לזכות קניין (זכות שלילית) יש מימד חיובי. (לדוגמא: לא לסנן ערבים מכניסה למקום ציבורי, לדוגמא: בג"צ קעדאן שביקש לרכוש קרקעות בקציר ונאסר עליו) 3. המדינה כנאמן הציבור: המדינה היא הנאמן שלנו גם בסיכונים חברתיים. אם תייר ישראלי בחו"ל נקלע לצרה המדינה נחלצת לעזרתו. 4. אחווה והערכה חברתית: חברה השואפת לעזרה לזולת. 5. צדק חברתי: ביטחון סוציאלי מסייע להשליט צדק חברתי. מסייע לחלק בצורה פחות קוטבית את העוגה כדי לא להנציח את הקיטוב. חלוקה אופקית: 2 אנשים מאותו מצב, האחד נקלע לסיכון חברתי השני תומך (למשל אדם שהגיע לגיל פרישה נתמך מקרן הממומנת ע"י אנשים עובדים) חלוקה אנכית: האוכלוסייה הפעילה משלמת ביטוח לאומי והמובטלת גוזרת דמי אבטלה. המשטר הניאו ליברלי המשטר השמרני המשטר הסוציאל דמוקרטי צורך היעד אמצעים בסיסיים לסיפוק צרכים מינימליים (להחזיק הראש מעל המים בלבד) רק אם רמת חיים של האדם נפגעת כאשר האדם נמצא מתחת לרמת החיים של כלל האוכלוסיה תכלית צמצום העוני שימור המעמד העלאת רמת החיים עקרונות של צדק חלוקתי צורך הגינות שיוויון האמצעים הועדת קצבאות, מבחני הכנסה הדדיות, קצבה תלוית הכנסה, קצבה אוניברסלית, קצבה אחידה בסיס של זכויות חברתיות מושתתות על עוני (צורך) מושתתות על הדדיות מושתתות על אזרחות דגם הביטחון הסוציאלי עזרה סוציאלית / צדקה ביטוח סוציאלי ביטחון סוציאלי, ביטחון אוניברסלי מאפיינים ומקור מימון קצבה מיועדת, ממומנת על ידי תקציב, קצבה מזערית לפי מבחני הכנסה בלבד, היתר לשוק תשלום דמי גמולים, מעורבות השותפים ביחסי העבודה, קצבה תלוית שכר תקציב המדינה, אחריות המדינה, קצבה אחידה, זכות אזרחית. מידת הסולידריות אישית משפחתית, מדינתית אוניברסלית מיקום הסולידריות שוק משפחה מדינה מידת הדה- מצרוך מזערית גבוהה לפי המפרנס מרבית מערכת הספקים של ביטחון סוציאלי: 1. המשפחה – בעבר הספק המרכזי (משפחות רב דוריות בהם האב מביא פרנסה האם נטל נושאת בנטל הסוציאלי). כיום – דפוסי משפחה שונים, אין יכולת להפנים עלויות הביטחון הסוצ' לכן מפנים אותו החוצה. (משטר שמרני) 2. השוק – קניית שרות למשפחה מחוצה אליה. למשל רכישת ביטוח בריאות. הבעיתיות – השוק מאפיין חברה ליברלית. למי שידו משגת בלבד. (חב' ביטוח לא תרצה לבטח חולי איידס) (המשטר הניאו-ליברלי) 3. המדינה – השחקן המרכזי במשטרים סוציאל דמוקרטים. דואגת לכל מי שהמשפחה והשוק לא מכסה. בעלת אמות מידה שוויוניות. אוניברסלית! (המשטר הסוציאל דמוקרטי) 4. הקהילה - ספק שנולד מכורח המציאות. (נקרא גם המגזר השלישי). ארגונים וולונטריים שקמים בעקבות כשלון המדינה לטפל בנזקקים או אי רצון השוק לעשות זאת. הזכויות הסוציאליות מובטחות בשני מישורים: תעסוקתי: כל הזכויות המוטחות לנו במסגרת הסדרי עבודה. (אסור להרוויח פחות משכר מינימום) כלומר למרות שמוסדר בחוק, זה משויך למעסיק שנושא בפועל בעלות (פיטורים, חופשות, פנסיה) ממלכתי: המישור בו המדינה היא השחקן המרכזי: קצבאות זקנה, ילדים, דמי לידה ועוד. כללי – סוגי קצבאות השוואה בין קצבאות אוניברסליות לייעודיות עפ"י מאמר דורון אברהם – תשובה 3 ממן"ן 11 1. אחידות – תלויות הכנסה 2. אוניברסליות – מיועדות/בררניות/נזקקות אחידה: שיעור קצבה זהה שניתן לכולם. נשאלת כיצד מגדירים את ה"כולם" ואת ה"סיכונים". כלומר מי מקבל מה ומתי. האם לא יהיו הבדלי סטטוס משפחתי או תעסוקתי, האם לא יהיו הבדלי סיכון חברתי (זקנה, נכות וניצולי שואה חד הם?). הגישה המרחיבה: אכן. הגישה המצרה: יש לייצר הבדל בין קהלי יעד שונים, בין סטטוסים תעסוקתיים ובין סיכונים חברתיים. אך הרציונל זהה – שימור חיים בכבוד. טיעון נוסף הינו מתן פיצוי למי שנתן מעצמו למדינה (נכה צה"ל) לכן קצבה מוגדלת מגיעה לו. חשוב לציין – היות קצבה אחידה אין זה אומר שהיא לא יכולה להיות מדורגת (50% נכות יקבל פחות מ 70% נכות) תלויית הכנסה: קצבה שתלויה בהכנסה או בותק של האזרח לפי האירוע שיצר את הסיכון החברתי. הסדרי פנסיה הם למעשה תלויי הכנסה. וכן משקפים את הרעיון היחסיות שבהכנסה (מי שמכניס יותר ייהנה מהסדר פנסיה טוב יותר) וכן ישנה יחסיות לוותק (פנסיה מרבית = 35 שנות ותק) קצבה אוניברסלית: ניתנת לכל קהל היעד המוגדר כזכאי לה. כוללת קבוצות יעד שלא נמנות על מעגל העבודה (עקרות בית, מובטלים, גמלאים). לדוגמא: קצבת ילדים, הבטחת הכנסה, קצבת זקנה (הרובד הראשון). דוגמאות לק. אוניברסליות: קצבה מיועדת/נזקקת/בררנית: קצבאות סלקטיביות שאינן ניתנות לכולם. דרכים לסינון: 1. סינון קטגוריאלי: מחלקים לקטגוריות (למשל אמהות חד הוריות) 2. מבחני הכנסה: מי ששכרו מתחת רף מסוים יקבל קצבה (למשל הבטחת הכנסה) 3. מבחנים אישיים: מי שלא נכנס לקטגוריה הראשונה או השנייה. נגד קצבאות אוניברסליות נגד קצבאות מיועדות/בררניות בזבוז משאבים אפקט הבועה מנציחות את הריבוד תמריץ התנהגות שלילית צריך להתמקד בנזקקים ביותר סיכון מוסרי עלויות הפעלת מערכת בררנית פלישה לפרטיות סטיגמטיות, כלילת החסר טיעונים ניאו ליברליים טיעונים סוציאל דמוקרטי אפקט הבועה: הטיעון המרכזי בועדת חוק ומשפט. מי שטוען כי השיטה האוניברסלית מגדילה את ההוצאות חי בבועה. נמצא כי ההוצאות זהות לקצבאות מיועדות הביורוקרטיות ולו משום שמי שצריך ימצא את הדרך להשתחל ולקבל. הדגמים ליישום מערכת הביטחון הסוציאלי לא ממוסד ועד לממוסד: 1. חברה - עזרה סוציאלית: דגם של מתנדבים ועמותות למי שידו אינו משגת. חסרה קהילתית, ללא תמיכת מדינה. 2. שוק - ביטוח סוציאלי: דגם המאפשר לנו לרכוש את הביטוח שלנו בכסף. לא תלויים במשטר חסד או בעמותות אך חסרונותיו הינם שרק למי שיש כעת כסף לביטוח יהנה מהם. 3. המדינה - ביטחון סוציאלי: דגם בו כולם מקבלים ביטחון סוציאלי. זכות יסוד של האדם. 4. על מדינה – ביטחון אוניברסלי: עוסק ברמה כוללנית יותר. מהגרים, פליטים. עקרות בית, מטפלות. הגדרת אזרחות בביטחון סוציאלי: קיום הקשר החזק ביותר בין האדם למדינה כדי ליהנות מביטחון סוציאלי (=אזרחות) אזרחות מקנה זכות לבחור ולהיבחר ברוב המקומות שמחפשים כתנאי לקבלת זכויות סוציאליות מספיקה תושבות ולא אזרחות. תושבות: אדם השוהה באופן קבוע בגבולות המדינה. לתושב יש את כל הזכויות שיש לאזרח מלבד הזכות לעצב את השלטון. מהגרי עבודה מול עובדים זרים: אמנה בינלאומית 143 קובעת: (עמוד 209) סעיף 10– המדינות השונות חייבות להבטיח זכויותיהם של מהגרי עבודה (כולל סוציאליות). מהגרי עבודה הם אנשים שקיבלו אשרת שהיה לאישור עבודה. לטווח לא קצר. סעיף 11 – עובדים זרים אינם זכאים לביטחון סוציאלי. האו"ם קבע שעובדים זרים הם אנשים שעוזבים את מדינתם לצורך עבודה אך בשלב מסוים מתכננים להשתקע שם. קיימות 3 זכויות שגם עובד זר יכול לקבל: א. דמי לידה ב. תאונת עבודה ג. ביטוח מפני פשיטת רגל של המעביד ישראל – לטענת המדינה כולם עובדים זרים (למרת שהיו אמורים להיחשב מהגרי עבודה). מבחן הזיכות: אם אדם חי 10 שנים, התחתן והביא ילדים אזי הוא מהגר עבודה. יורד מהארץ: אדם ששילם כל חייו ביטוח לאומי ולאחר יציאה לפנסיה ירד מהארץ המדינה לא מכירה בזכויותיו. בית המשפט קבע שזה לא נכון והוא צריך לקבל. (בג"צ חלמיש) מקורות המימון: 1. מיסים – יורד מתלוש המשכורת. אין זיקה בין מה שמשלם לבין מה שאקבל לא תלוי מערכת יחסים עם המעביד (גם עקרת בית תקבל, גם גימלאי) כלליים: מס בטל"א שיורד מכולם באופן דיפרנציאלי מהשכר יעודיים: למשל דמי הבראה, מס בריאות. 2. דמי גמולים – יש מכוח החוק (דמי הבראה) ויש מכוח קיבוצי ו/או כוח אישי (הסדרי פנסיה). יש זיקה בין מה שאשלם למה שאקבל לכן לרוב ארצה לשלם יותר תלוי מערכת היחסים עם המעביד מגמות מתפתחות בתפיסת ביטחון סוציאלי (263) רקע: המציאות משתנה עם השנים. הביטחון הסוציאלי כפי שנכתב והתעצב במלחמת העולם השנייה ולאחריה אינו בהכרח מתאים למגמות ולהתפתחויות שחלו בהקשרים החברתיים, האידיאולוגיים, הכלכליים, הדמוגרפים, והמשפחתיים. זהו תהליך התאמה מתמשך שעיקר השינוי המסתמן הוא המרת הגישה הסולידרית והאמצעים האוניברסליים לאינדיווידואליזים ואמצעי הועדה בררניים. השינויים שחלו ותוצרתן מסכנים את יציבותה הכלכלית של המערכת ומעודדים לפיכך צורך לעצב מחדש את הביטחון הסוציאלי כדי שיתאים למגמות ולמציאות החדשה שמתעצבת בהתאם להן, ישנו צורך ליצור איזון בין מטרות כלכליות לבין הגנה החברתית על אזרחי העולם. ניתן למנות 8 מגמות עיקריות: 1. שינויים במישור האידיאולוגי 2. המבנה המשתנה של שוק העבודה 3. שינויים בריבוד החברתי 4. שינוי דפוסי ההגירה 5. שינויים במבנה המשפחה 6. התפתחות הטכנולוגיה הרפואית 7. התכנסות על מדינתית 8. פיתוח המודעות לשיוויון ולאיכות החיים שינויים במישור האידיאולוגי: ישנן 2 התפתחויות מרכזיות שחלו בממד זה בשלהי המאה ה- 20. א. איגודים מקצועיים נחלשו ועימו נחלש גם הסוציאליזם לטובת גישה ניאו ליברלית. עמוד התווך של גישה זו הינה כוחו של הפרט (אינדיווידואליזם). כתוצאה מזה נדחקה הסולידריות החברתית, הגישה הקיבוצית עליהן הושתתו ההסדרים החברתיים. כתוצאה מכך הסדרים אישיים של ביטחון סוציאלי החליפו הסדרים חברתיים קבוצתיים. ב. הכלכלה עברה להיות מושתתת על יסודות שוק חופשי ותחרותי. מעצם כך נדחקים הצידה שיקולים חברתיים וצדק חברתי וחלוקתי. הדגם האוניברסלי מחבל בכלכלה החושפית ובתחרותיות, קושר ידיים של יזמות אישית וגורם למדינה להתערב בתנועה הטבעית של השוק החופשי. לפי שינוי זה אין מקום למדינה מתערבת ובודאי שאין מקום למדינת רווחה ושליטת ביטחון סוציאלי הנהוגה במסגרתה. על פי גישה זו על המדינה להתערב לטובת האזרח רק במצבים מצומצמים ומוגדרים ביותר (פרשנות צרה). מהתפתחויות אלו ניתן ללמוד כי מסתמנת זניחה של רעיון האוניברסליות של ההגנה הסוציאלית והמרתה בשיטת קצבאות מיועדות שתקנה הגנה רק למי שיעמוד במבחני הכנסה, אמצעים או מבחני נכסים. המבנה המשתנה של שוק העבודה: שוק העבודה עבר תהפוכות רבות במחצית השניה של המאה ה 20. שינויים אלו רלוונטיות לעיצוב דגם הביטחון הסוציאלי. א. תחום המידע והטכנולוגיה התפתח ואף החליף מקצועות ישנים. כיום קיים צורך להתמקצע מראש במקצועות החדשים ולכן קיים צורך בהשתלמויות מקצועיות. מערכת הביטחון הסוציאלי תצטרך להתחשב בעתיד במרכיב זה של השלתמות מקצועית מתמשכת ולהתאים את ענפי הביטחון הוסציאלי לצרכיה. ב. דפוסי ההעסקה השתנו לאו דווקא דפוסי ההעסקה ממושכים ומשרות מלאות אלא ניתן למצוא כיום גם שוק עבודה שניוני (משרות חלקיות, ארעיות, מזניות, מתחלפות) לשוק עבודה זה נדרש התאמה של הביטחון הסוציאלי (המותאם לשוק עבודה ראשוני – מתמשך) אחרת ההגנה על העובדים הינה חלקית בלבד אם בכלל. (היעדר ותק וזכויות אחרות). ג. הגמשת שוק העבודה: בשלהי המאה ה 20 ניתן למצוא שינוי לא רק דפוס ההעסקה אלא בשוק העבודה עצמו. חלה הגמשה בשעות העבודה (טווח שעות התואם את צרכי העובד) ובמקום העבודה (ניתן לעבוד מהבית). וכן קש העבודה הוגמש (מבחינת היקף משרה ורציפותה) וכן הגמשה במעמד מבצע העבודה (משתתף חופשי, עצמאי או קבלן) הגמשות אלו מטשטשות את היכולת לזהות סיכון חברתי (כגון תאונות עבודה) ואף שוללת זכאויות שונות ד. שילוב עובדים זרים: כניסתם של עובדים זרים על חשבון עובדים קיימים פוגע במדיניות הביטחון הסוציאלי בעיקר במקומות בהם נהוגה שיטת מדור לדור. ה. מספר מקומות העבודה הולך ומצטמצם ותוצרתו של זה הינו מעבר מאבטלה חיכוכית לאבטלה מובנית (מסיבית וארוכת טווח). קרנות הביטוח מפני אבטלה חושבו בעבר על יסוד צפייה של אבטלה חיכוכית ועל כן הן עשויות להתמוטט. מבחינת התאמת הביטחון הסוציאלי תצטרכנה להיעשות התאמות כדי להתאים עצמה (התחשבות בשכיר, השתלמויות והתחשבות באנשים שעובדים מהבית או מחו"ל). שינויים בריבוד החברתי: בשלהי המאה ה 20 התגבש ריבוד חברתי חדש והוא מושתת על ארבע שכבות: שכבת עילית ,שכבת נותני השירותים, שכבת "העוני החדש" (מובטלים כרוניים, דור שני למובטלים, אנשים ללא זכויות אדם בסיסיות). חלה ירידה בשיעורי הילודה ולעומתה חלה עליה בתוחלת החיים. כתוצאה מכך יש להשפיע יותר בחינוך, איכות חיים, בריאות, ובחינוך. וכן תכנון שיעור ילודה מבוקר. הזדקנות האוכלוסיה מהווה מבחן לביטחון הסוציאלי. מספר המזדקנים גדול ותוחלת חייהם ארוכה מתמיד. כתוצאה משינויים אלו הממשלה תחוייב לשנות את המימון ואת התייחסות לקצבאות שונות החל בדמי אבטלה. תיווצר הפרה של האיזון הפיננסי של מערכת הביטחון הסוציאלי בגלל שינוי התלות בין מספר הפעילים ללא פעילים ובגלל שזקנים חיים זמן ארוך יותר כעת משמעו תשלום קצבאות לטווח ארוך, טיפול סיעודי יקר ושירותי בריאות יקרים. לאור זאת התאמה מתחייבת. שינוי דפוסי ההגירה: א. המרת הגירת אנשים בהגירת מפעלים (תולדה של הגלובליזציה) ב. המרת ההגירה בהזמנה בררנית של עובדים זרים ג. ניוד עובדים (הן עובדי היי-טק, הן עובדים בחברות רב לאומיות, הן מהגרים פנים-איזוריים, והן עובדים הפועלים בארץ זרה אך תושבי ארצם שלהם) ד. מהגרי עבודה על המדינה לסוכך על העובדים הזרים ולתת פתרונות לתושביה שעובדים מחוץ למדינה. (לנייד הזכויות וכן למנוע כפל זכויות) שינויים במבנה המשפחתי: המשפחה המסורתית הרב דורית עברה שינוים רבים במחצית השניה של המאה ה 20. עקרות בית נכנסו לשוק העבודה, ירידה בשיעור הילודה, עליה בשיעור הגירושין והנישואין, הגידול במשקי בית ללא ילדים, אמהות חד הוריות, הגידול במספר בני זוג החיים בנפרד או עם בני מינם. המשפחה הרב דורית עוברת למשפחה חד דורית. (היעדר תמיכה בין דורית), כמו כן ניתן למצוא גידול במספר המשפחות החד הוריות וצורות משפחתיות חדשות אחרות (זוגות לא נשואים, חד מיניות). מערכת הביטחון הסוציאלי הקיימת חייבת להתרחב כדי להכיר בצורות חדשות אלו. התפתחות הטכנלוגיה הרפואית: התפתחות הטנכולגיה מייקרת את סל שירותי הבריאות (הצטרפות תרופות חדשות). כפי שצויין קודם לכן עקב עליית תוחלת החיים של האוכלוסיה המזדקנת תהליך ההזדקנות הינו לאורך זמן רב יותר, צורכת שירותי בריאות יקרים ומטילה עומסים על בתי החולים. התכנסות על מדינתית: כתוצאה מהגלובליזציה ניתן למצוא מעבר מפעילות מדינתית על בסיס הלאום לפעילות על מדינתית על בסיס בין-לאומי או על בסיס על מדינתי. הדבר יוצר שינויים במעמד האזרחות של העובדים ונדרשת התאמה של הביטחון כדי לסוכך עליהם. פיתוח המודעות לשוויון ואיכות חיים: ישנה מודעות הולכת וגוברת לשיוויון בין המינים. נשים נכנסות למעגל העבודה בצורה בולטת יותר, קיים איסור אפליה מטעם מין או הורות. קיים צורך להתאים את המערכת כדי להגן עליהן משום שחלק מזכויותיה הסוציאליות נפגמות (לדוגמא – בעיתיות הקיפוח כאשר אשה עובדת יוצאת ללדת). גם העובד הזר שנשאר שנים בארץ טוען לזכויות כתושב שלא מגיעות לו. המערכת אמורה הייתה להגן את זכותו לשיוויון. המודעות לאיכות חיים גברה הן בעבודה והן בסביבה. יש צורך להרחיב את תחולת ההסדרים החקיקתיים המסדירים את נושא הבטיחות והגהות בעבודה, ולהתאים את הביטוח של נפגעי העבודה לסיכונים ומחלות המקצוע כלומר מנינו מגמות שלעיתים פעולתן סותרות – יש מגמות המחייבות צמצום מערכת הביטחון הוסציאלי ולעומתן מגמות המצריכות הרחבת מטרייתה. מלאכת האיזון והתאמה למגמות המשתנות חייבת להעשות בצורה עקבית לחצים ודרכי התמודדות 1. הלחץ לצמצום פעילות מערכת הביטחון הסוציאלי a. גידול במספר הזכאים לקצבאות (תוחלת חיים, אבטלה מובנית, שינוי מבנה המשפחה) b. הארכת משך תקופת הזכאות (צריכה מוגדלת של הדור השלישי) c. התייקרות מערכת הבריאות (תוחלת חיים, אבטלה מובנית) d. קיטון באוכלוסיית הפעילים במשק וגידול בלא פעילים . (הזדקנות האוכ', עוני חדש) דרכי התמודדות: a. ניסיון להפחית בשיער הקצבאות b. ניסיון להקטין את מספר הזכאים c. שחיקת הקצבאות (הצמדה לשכר קבוע) d. קיצור תקופת הזכאות e. הידוק מבחני ההכנסה f. הגמשת המערכת התלת רובדי – פחות על המדינה יותר בין המעביד לעובד (ביטוח מנהלים) g. הפרטה הפרטה: החלה במאה ה-19. הרעיון המרכזי הוא שהדרך הטובה יותר להתנהלות הדבים היא שהשוק הפרטי ינהל אותם. למדינה אין יותר יכולת נהל אותם והיא מואשמת בניהול כושל הטענה היא שככל שנפריט יותר, המצב יהיה יותר טוב. הטענה היא שהשוק יצליח יותר מהמדינה: יתרונות השוק: א. השוק מאופין בתחרותיות וככזה הוא מביא לצמיחה והמדינה לא. ב. המדינה נוטה לביורוקרטיה וניהול כושל. ג. קיימת בעיה של תמריץ שלילי של המדינה להתייעל. ד. זכות הבחירה: היכולת של האדם לבחור ולהפעיל שיקול דעת. השוק הפרטי משאיר הרבה יותר מקום בחירה מאשר המדינה. חסרונות השוק: א. כשלי שוק: 1. החלשים לא יזכו לביטחון סוציאלי (או שלא יספקו להם) 2. מונופולים, מונופסונים וקרטלים: השוק לוקה בהם ונמנעת תחרות בריאה. 3. סחורות ציבוריות: (מוצר שעולה הרבה כסף לפתח ולאחר שפותחלא ניתן למנוע מאחרים להשתמש בו. 4. מפגש א-סימטרי בין צרכנים ליצרנים. ב. סולידריות: השוק סובל מהעדר סולידריות. אין אינטרס שירות, יש אינטרס רווח. סוגי הפרטות: הפרטה פורמלית – המוצר סופק בעבר ע"י המדינה וכיום מסופק על ידי השוק. הפרטה זוחלת – המדינה מפסיקה לספק חלק מהשירות באופן איטי והדרגתי וכך גדל לו לאט לאט הביקוש בשוק הפרטי (למשל חלק מסל תרופות). הפרטה חלקית: (כלכלה מעורבת, שווקים למחצה) המדינה היא זו שמממנת את אספקת המוצר, היא זו שקובעת מי הם הזכאים למוצר והיא קובעת את הרכב המוצר אבל השוק הפרטי מספק אותו ניתן לעשות זאת במספר צורות: 1. המדינה בוחרת מי יהיה ספק השירותים באמצעות מכרז (לדוג' ביטוח סיעוד) 2. שוברים/הפנקס האדום: בשיטה זו המדינה סיפקה שוברים שהעניקו לאנשים זכויות כגון זכויות רכישה של מוצרים סוציאליים. המדינה קבעה מי זכאי ואת הרכב המוצרים אך השוק הפרטי סיפק אותם (שיטה זו כבר אינה קיימת) 3. המדינה מממנת קובעת הרכב, ובוחרת מספר ספקים שיתנו את השירות והצרכנים בוחרים ממי לקבל את השירות (קופות החולים) 4. גמלת שירותים שניתנת לאנשים. שירותים בעין = לתת את המוצר עצמו בכסף ושחברה מסוימת תהיה אחראית לספק אותו (יד שרה, שירותים לנכים) קיימת בעיה נוספת בהפרטה עם המעבר לשוק הפרטי בכך שהשוק הפרטי נמדד באמות מידה שונות מאלו של המדינה שמצופה לעמוד בסטנדרטים אחרים מהשוק הפרטי. (המשך הלחצים) 2. לחץ אידיאולוגי – לחץ שקורא למעבר מתפיסה של צדק חברתי, שיוויון וסולדיריות למערכת יעילה, תחרותית, צומחת (ניאו ליברלי). פחות קצבאות יותר שיטה הונית, קרן תשואה. 3. לחצים להתאמת המערכת לשינויים – בתא המשפחתי, בשוק העבודה, בדפוסי ההגירה (בגלל הגלובליזציה – מעברים פתוחים למהגרים) 4. תופעת הגלובליזציה – מעבר של אנשים ממדינה למדינה בעקבות עבודה. לכן ביטחון פחות מדיני יותר פרסונלי. 5. לחצים בשוק העבודה – מעבר משוק עבודה ראשוני (עובד-מעביד) לשוק עבודה שיוויוני (קבלני כוח אדם, פרילנסרים, עבודות חלקיות) – נדרשת התאמה לאנשים אלו שלא יכולים לצבור ותק. סיכום בדיאגרמה – עמוד 321 332 דרכי התמודדות 323 מגמות אידיאולוגיות 324 – 325 הלחצים ודרכי התמודדות. חלק שני: החלק המשפטי 1. אמנות בינ"ל ישראל חברה בקהילה הבינלאומית ובארגון האו"ם והיא חתומה על אמנות שונות של האו"ם. האמנה הרלוונטית לנו היא האמנה בדבר הביטחון הסוציאלי אמנה מס' 102 משנת 1952. משמעות החתימה על אמנות: 1. אמנות הן כלי פרשני. אם בית המשפט לא מצליח לפרש משהו הוא יכול לפנות לאמנה . 2. אמנה יכולה להיקלט כחוק במשפט המדינה. אם היא מובאת בפני הממשלה ועוברת 3 קריאות בכנסה היא נקלטת כחוק מדינה. 2. חוקי יסוד (יפורטו בהמשך) 3. חקיקה ראשית ומשנית חקיקה ראשית: הכנסת מחוקקת (הרשות המחוקקת) חקיקה משנית: הרשות מבצעת (ממשלה: תקנות, צבא: צווים, עירייה: חוקי עזר) חקיקה משנית תמיד נעשית מכוח חקיקה ראשית, אי אפשר לחוקק אלא בהגבלות הניתנות מהראשות. 4. צו הרחבה לשר העבודה והרווחה יש אפשרות להרחיב הסדר/הסכם קיבוצי מעבר למקום העבודה שהוא הוחל עליו מלכתחילה. 5. הסכמים והסדרים קיבוציים הסכמים שנחתמים בין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים. הסכמים קיבוציים מסדירים את יחסי העבודה ברמה הקולקטיבית. הסכם קיבוצי בד"כ חל על עסק או ענף מסוים, לשר העבודה והרווחה יש סמכות להוציא צו הרבה מעבר לעסק הספציפי. 6. הסדרים אישיים הסכם שכל מועסק חותם על המעסיק בו הוא מסדיר את תנאי העסקתו (שכר, פנסיה...) 7. פסיקה מקור נוסף שגוזר זכויות סוציאליות באמצעות פרשנות של ביהמ"ש העליון לדוגמה בג"צ תנופה שהכיר בזכות התארגנות של עובדים. קייס ביה"ד לעבודה (ארצי ואזורי) המטפל בענייני עבודה. ניתן לעתור גם לבג"צ. מיקום הזכויות הסוציאליות במשפט החוקתי זכויות פוליטיות זכויות אזרחיות זכויות חברתיות הזכות לבחור ולהיבחר הזכות לחירות תנאי קיום מינימלים חופש הביטוי הזכות לביטחון סוציאלי חופש דת וחופש מדת הזכות לעבודה חופש המצפון הזכות למנוחה ופנאי הזכות לקניין הזכות לדיור הזכות לכבוד רמת חיים נראותה שיוויון הזכות לבריאות הזכות לחופש תנועה הזכות לחינוך הזכות לביטחון הזכות להליך הוגן הזכות לפרטיות הזכות לשלמות הגוף הזכות לאוטונומיה של הרצון הזכות לחיים הזכות לחופש העיסוק זכויות פוליטיות – נועדות לעצב את מוסדות השלטון זכויות אזרחיות – נוגעות לחירותי הפרט זכויות חברתיות – נוגעות למעמד הפרט בקהילה. טענות נגד הכרה בזכויות חברתיות: א. אלו הם זכויות שמצוות מהמדינה "עשה" (לפעול ולהשקיע עבורנו) לעומת הפוליטיות והאזרחיות שהן "אל תעשה" ב. זכויות פוליטיות ואזרחיות תפקיד המדינה לאפשר שיוויון בחברתיות עליה להתערב במערכת חוזים בין פרטים. (מעורבות יתר של הריבון בחיי הפרט) ג. הזכויות עמומות מדי ( כמה להשקיע בחינוך? באלו רמות?) ד. התערבות המדינה בחיי הפרט פוגעת גם בהפרדת הרשויות (זכויות חברתיות פוגעות יותר בעיקרון הפרדת רשויות.) ה. טענות כלכליות טענות כנגד הטענות שהועלו: א. גם על הזכויות האזרחיות ניתן לומר שהן עמומות (מהן מגבלות חופש הביטוי? – "רבין בוגד") ב. ניתן להתוות קריטריונים וכללים לעניין ההתערבות. ג. ד'ר אייל גרוס ופרופסור מונדלך ופרופסור בן ישראל טוענים כנד "עשה " ו"אל תעשה". גם בזכויות האזרחיות ניתן לפרשם כ"עשה" (בישראל 3 משפחות שולטות בשוק התקשורת – המדינה עושה כדי להגבילם בחופש הביטוי). ד. ביהמ"ש קובע אם משהו הוא טוב או לא טוב אך הוא לא קובע לרשות ספציפית כיצד להפעיל את שיקול הדעת שלה. זכויות האדם האוניברסליות הוגנו במספר מסמכים: 1. הצהרה אוניברסלית בדבר זכויות האדם (תוקף דקלרטיבי בלבד) (1948) 2. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות (1966) 3. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות (1966) 4. אמנה 102 בדבר ביטחון סוציאלי (1952)– אמנה הקובעת 9 זכויות סוציאליות אך מחייבת לקיים לפחות 3 בלבד. + ההקלות הבאות שנקבעו ע"י ארגון העבודה הבינ"ל. a. התחייבות המדינה לתוצאות במבחן התנהגות. לא משנה הדרך, העיקר התוצאה. b. התקדמות הדרגתית (להציג שיפור מתמיד) מסיבות כלכליות – לא בבת אחת אלא שלב שלב. c. אין צורך להפנות את כל המשאבים הזמינים לשם הבטחת הזכויות החברתיות. d. פגיעה בזכויות צריכה להיעשות בחוק (לא בלתי אפשרי) ישראל אישרה את האמנות והן הוכרו למעמד של זכויות יסוד! 1. כבוד האדם וחירותו 2. חופש העיסוק זכות יסוד יכולה להיעשות על ידי בית המשפט (הילכתית), המחוקק – הכנסת (חוק), או זכות חוקתית (החוקה. ) זכות חוקתית חזקה מזכות חוקית שחזקה מזכות המעוגנת בפסקי דין. חוקי יסוד בישראל – ועדת הררי לא הצליחה לקבוע על יסוד חוקה לכן בחרו חוקי יסוד שיהוו פרק בחוקת ישראל העתידית. (92) 2 סוגי זכויות חוקתיות: זכות פרטיקולרית: כתובה באופן ישיר זכות מסגרת: נגזרת מהכתוב ומפורשת. פסקת ההגבלה: בג"צ יכול להתיר על כנו חוק הפוגע בחוק יסוד אם הוא עומד בפסקת ההגבלה: (499) א. הפגיעה באמצעות חוק / לפי חוק (חקיקת משנה) ב. הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית ג. תכלית ראויה – תכלית שהולמת זכויות אדם וזכויות חברתיות ד. מבחן המידתיות – פגיעה בחוק של בצורה חזקה. (פגיעה במידה הראויה) סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וסעיף 4 לחופש העיסוק בארץ רק הזכות לקיום מינימלית מעוגנת במעמד חוקתי. הנשיא ברק לא גזר מזכות יסוד כבוד האדם זכויות חברתיות ולא עיגן אותם. הזכות לביטחון סוציאלי אינה מעוגנת בחוקה. הזכות לא נגזרה בשל אג'נדה חברתית של ברק. (הרחבה בממן ) החלק השלישי חלק 3: פרגמטי: פרקים 8-21 הזכויות עצמם, ענפי הביטוח: 5. משפחה וביטחון סוציאלי (הריון ולידה, קצבת ילדים) 6. אבטלה וביטחון סוציאלי (דמי אבטלה, הבטחת הכנסה) 7. זקנה וביטחון סוציאלי (קצבת זקנה, גילאי פרישה, הסדרי פנסיה) 8. נכות וביטחון סוציאלי משפחה וביטחון סוציאלי התפתחויות בתפיסת המשפחה רקע: מסורתית המשפחה הייתה רב דורית וכוללנית. כמו כן המשפחה הייתה דו מינית, צעירה, יציבה, מחזיקת תעודת נישואין רשמית, רחבה, ברוכת ילדים (שנולדו במסגרת הנישואים) ונצחית. במבנה מסורתי זה האישה תלויה כלכלית בבעלה ולכן מערכת הביטחון הסוציאלי הבטיחה ישירות רק את זכויות המפרנס. זכויות האישה המעטות נגזרו מזכויותיו של האב. במאה ה- 20 התחוללה מהפכה דרמטית במבנה המשפחה. ישנו מעבר למשפחה רב דורית, תבניות חדשות של משפחה (חד הוריות, מאותו המין, חיים ללא נישואין), יש ירידה בשיעור הנישואין ועליה בשיעור הגירושין, עליה בגיל הנישואין, ירידה בשיעור הילודה. הקשר אינו נתפס עוד כנצחי. המהפך המשמעותי ביותר שחל במבנה המשפחתי הינו השתלבות הנשים בשוק העבודה. כיום תפיסת המשפחה שונה ממשטר למשטר. במשטרים כלכליים מסויימים המשפחה היא מחוץ לתחום התערבות המדינה ולכן לא נראה התפתחות רחבה בתפיסת המשפחה ובמשטרים מסויימים המדינה מחוייבת להתערב ולדאוג לתא המשפחתי של אזרחיה כחלק מהביטחון הסוציאלי שהיא פורשת מעליו. זאת בעיקר מפני שמשטר זה מכיר באבולוציה שחלה במבנה המשפחה המסורתי והסיכונים החברתיים הרבים ששינויים אלה חושפים לאנשי המשפחה. המדיניות החברתית נגזרת מהתפיסה האידיאולוגית המאפיינת את המשטר הכלכלי הנהוג במדינה. ישנם שלושה משטרים עיקריים שעל פיהם נבחן את ההתפתחויות בתפיסת המשפחה. א. המשטר הליברלי ב. המשטר השמרני ג. המשטר הסוציאלי משטר ליברלי: משטר זה מפריד בין הספרה הציבורית לפרטית ומכיוון שלגישתו אין המדינה צריכה להתערב בספרה הפרטית של האדם אלא רק בציבורית. המשפחה נמנית על הספרה הפרטית. על פי אידיאולוגיה זו מספר הילדים במשפחה, מבנה התא המשפחתי, סיכונים חברתיים שיכולים להתפתח בתא זה כל אלה הם עניינו של האדם בלבד. המדינה לא רואה עצמה אחראית לפתור סיכונים חברתיים אלו. (גם הפמיניזם הליברלי לא מנסה לשנות התייחסות המדינה לספרה הפרטית אלא פועל במישור הציבורי בלבד (שיוויון זכויות לנשים בספרה הציבורית) משטר שמרני: בהתייחסותו למבנה המשפחתי משטר זה מבוסס על חלוקה מאד מגדרית של תפקידים. הנשים אחראיות לגידול הילדים ולבית ואלו הגברים לפרנסה. מבנה פטריאכלי זה לא מכיר בצורות שונות של תא משפחתי (חד הורי, מאותו מין). זוהי תפיסה ישנה (מאז האדם הקדמון – האב צייד האם אחראית לילדים, לבישול וניקיון הבית) שמראה כי אין במשטר זה התפתחות בתפיסת המשפחה. משטר זה לא מכיר במשפחה על סיכוניה החברתיים כמקום שעליו לדאוג ולהתערב בו. במקרה זה חוסר ההתערבות נובע דווקא מרצון להנציח את חלוקת התפקידים המסורתית במשפחה. (לא לאפשר לנשים לצאת לעבוד) משטר סוציאלי דמוקרטי: כאן ניתן למצוא את ההתפתחות הגדולה ביותר בתפיסת מבנה המשפחה ואחריות המדינה עליה. משטר כלכלי זה רואה במשפחה כחלק מהחברה ולכן יש צורך לאפשר לכל אחד ממרכיבי המשפחה חופש להשתלב בשוק העבודה לפי רצונו. ולכן המדינה צריכה לסייע למשפחה בחלוקת העלויות של גידול הילדים, לספק תשתיות שירותי רווחה, להעניק זכויות שיגנו על האישה כדי שתוכל להמשיך בגידול ילדים ומחויבותיה לעבודה. במשטר זה קיים קשר כפול בין מבנה המשפחה למערכת הביטחון הסוציאלי. מחד על מערכת הביטחון הסוצ' להיקבע תוך התאמה למבנה המשפחה ומשירה עליו ומצד שני היא אמורה לעצב (לשנע חברתית) את המציאות ולגרום לשינוי במבנה המשפחה. במבנה המשפחה המתפתח בני הזוג מחליטים ביניהם מי נושא באחריות לטיפול בילדים. בהתאם להחלטתם תקנה מערכת הביטחון הסוציאלי זכויות שעניינן טיפול בילדים לאחראי שנבחר. מבנה המשפחה מקרין גם על זכויות בעניינים אחרים כגון קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת סיעוד, דמי אבטלה ועוד. יש קשר ישיר בין המדיניות הדמוגרפית שהמדינה דוגלת בה למערכת הביטחון הסוציאלי והתא המשפחתי. מדינה המעודדת גידול בשיעור הילודה (הצערת האוכלוסייה) המערכת תסייע ותעודד (באמצעות קצבאות) ילודה מוגברת במשפחה ולהיפך. משטר זה גם מגיב לשינוי שחל בחלוקת התפקידים במשפחה והשתלבותה של האישה במעגל העבודה ולפיכך הורחבה ההגנה במערכת הביטחון הסוציאלי. במבנה המשפחה שהתפתח ניתן למצוא גם מעבר ממשפחות רב דוריות לחד דוריות וגם במקרה זה על המערכת להתערב אם המשפחה המצומצמת אינה מסוגלת לספק לעצמה טיפול סיעודי. המשותף למשטר הליברלי והסוציאלי הוא שמרגע השתלבותה של האישה בעבודה חלה עליה ההגנה של מערכת הביטחון הסוציאלי מעצם היותה עובדת. (היא עוברת לספרה הציבורית) 3 סוגי פמיניזם: א. פמיניזם ליברלי. (שנות ה 50, סימון דה בובאר) – להשוות את מעמדן של הנשים בספרה הציבורית. ב. פמיניזם רדיקלי (קטרין מקינון אנדראה דבורקין) – הפרטי הוא ציבורי. מה שקורה במשפחה הוא עניינה של המדינה. – עבירות כלפי נשים, אלימות, פורנו. ג. פמיניזם תרבותי (קארול גוליגן) – זכויות הנשים בעבודה. מעבר מדגם הטמעה לדגם התאמה. השוואה בין דגם ההטמעה ודגם ההתאמה (33 חלק ג) – השוואה בהקשר הענקת זכויות לנשים: על פי דגם ההטמעה אישה המעוניינת להשתלב בשוק העבודה עליה להיטמע בשוק העסקי כמו הגברים וללא זכויות מיוחדות לעצם היותה אישה. כלומר להשתלב ולהיטמע במציאות של שוק העבודה הקיים מבלי שהוא יותאם עבור הנשים במיוחד. לדוגמא: לא תהיינה זכויות מיוחדות להיעדרויות מהעבודה מסיבות של הריון, לידה והורות אלא באחריות האישה לדאוג לפתרונות חלופיים אחרת יחשב הדבר כהפרת חוזה בינה למעביד. גישה המתאימה לדגם השמרני הדוגלת בהנצחת האישה כעקרת בית. במקרה זה מקשים על האישה להשתלב בשוק העבודה. גבר שמשתלב יודע שיש בבית עקרת בית שתמלא את התפקיד המשפחתי לכן יכול לעבוד שעות רבות, ולפיכך דפוס העבודה הינו גברי במהותו. האישה שמאולצת להיטמע בדפוסי עבודה מתמשכים, תובעניים, היקפי משרה מלאה ויותר מצופה ממנה לעשות זאת בנוסף לחובותיה באחריות המשפחה. דגם ההתאמה – על פי דגם זה המערכת צריכה להתאים עצמה לשינויים במבנה המשפחתי ובהשתלבות האישה בשוק העבודה. על כן יש מתן זכויות מיוחדות בגין הריון, לידה ואחריות משפחתית. היעדרות עקב כך איננה הפרת חוזה. המדינה מתערבת בין העובדת למעביד ומונעת ממנו לפגוע בה. דגם ההתאמה שולט כיום במישור הבין לאומי ואף בא לידי ביטוי באמנות בינלאומיות. הטענה הרווחת היא שלולא ההגנה של מערכת הביטחון הסוציאלי האישה לא יכולה להיקלט במעגל חיי העבודה או להישאר בו תקופה ממושכת ולפיכך היה נמנע במקרים רבים השינוי בחלוקת התפקידים המשפחתיים. דגם ההתאמה בניגוד לדגם ההטמעה: א. מאפשר השתלבותה של האישה בשוק העבודה ב. מכבד את חלוקת התפקידים החדשה במשפחה ג. מאפשר שתי קריירות לאישה ד. מקנה שיוויון זכויות לטווח ארוך (מתן זכויות מיוחדות מונע פגיעה בזכות הנשים להשתלב בשוק העבודה) ה. מאפשרת קיום בכבוד ו. מקילה את הנטל על המערכת – פחות קצבאות (2 מפרנסים מקטינים הסיכוי לחיות מתחת לרף המינימום) ז. מגדילה את מספר הפעילים בשוק ועל ידי כך מבטיחה את יציבות השוק. מבנה המשפחה ומערכת הביטחון הסוציאלי – קיים קשר כפול. מחד המערכת אמורה לשקף את מה שקורה במציאות אם נשים יוצאות לעבודה המערכת צריכה לתת לזה מענה. מצד שני למערכת יש כוח של שינוע חברתי, כלי מעצב. אם רוצים להגדיל שיעורי ילודה נותנים יותר קצבאות ילדים. משפחה וביטחון סוציאלי א. סיכוני הריון ולידה: גידול בהוצאות: בדיקות הריון, אשפוז, אובדן הכנסות, חשש מפיטורין. אירוע חד פעמי ב. סיכוני גידול ילדים: גידול בהוצאות ואובדן הכנסות (היעדרות מהעבודה). אירוע מתמשך מבנה וחלוקת תפקידים חדשה: השלכות שינוי המבנה המשפחתי: (590) 1. כפיית דפוס עבודה גברי (עמ' 590) 2. פיתוח דפוסי עבודה מיוחדים (592) 3. הסדרים במישור העבודה והביטחון הסוציאלי (594) סיכוני הריון ולידה 1. הריון ולידה 2. גידול ילדים הריון ולידה: המישור הבינלאומי מתחלק ל: 1. פן תעסוקתי (זכויות בין עובד – מעביד) 2. פן סוציאלי (זכויות בין עובד למדינה) 3. פן השמירה על בריאות הסדרת זכויות הנשים: א. האמנה של ארגון העבודה בדבר הגנה על אימהות ב. המלצה מספר 191 של ארגון העבודה בדבר הגנה על אימהות הפן התעסוקתי במישור הבינלאומי: חופשת לידה – כל אשה זכאית ל 14 שבועות של חופשת לידה. אסור למעביד להעסיקה. 6 שבועות מתוך ה 14 חייבים לקחת לאחר הלידה. האב רשאי לקחת אך ורק במקרים בעייתיים (אישפוז התינוק או האם, מוות) הנקה – המעביד חייב לאפשר לאם להניק ואך מחויב לשלם לה על זמן ההנקה. פיטורין – אסור לפטר נשים בזמן הריון ולידה וחופשת לידה בגלל ההיריון. חזרה מחופשת לידה – האישה זכאית לעבודה שוות כסף ומעמד. אסור להפלות נשים במהלך קבלה לעבודה ובמהלך עבודה בגלל היותן אימהות. הפן הסוציאלי במישור הבינלאומי: עובדת שילדה זכאית לתשלום מהמדינה שלא יפחת משני שליש משכרה. כמו כן זכאית להחזר הוצאות בגין אשפוז וטיפולים אחרים. פן השמירה על בריאות: אסור להעסיק אישה בהריון, חופשת לידה ומניקה בעבודה שיכולה לפגוע בה או בעוברה המלצה 191 קובעת שצריך לאפשר לאישה בהריון לצאת לבדיקות רפואיות ולקבל טיפול רפואי. בנוגע לפוריות – אסור להעסיק בעבודות שפוגעות בפריון. על המעביד להעבירה מתפקידה. המישור הישראלי הפן התעסוקתי בישראל (מוסדר בחוק עבודת נשים 1954 התש"ד) עמוד 626 חלק ג' חופשת לידה – 14 שבועות של חופשה בהן למעביד אסור להעסיק אותה. (השנה עבר חוק חדש שזה כמו בבינלאומי, עד השנה זה היה 12 שבועות) תקופה זו תחשב להן בשקלול הפנסיה ולא תחשב כחופשה (ב"פנסיה צוברת" העובדת צריכה להפריש את חלקה תוך 60 יום מחזרתה) הארכה/קיצור חופשת לידה: א. אם התינוק נפטר יש אפשרות לקצר לעד 3 שבועות לאחר הלידה ב. אם העובדת חלתה יש לה אפשרות להאריך בשבועיים ג. אם הילד חלה ניתן להאריך ב 4 שבועות או ב 3 שבועות מצאת התינוק מאשפוז. חופשה ללא תשלום: יולדת עם ותק של שנתיים יכול להאריך חופשת לידה עד לשנה. גם האב יכול לצאת לחופשה במקרים חריגים. הזכות להעדר מהעבודה - עובדת תוכל להיעדר על חשבון ימי מחלה במקרים הבאים: א. הפלה – עד שבוע מיום ההפלה ובמקרים מסובכים עד 3 שבועות ב. סיבות רפואיות, סיבוכים והליכים – ניתן להאריך עד 6 שבועות ג. טיפולי פוריות – מאפשרים להיעדר ד. שמירת הריון – אלא אם יש הסכם קיבוצי או אישי אחר ה. במשך 4 חודשים מיום חזרתה לעבודה היא זכאית לשעת הנקה ביום ו. בדיקת הריון – מותרות 40 שעות היעדרות בהם תוכר ההיעדרות וישולם עליה כסף. שעות נוספות/משמרת לילה – אין להעבידן שעות נוספות ובשבת. עבודת לילה – תלוי ברצונה. אסור לפגוע בהיקף המשרה. פיטורין – קביעת המחוקק סעיף 9 א' בחוק עבודת נשים 1954 : א. אסור לפטר אישה בזמן הריון, לאחר לידה ולאחר חופשת לידה ועד 45 יום מיום חזרתה. (מחמיר מהדין הבינלאומי). ב. האופציה לפטר היא לאחר פניה בכתב לשרה עבודה עם נימוק לסיבת הפיטורין (שהיא לא ההיריון). ג. התנאי להגנה בפני פיטורין: האישה עובדת לפחות 6 חודשים במקום העבודה. ד. אישה מחויבת להודיע עד לחודש החמישי למעבידה בדבר הריון ה. ההגנה תקפה גם לפרילנסרית שעובדת בעבודת קצובת זמן. ו. הגנה לאישה בטיפולי פוריות - ההגנה תקפה עד 3 חודשים במידה ואישה פוטרה בזמן ההיריון יהיה המעביד חייב לשלם לה דמי לידה. אם היא מקבלת דמי אבטלה היא לא תקבל דמי לידה. במקרה כזה המעסיק יהיה חייב לשלם לה את ההפרש. תקדים חשוב: פסק דין במשפט מרגלית אפלבויים נגד הולצמן ע"ע 001353/02 (חלק ג' עמוד 632) מרגלית פוטרה לאחר חמישה וחצי חודשי עבודה (מותר לפי החוק כביכול) אך השופט קובע כי הפיטורין נעשו בחוסר תום לב (אדם לאדם אדם). העובדת זכאית לפיצוי על התקופה וכן המעביד ישלם את דמי הביטוח הלאומי עבור התקופה שהיא לא שילמה בגלל פיטוריה. כמה מילים על שוויון: שוויון פורמלי: כולם צריכים לקבל אותו הדבר שוויון מהותי: שוויון המשווה לקו מסוים. שוויון אופקי: המל"ל נותן למשפחות בעלות מספר ילדים רב, יותר מאשר נותן למשפחות מעוטות ילדים. שוויון אנכי: להעביר משכבות שמרוויחות הרבה לשכבות שמרוויחות מעט. הפן הסוציאלי (מה המדינה נותנת): פרק ג' של חוק הביטוח הלאומי (עמוד 638 חלק ג') מענק אשפוז, קצבת לידה, מענק לידה: ניתן לתושבת ישראל או אשתו של תושב ישראל או עובדת ישראל או אשתו זכאים לקבל. כלומר גם עובדת זרה מקבלת הטבות אלו דמי לידה: בנוסף לתנאי הקודם עליה להיות גם עובדת. (כלומר גם במקרה זה עובדת זרה מקבלת הטבה) שיטת חישוב התשלומים: מענק לידה וקצבת לידה הינם אחוז מסוים מהשכר ההמוצע במשק. נתניהו המיר זאת בסכום קבוע של 7,050 ש"ח (סכום שנשחק עם השנים). מענק אשפוז: סכום כסף שהביטוח מכסה את הוצאות האשפוז. אם היולדת בחו"ל צריכה להמציא חשבוניות. מענק לידה: סכום שמשולם כדי לכסות הוצאות ראשוניות. ילד ראשון 20% מהשכר הממוצע (1,400 ₪) ופוחת עם הילדים. חלו משולם מיד אחרי הלידה וחלקו עד חושיים אחרי הלידה. קצבת לידה: רק לנשים שילדו 3 ילדים באותה לידה השתתפות בהוצאות נסיעה לבית החולים: רק כאשר מישהו גר במרחק של יותר מ 40 ק"מ ובאופן חד פעמי ללידה עצמה. דמי לידה: 100% משכרה ובתנאי שעבדה 10 חודשים מתוך 14 או 15 מתוך 22 (כך יובטח שהיא משלמת ביטוח לאומי) (משולמים במשך 14 שבועות) גמלה לשמירת הריון: סכום מינורי שמשולם לנשים בעקבות אישור רפואי שמאשר להן להפסיק לעבוד. גמלה להורי מאמץ: אם המאומץ מתחת לגיל 10 והם הפסיקו לעבוד בגלל תהליך האימוץ אזי הם זכאים. פטירה בעקבות לידה: עמ' 657. * עובדת זרה תקבל רק את ה-3 הראשונים ולא דמי לידה. פן השמירה על הבריאות: מוסדר בחוק רשימת עבודות מסוכנות שאסור לתת לנשים לעבוד בהם (פגיעה בפוריות) וכן יש לאפשר היעדרות מהעבודה לשם טיפולים רפואיים. קצבאות ילדים: א. אוניברסליות למול מיועדות: החתירה היא לשוויוניות. נתינת קצבאות לכולם למול לנזקקים בלבד שיוכיחו זאת במבחני הכנסה. (גישת הקורס – תומכת באוניברסלית) 1) מבחני נזקקות משפילים. 2) מיסוי קצבאות: מי שיש לו הכנסה מספיק גבוה נמסה לו את הקצבה. 3) שימוש בהגדרות נייטרליות: מתן קצבאות שונות בהתאם למיקום הילד במשפחה (ראשון יקבל פחות מהשני וכן הלאה) 4) מס בטל"א הוא פרוגרסיבי. ב. קצבאות אחידות מול משתנות – האם לאפשר קצבאות אחידות (לכל ילד אותו סכום) או מותאמות לפי מיקום הילד במשפחה/גיל הילד/סטטוס ההורה/הכנסת ההורה... ג. קצבאות חד רובדיות מול רב רובדיות – האם רק המדינה נושאת בנטל או להטיל גם על המעביד ועל ביטוחים אישיים המערכת בישראל: קצבאות אוניברסליות לילדים. כל משפחה עם ילד מקבלת קצבת ילדים. הקצבאות משתנות בהתאם למיקום הילד במשפחה. מגמות: לפני עידן ביבי המגמה הייתה הרחבת המשפחה ולכן תגמול בקצבאות. בעידן ביבי נגזרו הגזרות: א. קיצוץ ב 4% ב. מי שאחד מהוריו לא שירת בצה"ל – קיצוץ ב 20%. כמובן שהנפגעים הינם הערבים והדתיים מפני שזכויות סוציאליות ניתנות במעמד של תושבות ולא במעמד אזרחות לכן לא צריכה להיות הפרדה בין מי שחלה עליו חובת שירות בצה"ל – כלומר אזרחים. ג. מגמה של האחדה – סכום קבוע (הורדת הקצבאות לרף התחתון) ד. הקפאת הצמדתם (=שחיקה) ה. ילד חמישי ומעלה כנקודת אחיזה לזכאויות הזכאות: הורה: א. תושב ישראל + ילד אחד לפחות ב. אינו תושב ישראל אך גר עם ילדיו ועובד לפחות 6 חודשים עם היתר שהיה ועבודה בארץ. (כלומר לא רק עבודה כמו עובדים זרים) ג. ילד שעלה לארץ ללא הוריו ד. מי שמחזיק בילד ובתנאי שמפרנס אותו לפחות 12 חודשים. (אומנה) ילד: א. עד גיל 18 ב. הילד חי בישראל ג. הילד חי בחו"ל עד 6 חודשים בשנה ובתנאי שהוריו משלמים ביטוח לאומי (נמצאים בחו"ל מטעמי עבודה , שבתון, השתלמות) עובדים זרים: הסטטוס שלהם לא מוכר כמהגרי עבודה לכן לא עומדים בקטגוריה. שיעור הקצבה: ניתנת בהתאם למספר הנקודות. (טבלאות מפורטות בספר) הקצבאות משולמות לאם. המערכת הציבורית: סבסוד מצרך: כשהמדינה מסבסדת (מעונות יום למשל) סבסוד נצרך: אמהות חד הוריות, (הנחה בארנונה) משפחות מרובות ילדים... מזונות: בעל לא משלם: עיקול רכושו, מאסר. אך אם בכל זאת לא מצליחה לקבל כסף אזי פניה לביטוח לאומי. בישראל נישואין וגירושין חייבים להתנהל ברבנות. בעת גירושין נערכת חלוקת ממון, הבעל חייב לזון (לתת מזונות) לאשתו. הנושא הממוני יכול להתנהל בביה"ד הרבני או האזרחי. תנאי זכאות מהביטוח הלאומי: 1. פסק דין של בית משפט או בית דין לתשלום מזונות. המוסד ישלם לפי התקנון ולא לפי פסיקת הדין 2. הילד בחזקת התובע 3. אם: א. הייתה נשואה לחייב עם ילד ב. או לא נשואה עם ילד ג. או גרושה מעל גיל 60 ללא יכולת לכלכל עצמה 4. הבקשה למזונות כפופה למבחני הכנסה: א. הכנסה מעבודה: משוות לנקודת איפוס הגמלה. הסכום שהיא מרוויחה משווה לסכום שנגזר מסכום הגמלה. אם פחות תקבל הפרש, יותר – לא תקבל. ב. הכנסה לא מעבודה: (הכנסה משכירות דירה, קצבאות אחרות, ירושה) - משוות לסכום הגמלה הקבוע בתקנון. אם ההכנסות הללו עוברות את סכום הגמלה לא תקבל. אם פחות תקבל ההפרש. סכומי המזונות: עמוד 711. חוק משפחות חד הוריות התשנ"ב 1992 – עמוד 713 הרצון הוא לסייע מעבר לקצבאות ילדים אלא גם להשלים את הכנסת המשפחה כדי להבטיח קיום בכבוד. שילוב עבודה ואחריות משפחתית המישור הבין לאומי: מקנה זכויות מיוחדות לעובדים שהם בעלי אחריות משפחתית כיצד לאפשר להם לשרוד בשוק העבודה ולעמוד במתח שיוצר כפל התפקידים שעליהם למלא. שני מסמכים תומכים: 1. אמנת עבודה בדבר שוויון הזדמנויות ושוויון היחס לעובד ועובדת 1981 (עמ' 729). 2. המלצת עבודה בדבר שוויון הזדמנויות ושוויון היחס לעובד ועובדת 1981 (עמ' 730). המישור הישראלי: שילוב עבודה ואחריות משפחתית: חוק שיוויון הזדמנויות עבודה התשמ"ח 1988 – אותה מטרה כמו הבין לאומי. 1. זכות להתפטר למטרת טיפול בילד: סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים התשנ"ג 1963. זכות להתפטר תוך 9 חודשים מיום שילדה אם מטרת ההתפטרות היא לטפל בתינוק = תקבל פיצויים. כנ"ל אם מדור בקבלת ילד לאימוץ. 2. חופשה בלא תשלום למטרת טיפול בילד. סעיף 7 ד' אם עבדה לפחות 24 חודשים אצל אותו מעבודה/מקום עבודה רשאית לצאת לחל"ת מיד עם תום חופשת הלידה (לא יותר מ 12 חודשים). כנ"ל באימוץ ילד עד גיל 10. זוגות רשאים לפצל את החופשה ביניהם. (הזכר צריך להגיש אישור חתום על ידי האישה למקום עבודתו) 3. היעדרות לרגל מחלה של בן משפחה תלוי: חוק דמי מחלה התשנ"ג 1993 (בשל מחלת ילד) וכן תוקנו ההסדרים בנושא זה בחוק עבודת נשים, חוק פיצויי פיטורים וחוק שוויון הזדמנויות. אפשרות לזקוף את ימי המחלה של העובד. 3 תנאים: א. יש לעובד מראש זכאות לימי מחלה ב. זכאותו נצברת ג. לא ניצל את ימי מחלתו עדיין העדרות בשל מחלת ילד: חוק דמי מחלה התנ"ג 1993: א. ילד שלא מלאו לו 16 שנה ב. העובד יוכל לזקוף 8 ימי היעדרות על חשבון ימי מחלתו (אם בן זוגו לא השתמש בזכות זו) ג. העובד יוכל לזקוף 12 ימי היעדרות אם הילד נמצא בחזקתו הבלעדית או אם הוא הורה יחיד. ד. 30 יום בשל מחלה ממארת של ילדו (לפני גיל 18) אם בן זוגו לא ניצל זאת. ה. 60 בשל מחלה ממארת אם הילד בחזקתו הבלעדית או הוא הורה יחיד היעדרות עקב הריון ולידה של בת הזוג: חוק דמי מחלה התש"ס 2000. לעובד 7 ימי היעדרות ע"ח ימי מחלה לצורך בדיקות הריון או בשל לידה של בת זוגתו. המערכת הציבורית: המערכת מתמודדת עם סבסודים לסייע להתמודד עם מזונות: א. סבסוד למצרך (חינוך חינם, מעונות יום, לחם וחלב) ב. סבסוד לנצרך (הנחה בחינוך לאמהות חד הוריות, פטור מארנונה למשפחות מרובות ילדים) אבטלה וביטחון סוציאלי 1. דמי אבטלה 2. מבחן הכנסות. אבטלה: אנשים שנפלטו ממעגל העבודה שלא מרצונם. מוסדר בפרק ז' בחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה 1995 (עמוד 235) ושופץ בועדת בר יוסף מגמות: ממגמת הרחבה (בגלל מיעוט הנזקקים וריבוי העובדים) למגמה של צמצום (בגלל מעבר מאבטלה ארעית לאבטלה מובנית), מגמה ניאו ליברלית. כיום המגמה היא להפנות משאבים ליצירת מקומות עבודה (ממדיניות סעד למדיניות יוזמה). ישנה הפרדה ברורה בין 2 סוגי מובטלים סוג א': חיילים משוחררים או בנות שירות לאומי (שתקופה שלא פחות משירות סדיר של בנות): במשך שנה מיום השחרור הם בסטטוס שמאפשר להם לקבל דמי אבטלה ללא התניות. סוג ב': מובטל: 1. אדם שנרשם בלשכה עקב פיטורין. גם מתפטר יחשב למובטל אך רק לאחר תקופת צינון מסוימת. 2. האדם צריך לגלות נכונות ויכולת לעבוד במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו 3. עבודה מתאימה לפי 3 מישורים: א. מהותית: עבודה המתאימה לניסיונו (עבד בה), להשכלתו ולהכשרתו המקצועית (הלשכה יכולה לשלוח אותו להסבה מקצועית) i. מובטל מתחת לגיל 35: הלשכה מחויבת לשלוח אותם לעבודה מתאימה ק' במשך 60 יום. לאחר מכן לכל עבודה ii. עובדים זמנים: אותה הגבלה ב. שכר מתאים: שכר ששווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו (=השכר הקודם שלו) מתחת לגיל 35 משווים לשכר מינימום ג. מרחק גיאוגרפי: בתנאי שלא יצטרך להעתיק את מקום מגוריו. סירוב להצעת הלשכה: א. הפחתת מספר הימים שזכאי לדמי אבטלה. ב. עיכוב ודחיית דמי האבטלה אבטלה מאונס: אדם שפוטר או התפטר בעקבות סיבות מקובלות: • צמצום משרה ואי מציאת עבודה נוספת להשלמה • הרעת תנאים • מעבר עבודה למיקום גיאוגרפי שלא נוח לעובד. • מובטל חייב לעמוד במבחן תלת שלבי: תנאי סף א. מעמד אזרחי: תושב ישראל או בעל אשרת שהייה ב. מעמד תעסוקתי: שכיר המשלם ביטוח לאומי. (כלומר עצמאי וחבר קיבוץ לא יכולים לקבל!!!) לאחרונה פסקה תקדימית החליטה לכלול גם פרילנסרים/שכירים זמניים. טענה נגד עצמאיים: הם נטלו הסיכון על עצמם טענה בעדם: נחשפים לסיכונים חברתיים ומקבלים את שאר הקצבאות אז מדוע לא זו? ג. גיל: 18-65 בלבד. פסיקות חשובות: 1. סירוב מובטל לעבוד שעות נוספות. הפסקה: סירוב לא מוצדק 2. דרישת אישה לאחר לעבודתה כדי להסיע ילד לגן. הפסיקה: זכאית. 3. הלשכה מפנה לעבודה מלאה בניגוד לרצון שהאישה שמעוניינת בחלקית. פסיקה: תלוי עם לפני כן עבדה בחלקית אז אכן זכאית. אם לא – אזי לא מוצדק. 4. סירוב לעבוד במשמרות. הפסיקה: סירוב לא מוצדק. תקופת האכשרה: א. תקופת אכשרה ראשונה: היום הקובע הינו הראשון לחודש שבו פוטר. לאחר מכן בודקים אם עבד 360 יום מתוך 540 ימים (שכיר חודשי) או 300 מתוך 540 (שכיר על בסיס יומי) ב. ב. תקופת אכשרה שנייה: היום הראשון לבדיקה הינו סוף מועד האכשרה הראשונה. (כדי למנוע חפיפה) כשפותרים קייס בנושא אבטלה במבחן יש לבדוק: 1. תנאי סף 2. פטור מתקופת אכשרה 3. עד מתי? 4. כמה ימי אבטלה מגיעים הבטחת הכנסה: סכום מינורי שנגזר משכר המינימום ולא משכר העובד עם תנאים מגבילים ביותר. (ממוצע של 75 ימים אחרונים) מטרתה: להגן על אדם שנחשף לסיכונים של היעדר קיום. ממומנת על ידי המדינה. משמעות הדבר הוא שהמדינה יכולה לקצץ את הקצבה... בעקבות ביבי: • קוצצו דמי האבטלה ב- 4% • 125 הימים הראשונים בתקופת האבטלה הראשונה לא יעלו על השכר הממוצע במשק. • תקופה שנייה: לא יעלו על שני שליש מהשכר הממוצע במשק. 3 מבחנים: 1. מבחן התלות: א. אדם שמלאו לו לפחות 25 ב. תושב ישראל במשך שנתיים לפחות (24 חודשים) ג. אם יש בן זוג אזי הוא צריך לעמוד בתנאים א + ב. יוצאים מהכלל ממבחן התלות הם חוסים בפנימיות וכדומה, לא מקבלים הבטחת הכנסה: סטודנטים, תלמידי ישיבה, חברי קיבוץ. 2. מבחן הכנסות: מכיל רכיבי שכר ותחליפי שכר א. הכנסות משכר/תחליפי שכר. ב. הכנסות מגמלאות הון (הכנסה משכירות, פנסיה, קצבאות אחרות, ירושה, אבטלה, דמי לידה, פנסיה...) במידה והכנסות גבוהות מהסכום – לא יקבל. 3. מבחן תעסוקתי: הוא ובת זוגו מחוסרי עבודה. רשומים בלשכה ללא עבודה מתאימה או שהוא /בן זוגו הופנו דרך הלשכה להכשרה מקצועית. קיימת אופציה שהמבקש יעבוד אך הכנסתו חייבת להיות נמוכה מרף מסוים (נמוך מאוד) עצירים ואסירים משוחררים יהיו פטורים ממבחן תעסוקתי מימד המספיקות: א. סוציאל – דמוקרטים: המדינה צריכה לסייע לקיום בכבוד. ב. ניאו ליברלי: להחזיק ראש מעל המים. תכליתה של גמלת הבטחת הכנסה היא לספק את המינימום שבמינימום. פרמטרים: (עמ' 897-903) א. סוציאל: לאפשר למקבל סכום שיעשה כרצונו ניאו ליברל: לתת סל מוצרים ושוברים למזון ב. ניאו-ליברלים: גמלה אחידה סוציאל: בהתחשב בסטטוס המקבל ג. עידכון הגמלה – ניאו: סכום קבוע ונמוך. סוציאל: סכום כמה שיותר גבוה ומשקף ד. האם רק להעניק גמלה או גם ההטבות (פטור מאגרת TV, הנחות בחינוך.) ניאו: לא צריך הטבות. סוציאל: ישאפו לתת כמה שיותר מימד האכיפה: בעייתי: א. הביטוח הלאומי לא דואג לעדכן אנשים מהם התנאים. ב. זוהי הצהרה רשמית על מצבך. גורם לסטיגמטיות. ג. תנאי הזכאות מורכבים ונוקשים רק בוגר אוניברסיטה יבין אותם. לרוב, הנזקקים לא בוגרים כאלו. יש הטוענים שמתן קצבאות נותן תמריץ שלילי אך מאידך יש כאלו שבאמת זקוקים לה. שורת הצעות לשינוי: א. להקטין בהטבות אך לא בקצבה. ב. אולי בסיס העדכון גבוה מדי ג. ביורוקרטיה רבה זקנה וביטחון סוציאלי 1. גיל פרישה 2. זכאויות שונות. (קצבת זקנה / הסדרי פנסיה) אינטרס המדינה – לעלות את גיל הפרישה (כך תשלם פחות קצבאות) אינטרס המעביד – להוריד גיל הפרישה (העובד פחות פרודקטיבי בגיל זה, עלותו יקרה, עדיף עובד צעיר) 3 דגמים: 1. דגם הבחירה הבין זמנית. 2. דגם הצדק הבין-דורי – עובדים ותיקים צריכים לפנות מקום לצעירים 3. דגם הכלכלי רציונלי – מבוגרים פרודטיבים פחות, יוצרים עלויות גבוהות. פרישה מוחלטת – יציאה מלאה לפנסיה פרישה מדורגת – יציאה מדורגת. פרישה חלקית מעבודה יקבל חלקית פנסיה עד לפרישה מוחלטת. פרשה נוקשה – גיל פרישה הקובע בחוק פרישה גמישה – פרישה סוביקטיבית פרישה אחידה – נשים וגברים יפרשו באותו גיל. או לאפשר לאשה לפרוש קודם גיל הפרישה בישראל על פי חוק גיל הפרישה התשס"ד 2004ׁׁ(עמוד 1051) גיל פרישה מוקדמת: לנשים וגברים: 60 גיל הפרישה – לגברים: 67 / לנשים: 64-67 גיל פרישה מוחלט: לנשים וגברים: 67 המעביד לא יוכל לקבוע גיל פרישה נמוך מהמצויין בחוק אך הוא והעובד יוכלו לקבוע המשך עבודה מעל גיל הפרישה (עד ל 67) גיל פרישה הזכאות לק. זקנה גיל פרישה: הגיל בו זכאי אדם לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל גמלה בשל פרישתו גברים נשים זכות מותנית זכות מוחלטת 67 64-67 גיל פרישה 70 גיל פרישה חובה: הגיל בו אפשר לחייב עובד לפרוש מעבודתו 67 67 גברים נשים 67 64-67 גיל פרישה מוקדמת: הגיל שבו זכאי אדם לקבל גמלה מחמת פרישה מעבודתו אף בטרם הגיעו לגיל זקנה. 60 60 זכאות: ניתן למצוא זכאויות ב 3 מישורים: זכאות ממלכתית (באחריות המדינה) זכאות תעסוקתית: במסגרת דיני עבודה. (בין העובד למעביד) זכאות אישית: ביטוחים פרטיים גיל זכאות מותנה: 67. יבדק האם הוא מרוויח ממקורות אחרים ובהתאם נשלם לו את ההפרש. גיל זכאות מוחלט: 70 קצבת זקנה במלואה + הסדרי פנסיה מרביים מבלי לבדוק הכנסות קצבת הזקנה (זכאות ממלכתית): לקצבה 3 נדבכים נדבך I: אוניברסלי ואחיד – כל מי שמגיע לגיל 70 מקבל אותו הסכום. קצבת הזקנה הוצמדה לשכר הממוצע במשק. מי שהגיע לגיל זכאות מותנה (67) יצטרך להוכיח שאין לו הכנסות נוספות כדי לקבל מלוא הסכום. (בהתאם לתקופת אכשרה).כזכור, בתקופת ביבי קוצצו הקצבאות ב 4% והוצמדו לסכום קבוע. נדבך II: תוספת לנטבח I. למי שיש בן/בת זוג או ילד/ה ולמי שמבוטח 10 שנים בביטוח זקנה ולמי שהמשיך לעבוד מעבר לגיל פרישה מותנה יפוצה בתוספת. נדבך III: ברירני. מי שאין לו מקורות הכנסה בכלל והקצבה נמוכה מהסכום שנקבע בחוק הבטחת הכנסה – יקבל תוספת. זכאות לקצבת זקנה – מי זכאי? 4 מבחנים מצטברים: 1. תנאי סף: השתייכות לחוג המבוטחים. תושב ישראל מעל גיל 18. חשוב מאד: גם עקרות בית זכאיות (למרות שלא משלמות ביטוח סוציאלי) עקרת בית – אשה שלא עובדת מחוץ למשק ביתה ובלבד שבן זוגה לא מבוטח בביטוח זקנה. התנאי : קבלה בגיל זכאות מוחלט והיותה תושבת ישראל לפחות 5 שנים. 2. קבלה הקצבה מגיל פרישה. 3. תקופת אכשרה: לא כל אדם שלא עבד יקבל קצבת זקנה. אופציה א': מי שעבד 60 חודשים ב 10 שנים אחרונות שקדמו לגיל הזכאות המותנה – יקבל אופציה ב': מי שעבד כל חייו 12 שנים (144 חודשים) אופציה ג': מי שעבד לפחות 5 שנים בחייו ובלבד שמספר החודשים שהיה מבוטח גדול ממספר החודשים שלא היה. 4. תשלום דמי ביטוח לאומי (עקרת בית – פטורה) מערכת הפנסיה (זכאות תעסוקתית ואישית) להסדרי הפנסיה אופי ביטוחי. מי שרוצה מבוטח. מטרתן - שימור מעמד האדם. (בניגוד לקצבאות הזקנה – שהן אוניברסליות, אחידות ומוסדרות על ידי המדינה ומטרתן להשאיר אדם מעל המים – תנאי מחייה מינמלים). הסדרי הפנסיה – שונות מהסדר להסדר. העובד והמעביד מפרישים נתח לטובת הביטוח. סוגי ההסדרים קרן פנסיה (קצבה חודשית): 70% מהשכר כל חודש. לך ולבן זוגך בלבד. ביטוח מנהלים (הוני) – מקבלים כל הסכום בבת אחת בגיל הפרישה. ניתן להוריש לכל אחד. כיום המדינה דוחפת לטובת קרנות פנסיה. מחקרים הוכיחו שהסכום בקרנות יוצא גבוה יותר מביטוח המנהלים. במשק הישראלי דוחפים לחוק פנסיה חובה – מדוע? א. להגן על האדם בפני עיוורונו שלו לעתידו. לחייב לבטח עצמו. ב. להגן על אלו שביטחו עצמם שלא ישאו לבדם בנטל של שאר הציבור (ישלמו ביטוח לאומי גבוה יותר) ג. הסדרי הפנסיה יעשו צדק חלוקתי. מעוטי היכולת לא רואים לטווח רחוק לכן בעתיד הקיטוב יגדל. סוגי הפנסיה: פנסיה תקציבית: קיימת רק בשירות הציבורי. המעביד בלבד נושא בעלותה. נגזרת מתקציב התפעול השוטף. הזכויות תלויות ותק. (ככל שתחיה יותר תקבל יותר) פנסיה צוברת: המעביד והעובד מפרישים נתח. מופעלת על ידי קרנות פנסיה (גוף III). ישנה זיקה בין דמי הביטוח לתמורה. (שלם יותר קבל יותר) שיפרוש יקבל אחת מן השתיים: א. פנסיה צוברת בשיטת קרן זכויות: זכויות מוגדרות. מסכמים מהו השכר הפנסיוני שלך * אחוז מתוכו (70%) אם תעבוד 35 שנה. ב. פנסיה צוברת בשיטת קרן תשואה: מבטיחה לך זכויות מהצבירה הכספית. הכסף נצבר ונשמר בקרן פנסיה עשרות שנים והוקשע. זכויות יגזרו מהתשואה שתהיה מעבר לקרן. (השיטה הדומיננטית בישראל) ג. פנסיה צוברת בשיטת תשואה מדורגת: מוגבלת בפרק זמן מסוים ולא 35 שנה. ד. פנסיה צוברת בשיטת תשלום שוטף: ספירלית. סך כל התשלומים שעמיתים שלמו באותה שנה זה הסכום שתקבל. שיטה סוציאלית, בין דורית. בשנה שאני אפרוש אקבל את מה שהפקידו באותה שנה. המגמה הרווחת כיום : פנסיה צוברת בשיטת קרן תשואה. שיטת החישוב יותר אישית פחות חברתית. כללי פרשנות: א. יש לפרש הסכם פנסיה כמכלול אחד. לפרשם שיעלו בקנה אחד. ב. לפרש את הסכם הפנסיה בהתאם לתכליתו החברתית. כלומר לפרשו לטובת הגמלאי. ג. כאשר יש ניגודי אינטרסים בין העובד לעמיתים אחרים יש לפרש לפי אינטרס עמיתים אחרים (הרוב) ד. חובת הגילוי. חלה חובה לגלות מצב הקרן. (כדי שלא נופתע אם תפשוט רגל) מילון מונחים: דמי גמולין: דמי הביטוח דמי ניהול: תשלום לקרן שתנהל עבורנו. רכיבי שכר פנסיוני: שכר שממנו נגזרת הקצבה (לא כולל שעות נוספות ותוספות אחרות) תקרת שכר: מרווחי שכר גבוה לא יקבלו מלוא שכרם שיטת 3 השנים: השכר הפנסיוני הינו השכר הממוצע של 3 השנים האחרונות. חוזים: בין עובד ומעביד ובינהם לקרן הפנסיה. תאונות עבודה (פרק 21) גם מדינות לא סוציאל דמוקרטיות דואגות להסדיר בחקיקה את נושא תאונות העבודה. החוק נחקק ב 1953 לשכירים ואח"כ גם לעצמאים. חקיקה מטרתה למנוע תאונות עבודה: פקודת הבטיחות תש"ל 1970 – מסדירה כיצד על מעביד להגן על עובדיו בפני תאונות. ומסדירה עונשים לרשלנות מעבידים. (אלמנט של אשמה למעביד - לעומת גמלת נכות – בה אין תליית אשמה על המעביד). עקרת בית לא מבוטחת בפני תאונות עבודה. עובדים זרים – רשאים לקבל קצבת נכות אם קרתה במהלך העבודה (לעומת תושבי ישראל שיקבלו קם אם לא בהכרח קרתה התאונה במהלך העבודה). א. אין דרישה של תושבות. ב. תושב ישראל שעובד בחו"ל ומעבידו ישראלי יקבל. מהות הביטוח: להעניק לעובד גמלת נכות הן בגלל הליקוי הרפואי והן בגלל העדרותו פגיעתו בעבודה. מחלות מקצוע: מחלות שנגרמו לעובד עקב החשפות לחומרים מסוכנים בעבודה. תנאים: א. המחלה צריכה להיות מוכרת ברשימת התקנות של ביטוח לאומי ;954 (רשימה שלא מתעדכנת כמעט) ב. המחלה מוכרת מקצועית עוד שהעובד חולה בה ג. קשר סיבתי – אחריות העובד להוכיח הקלה: חזקה על עובד שחלה במחלה במהלך תקופת עבודתו עד שנה מיום שהפסיק לעבוד בה שהמחלה נגרמה בגלל העבודה. תנאים קשים, רוב המחלות העדכניות לא מוכרות לכן רבים מוותרים ומנסים לטעון לנכות עבודה. תאונת עבודה – רכיבים: א. אירוע תאונתי – אירוע שמאופיין ביסוד של פתאומיות. יש לו התחלה וסוף וחל בנקודת זמן ספציפית. במידה שהבעיהנ וצרה משורה של תאונות זעירות מצברות ולא תאונתית העובד חייב להוכיח כי כל פגיעה הוא אירוע תאונתי בפני עצמו.(מתח נפשי לא הוכר באירוע תאונתי) ב. במקרים מסויימים אירוע חריג יוכר כתאונת עבודה (דום לב בעת נהיגה במשאית) ג. עבירה תוצאתית: לא רק התאונה אלא צריכה להיות תוצאה שלילית לה. (פגיעה) ד. קשר סיבתי + גורם הזמן. עליה להתרחש בעת מהלך העבודה ובעקבותיה. מבחנים: אופציה א': "אלמלא" – אלמלא עבדותו האם התאונה הייתה קוראת ממילא? הפסיקה קבעה כי כל עוד הגורם של העבודה לא פחות מהגורם האישיותי אזי הוא עומד במח קשר סיבתי אופציה ב': חזקה – חזקה על אדם שאם נפגע תוך עבודתו שהתאונה נגרמה בעקבות עבודתו (נטל ההוכחה עליו) תאונה בדרך לעבודה או בחזרה – מוכר כתאונת עבודה. תאונה שקרתה במסגרת ניסיון להציל גוף או רכוש – מוכר תאונה במקום בו סועדים העובדים – מוכר. דמי גמלה: דרגת הנכות מתבססת על 2: א. אובדן כושר השתכרות ב. ליקוי רפואי 3 השלבים שבוחנים במסגרתם תאונת עבודה: שלב I: האם העובד איבד את כושר השתכרותו – נבדק עד 13 שבועות מיום התאונה = יקבל קצבה זמנית. שלב II: תקופה שבמהלכה דרגת הנכות עדיין לא יציבה – קובעים לו דרגת נכות שנגזרת מהליקוי הרפואי + אובדן הכושר שלב II: נקבעת דרגת נכות יציבה ותמידית. גמלת הנכות החודשית היא מעל 5% נכות וצריך לעבור וועדות מסויימות מדי זמן. מי שנקבע לו 10% נכות זכאי לשיקום מקצועי ובתנאי שהוא אינו מסוגל לחזור למקום עבודתו הקודמת.