סיכום מזרח ומערב בקולנוע של אוניברסיטה פתוחה מוגש חינם לסטודנטים של האוניברסיטה הפתוחה. הורדת סיכום מזרחי ומערב בקולנוע היא באחריות בלעדית של סטודנטים בחרו להוריד סיכום מאתר סיכומים פתוחה. שאילתא בנושא סיכומים תתקבל בברכה.
להורדת סיכום מזרחי ומערב בקולנוע
חלק מסיכום מזרח ומערב בקולנוע לדוגמא
מיסטיפיקציה ודה מיסטיפיקציה של דמות הצבר- בניית אימאג' של דמות הצבר בעל אידיאליים ציוניים:
דוגמה: אורי ב"הוא הלך בשדות"
1. הוא אנטי תיזה ליהודי הגלותי הנרדף.
2. מיתוס הנוצר ע"י החלוצים שקיוו שילדיהם יהוו מודל חדש של יהודי.
3. הדמות החינוכית ביחס לצבר הוא הקולקטיב, ילד ללא הורים, יצירה של הטבע.
4. הצבר חסון, בריא, בעל פנים אירופאיים, קשוח וציני כלפי חוץ, גיש ועדין באישיותו.
5. עוסק בעבודת אדמה, מושרש בנוף.
6. במציאות בה יש סכסוך עם הערבים- הצבר משיב מלחמה מול מי שמנסים לסלקו, מסרב להיות קורבן, נוקם את הנחיתות של הוריו מהגלות.
פוקליזציה- נקודת תצפית- המבע הקולנועי יוצר את עליונות המערב ואת נחיתותו של הערבי או המזרחי.
המבע הקולנועי מנקודת מבטו של איש המערב- מתייחס לארץ כעירומה עד הגיעו של המתיישב האירופי החדש. המערבי הוא פעיל והערבי הוא פאסיבי, אין לו תפקיד היסטורי אלא רק אובייקט תצוגה. התייחסות שלילית לטקסט הערבי, היהודים האירופים באו לגאול את הארץ מנחשלות של הערבים בה.
שתיקת הטקסט- נגזר מהאופן שבו סרט נמסר לנו, איזו דמות מקבלת סצנה משלה ואיזו לא. בסרט "גבעה 24" אסתר הדסי לא מקבלת הזדמנות לספר את סיפור העבר שלה, הדמות של האישה המזרחית היא ללא עבר וללא היסטוריה חשובה ומשמעותית.
פרדיגמה פוליטית שהוזזה ממקומה- שימוש בהצגת מצבים פוליטיים שונים כדומים זה לזה, למרות היותם בתקופות שונות ובמקומות שונים על מנת ליצור דמיון כלשהו ברגשותיו של הצופה והזדהות עם הקורבן. בסרט "גבעה 24 אינה עונה" האויבים הערביים והנאצים השונים מוצגים כדומים זה לזה, למרות היותם במקום שונה , בתקופה ומצבים שונים על מנת ליצור אצל הצופה תגובה רגשית דומה כלפי האויב וכלפי הקורבן היהודי. בסרט האויב המצרי והאויב הנאצי אחד הם, בדמות חייל מצרי המתגלה מאוחר יותר כחייל נאצי.החייל הישראלי מסייע לחייל המצרי, משום שהוא חושב שהוא פצוע, החייל הישראלי לוקח את המצרי למקום מחסה, אך בינתיים החייל המצרי מנסה לקיים את מטרתו היחידה להרוג ולשחרר את הנצרה מהרימון שבידו. החייל הישראלי הוא הומאני ורגיש, אפילו מסוגל לחוש הומור בשעת מלחמה, בעוד החייל המצרי בעל מטרה אחת שהיא הרג וחיסול. גם לאחר שהחייל המצרי מתגלה בעברו כחייל נאצי, החייל הישראלי ממשיך להתייחס ל"כל אויביו" באותה מידה של הומאניות.
החייל הישראלי היחיד בסצנה זו מייצג את כל האומה הנלחמת על עצמאותה, מתוך אידיאלים נשגבים אל מול אויבים רבים המיוצגים גם הם ע"י חייל אחד שכל מטרותיו הם רק הרג וחיסול
אלגוריה דידקטית של התחדשות- האופן שבו הצבא בהווה מחייה ומחדש את הקשר בין העם היהודי לאדמתו, ולארץ התנך. ליהודים יש זכויות היסטוריות על אדמת ארץ ישראל בעוד שלערבים אין כל ביסוס היסטורי במקום.
פולמוס ציוני הרמטי- אמונות ותפיסות עולם מקובעות ומסוגרות בתוך עצמן, בסרטים ההירואיים לאומיים יש מספר אלמנטים מסוג זה:
א. מדינה במצור ואמונה שהערבים רוצים לזרוק את היהודים לים.
ב. מעטים מול רבים- מנטליות הגטו והפוגרומים באירופה
ג. האתוס של "אין ברירה"- זכותה המוסרית של ישראל להתקיים.
בסרט "גבעה 24 אינה עונה"- התעלמות מקיומו של העם הפלסטיני, ואי הכרה בתרבותם ובהיסטוריה שלהם.
עוד סיכומים בקרוב
